אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן לז

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן לז

סימן לו

יעיין בספר פרי יצחק בסי' י"ד שמפלפל שם אם חלב שחלבו כותי הוא קיל מחלב מוקצה או להיפך דחלב מוקצה חמור יעיין שם שהעיר אחיו דחלב מוקצה חמור מפני שבמוקצה ספיקא אסור ובחלב שחלבו כותי ספיקא מותר דו"ק שם. כתבתי בגליון שם וזה לשוני, לענ"ד ראיתי באיסור והיתר בדין גבינה של נכרי בסימן מ"ז בא"א כתוב להדיא דבנולד ומוקצה ספיקא מותר דלא כדברי הנ"ל ומסגנון לשונו משמע דקאי על אכילה דוק שם וצ"ע דבריו של הנ"ל אך בל"ה דברי איסור והיתר צ"ע שם הא יש לו מתירין אך אם נדחוק דקאי על טלטול ניחא עפ"י סברת הצל"ח דבשימוש לא שייך יש לו מתירין דזה יוכל לעשות היום וגם למחר דו"ק. אך יש לומר דמיירי האו"ה הנ"ל היכא שיתקלקל המאכל עד למחר דו"ק ובעיקר בדברי הנ"ל יש לעיין דמשמע דבחלב עכו"ם ספיקא מותר דאל"כ לא חמור מוקצה בשביל זה כיון דגם בחלב איכא זה החומרא, ובאמת צ"ע דמ"ש מגבינות עכו"ם דאוסר או"ה הנ"ל בספיקא וכן הובא בש"ך בסי' ק"י בכללי ס"ס דוק שם וכן איתא בחכ"א להדיא דספק חלב עכו"ם אסור, אך יש לי אריכות דברים להעיר דחלב שאני יעיין לעיל בסי' ל"ג וק"ג דו"ק שם עכ"ל בגליון זה הספר. הנה הנ"ל העיר מעיקרא דמוקצה חמור מפני שבמוקצה יש שני איסורים גם איסור טלטול דוק שם ואח"כ העלה דחלב שחלבו כותי חמור עפ"י השו"ע יו"ד בסי' קנ"ה דאכילת איסור דרבנן אסור אפילו לחולה שאין בו סכנה ומוקצה מותר לחולה שאין בו סכנה והביא זאת מתשובת רע"א זצ"ל בסי' ה' יעיין שם.

והנה כתבתי בגליון יעיין בנשמת אדם בכלל ס"ט בהלכות שבת בתשובה שם שהביא מפורש בשם הרא"ה בבדק הבית דאף מוקצה אסור לחולה שאין בו סכנה א"כ לפי"ז כיון שנופל זה החומרא בחלב שחלבו כותי דכיון דגם מוקצה יש לה זה החומרא ע"כ מוקצה חמור מפני סבר' שבמוקצה יש שני איסורים טלטול ואיסור אכילה וגם סברתו עפ"י במוקצה אסור בספיקא וכו' ע"כ לענ"ד לפסיק דמאכילין אותו חלב שחלבו עכו"ם ולא חלב מוקצה דו"ק, והנה אני הבאתי עוד ראי' דלא כהגאון רע"א זצ"ל דמוקצה מותר לחולה שאין בו סכנה ולא נקרא מידי דאכילה כיון דהמאכל בעצמותו היתר אלא דיומא קא גרים דו"ק ראי' מפורשת משו"ע בהלכות שבת בסי' שי"ח סעיף ב' אבל המבשל וכו' אסור לבריא או לחולה שאין בו סכנה והתם הוה רק איסור דרבנן לאכול ומכ"מ אסור לחולה שאין בו סכנה מוכח ע"כ משום דנחשב מידי דאכילה אף שרק יומא קא גרים וזה ראי' אלימתא דו"ק ואמרתי זה הראי' לפני גדולים וקלסוהו [ויש לשדות בזה נרגא כיון דהטעם משום גזירה נחשב כדאורייתא כדהארכתי לעיל דהיכא משום גזירה קרובה דינו כמו שאיתא הדאורייתא דו"ק ובמקום אחר יבואר זה באריכות זה הפרט דגזירה לדאורייתא אם מביטין על הטעם או על הדין דסוף סוף הוא דרבנן

ואציג בזה השמטה השייך לסימנים הקודמים יעיין בסי' שי"ח בהגהות רע"א זצ"ל על המג"א שם ס"ק י"א וכו' וליתן על הכירה תבשיל לח בעודנו רותח ואחר שיצטנן יסיק הנכרי הכירה צל"ע לדינא די"ל דזהו מותר דבשעה שמניחו הי' מותר לבשלו ולהניח שם אם הי' תנור כבר הוסק ואחר שנצטנן לא עביד מידי (והא דא' נותן מים פטור אבל אסור הטעם דאילו הי' שם אור הי' חייב משום מבשל) עכ"ל כתבתי בגליון יעיין ע"ז בסוף סי' רנ"ג בט"ז ס"ק י"ח ובביאור הגר"א זצ"ל א"כ לדבריהם אף שמצד הנחת הישראל מותר מכ"מ יש לעיין אם מותר לומר לעכו"ם להסיק הכירה ע"כ צ"ע דברי הגאון הנ"ל, ואפשר מיירי באופן דלא הוה פסיק רישא דניחא אצל העכו"ם או שלא יודע העכו"ם מזה הקדרה דו"ק כן לשוני על הגליון, אך יעיין לעיל וסי' צ"ד בריש הסימן שהארכתי על דברי הגר"א זצ"ל הנ"ל בסי' רנ"ג והוכחתי דהרמ"א בסי' רנ"ג מיירי בנצטנן לגמרי ומכ"מ מותר ע"י נכרי א"כ לפי"ז ניחא דברי הגאון רע"א זצ"ל בפשיטות דוק שם. אצרף בזה עוד פרט אחד ויעיין בחיי אדם בכלל ס"ה הלכות שבת בסי' ג' בפ' ג' וזה לשונו דבר שראוי למאכל בהמה, אך מע"ש לא הי' מוכן לכך כגון בהמה ועוף שמתו בשבת אעפ"י שבין השמשות עדיין הי' בריאים וכו' עד כאן לשונו. כתבתי בגליון שם וזה לשוני ע"ז יש לעיין הרבה בשבת דף קנ"ו ע"ב בתו' על המשנה ועל הגמ' וצ"ע הרבה בזה הא התוס' מחלקים בין דבר שהי' ראוי לאכול חי לכלבים או לא ע"כ הי' גם הוא לחלק וצ"ע יעיין שם שכתב עוד ובשר חי שנסרח וכו' כתבתי בגליון דלאו דוקא בשר חי אפי' דגים חיים שנסרח מותר יעיין היטב בשבת בתו' הנ"ל ויבין.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה