אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן לה

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן לה

סימן לד

אעתיק פה מה שכתבתי על הספר זכרון יעקב להגאון מבייסק זצ"ל בסי' י"א מה שהאריך שם לבאר הגדרים דאינו מתכוין ומתעסק דוק שם בדבריו והנה אני הארכתי בזה ובכמה פרטים נטיתי מדרכו ואני אציג הדברים כאשר אני מבין והמעיין שם ובדברי יראה ההבדל בין דברי לדבריו ויכריע עם מי הצדק. והנה קשה לי להעתיק דבריו סמכתי על המעיין שיעיין בדבריו.

לענ"ד ליתן גדר ומושג בזה כך דהגדר דמתעסק נקרא היכא שסובר שהיתר הוא דבזה תלוי הגדר דמתעסק בין שנתכוין לגוף זה ובין מתכוין לגוף אחר רק שמכוין היתר ומתעסק עסק בידים בהאיסור בהמלאכה שנעשה ע"י רק הכונה הי' להתיר והגדר דמלאכת מחשבת שלא הזכיר להדיא בהספר הנ"ל בדבריו תליא אם נתכוין לגוף אחר, ולענ"ד כל אינו מתכוין הוא מסוג השני שלא נתכוין לגוף האחר דהנה נחזי אם אדם גורר כסא יעשה חריץ ואינו מתכוין להחריץ הוא כגוף אחר וכל לענ"ד בהדין דכלאים דנצרך שלא יתכוין להנות מפני החמה ג"כ נכלל בגדר זה דפעולות החימום הוא כמו גוף אחר ונחלק מהלבשה ע"כ נכלל בהגדר מתכוין אך באינו מתכוין יש שני מיני איני מתכוין אחד היכא שלא הוה פסיק רישא ואחד היכא שהוה פסיק רישא, היכא דלא הוה פסיק רישא מלבד שזה נכלל מטעם אינה מחשבת וחסרון כונה יש בזה עוד חסרון מצד שלא נחשב שעשה הדבר כיון דהוא עוסק בדבר זה ונמשך מפעולתו עוד דבר ולא הוה פסיק רישא לא נחשב שעשה הדבר ונחשב כמו שנעשה ממילא ובמלאכת מחשבת היכא דמתכוין לגוף אחר ועוסק בידים בהמלאכה שנעשה ע"י בטעות בזה רק הפרט דמלאכת מחשבת ולא הפרט דנחשב שהוא לא עשה דוק] והיכא דהוה פסיק רישא הפעולה נחשבת כמו שעשה רק דנחסר כונה כן תארם, ועתה אבוא להחליק דיניהם היכא שנכלל מטעם מתעסק בזה גם בשאר איסורים פטור אך מזה הספר הנ"ל משמע דלא הוה אפילו שגגת עבירה [דכתב רק בספק אסור לכתחלה דוק שם, ולענ"ד צ"ע דבריו הרבה דפשיטא בספק אסור לכתחלה ולענ"ד חייב חטאת נמי וצ"ע הרבה דבריו] ויעיין בתשובת רע"א זצ"ל שהוא לא פסק כן דוק שם בסי' ח' שהוא פסק דרק מקרבן נתמעט אבל שגגת עבירה הוה מתעסק היכא שעושה בידים רק הוא מתכוין להיתר דו"ק [והנ"מ דאחר היודע צריך להפרישו] והיכא שנכלל בהגדר דמלאכת מחשבת בלבד [דלפעמים נכלל בשניהם היינו שמתכוין להיתר ולגוף אחר] בזה בשאר איסורים חייב חטאת כיון דעסק בידים בזה וגם נתכוין לאיסור רק הוא היה מכוין לגוף אחר דוק בשאר איסורין לא בעינן זה התנאי דמלאכת מחשבת ע"כ חייב ובשבת פטור דבעינן בשבת מלאכת מחשבת היינו דנעשית מחשבתו והיכא שנוגע לשניהם יעיין בהג"ה לעיל היינו שמכוין להיתר ולגוף אחר בזה בשגת הוה שגגת עבירה דרבנן ובשאר איסורים שגגת עבירה דאורייתא עפ"י תשובת רע"א זצ"ל] ואבאר קצת ביותר דהיכא דמתכוין לגוף זה אף דמתכוין להיתר ואף שהי' מכוין בגוף זה לעשות לא מעין הדבר שעשה אח"כ נקרא רק מתעסק ובשבת ג"כ הוה שגגת עבירה דבשבת ג"כ לא מקפידין על כונת העבירה רק על כונת הדבר שעושה שיהי' נעשית מחשבתו בהדבר שעושה שיתכוין שיתכוין לעשות הדבר שעשה אח"כ שלא יתחלף מדבר לדבר ואם נתחלף היינו שנתכוין לגוף זה ונתחלף לו לגוף אחר אף שנתכוין לעשות באיסור מכ"מ בשבת פטור דבעינן כונה שנעשית מחשבתו מה שחשב לעשות אבל בשאר איסורים כיון שנתכוין לעשות באיסור וגם עסק בידים בהדבר שנעשה ע"י חייב והיכא שאינו מתכוין ולא הוה פסיק רישא ולא עוסק בידים בדבר האיסור שנעשה ע"י מלבד שנחסר כונה [ונכלול בהפרט דמלאכת מחשבת ולא בהפרט דמתעסק כיון דיודע מהספיק א"כ לא נקרא מתעסק בהיתר ובזה נתחזק הצ"ע שלי על הספר הנ"ל שכתב דהיכא דספק לו אם תלוש או מחובר רק לכתחלה אסור דלענ"ד כיון דיודע מהספק חייב בדיעבד נמי דו"ק] לעשות הדבר האחד ונוגע בשבת לענין הפרט דמלאכת מחשבת [ולשיטת הערוך גם בשאר איסורים בעינן זה הכונה הפשוטה דוק לעיל בסי' הקודם] עוד יש חסרון בזה שנחשב שנעשה ממילא ובזה גם בשאר איסורים דלא הקפידה אפי' על כונה שיתכוין לעשות כמו שנעשה ממילא כיון דלא הוה פסיק רישא [ובזה אני מחולק על ההסבר של הספר הנ"ל] והיכא דהוה פסיק רישא בזה נחשב כמו שעשה אף שעוסק בדבר זה ונעשה דבר אחר ונחסר רק הכונה שלא מתכוין לגוף האחר ע"כ בשאר איסורים חייב ובשבת פטור [היינו זה לכל הפוסקים אבל לדעת הערוך שבעינן הכונה הפשוטה גם בשאר איסורים לדברי' גם בשאר איסורים פטור דוק] ובכלאים היכא שאינו מתכוין מפני החמה נמי נחשב כמו שעוסק בדבר אחר אף שהוה פסיק רישא, אך יעיין בר"ן פרק כל הבשר דהתם מדבריו של הר"ן מוכח דפסיק רישא באיסורי הנאה מותר דכיון דלא נחשב בעיניו הנאת הדבר ואינו עוסק בהנאת הדבר נחשב כמו גוף אחר וכמו שלא נהנה א"כ בודאי נופל קושיות השואל בספר זכרון יעקב הנ"ל כיון דנחשב כמו שלא נהנה ומה שמחלק הספר זכרון יעקב הנ"ל בין אם הי' יודע שאבן בחיקו והי' כונתו לעמוד ולהשאר האבן בחיקו ונפלה הוה בכלל דבר שאינו מתכוין ואם לא הכיר בה שיש אבן בתיקו נכלל במתעסק ולא באינו מתכוין לדעת הגאון רע"א זצ"ל הנ"ל גם בלא הכיר בה מלבד מתעסק ג"כ לא הוה מלאכת מחשבת ולא דמיא לאינו מתכוין כ"כ דבאינו מתכוין לא נחשב שעשה מפני דלא הוה פסיק רישא ובאבן הוה פסיק רישא וכן בציורו הנ"ל היכא שיודע תלי' אם בפסיק רישא בעמדתו ליפול האבן נופל הסבר' דאינו מתכוין הנ"ל ומתעסק בל"ה לא הוה כיון שיודע ואם אינו פסיק רישא מותר לו לעמוד דנכלל בדבר שאינו מתכוין ואם אינו היכר לדעת הגאון רע"א זצ"ל אף בפסיק רישא מלבד מתעסק איכא הפרט דמלאכת מחשבת והוה שגגת עבירה דרבנן יעיין לעיל בסימנים הקודמים לזה מה שהבאתי בשם הנתיבות לענין שוגג דרבנן [ובספק פסיק רישא דלעבר שדיבר זה הספר בזה הארכתי לעיל הרבה דו"ק, ובעזהי"ת לענ"ד מבואר לדברי כל הענין הזה בלא שום גמגום ואף שלא חידשתי הרבה בזה מכ"מ הסדר ג"כ חידוש יעיין ברמב"ן בחידושיו על דינא דגרמי בבא בתרא שכתב אף שלא חידש הרבה מכ"מ הסדר הנכון והגדרים שגדר בזה זה הוא חידוש גדול ע"כ מקוה אני שג"כ זה הסימן לא יוצא עפ"י דברי הרמב"ן בתור חידוש דוק].

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה