כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן כב
בחיי אדם בכלל ס"ב בהלכות שבת בסעיף ו' כן לשונו ויש שרוצים לומר שאפילו להאוסרים לומר לנכרי להדליק הנר ללמוד אבל כשהדליק מעצמו מותר ללמוד באמרם מצות לא ליהנות נתנו כבר כתב הריב"ש סי' שפ"ז בשם הרמב"ן דזה לא שייך אלא כעין תקיעות וטבילה כדאיתא בגמרא דבר שהגוף אין נהנה ממנו כלל אבל כשהגוף נהנה ממנו כגון ללמוד או לאכול בפני הנר אסור דעכ"פ הגוף נהנה ודבר ידוע שגוף נהנה מן הנר אף כשלומד לענ"ד אף שודאי אני עפר תחת כפות רגליו אעפ"כ תורה הוא וללמוד אני צריך לענ"ד יש להעיר דהנה יש לנו שני טעמים על מה שאסרו חכמים להנות היכא שהנכרי עשה מעצמו אחד בשביל שלא יהנה ממלאכת שבת וחד טעם שלא יאמר להדיא להנכרי לעשות א"כ דברי הפנים שייך רק להטעם בשביל שלא יהנה אבל להטעם שלא יאמר יעיין בט"ז באו"ח סי' תרכ"ו ס"ק ב' מה שהביא בשם הלבוש דבמצוה לא שייך שמא יאמר ע"כ יש יסוד להיתר בדיעבד ואף שהט"ז חולק שם ע"ז מכ"מ כאן שיש דעות בל"ה להתיר לכתחלה בודאי יש לצרף בדיעבד להקל דעת הלבוש. יעיין באו"ח בסי' רנ"ד ס"ק י' במג"א וצ"ע משם ג"כ על דברי החיי אדם הנ"ל דהכא ג"כ איכא דעת המתיר לכתחלה ע"כ צ"ע דברי הפנים הנ"ל ובזה יש לעיין ג"כ גם לענין רמיזה בלא ציווי דלדבר אפשר דמותר בהדלקת נר למצוה דו"ק ואפשר דאפי' לפי דברי אפי' רמיזה שלא בדרך ציווי ג"כ אסור מפני לגרום דיעבד אפשר לא דמי' להמג"א מכ"מ צ"ע כיון דאיכא סניף דעת הלבוש הנ"ל דבמצוה לא שייך שמא יאמר להדיא ע"כ ברמיזה צ"ע לי. ויש עוד דוגמא למג"א הנ"ל בסי' תקצ"ז ברמ"א דוק שם בסעיף ג' וסמך לזה מחולין דף מ"ט אינהו מיכלי' וכו' דוק שם, ועוד סמך לסברא זו יעיין בסי' תל"ו במג"א דוק שם בס"ק ח' יעיין עוד במג"א בסי' שכ"ג ס"ק י"א.