כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן ה
יעיין במג"א בסי' רס"א ס"ק ז' מה שהקשה שם דמאי צריך לטעם זה הא בל"ה כיון דאיבעי לא הי' מקבל וכו' יעיין מה שהעלה שם לחלק בין ציבור ליחיד וממרוצת דבריו יראה דדבר גדול דיבר האדון המג"א ז"ל דאמר דהא דאסור בסעיף ד' מיירי בציבור ומשמע דכונתו הוא דהנה בסי' רס"ג סעי' מ"ז מביא שתי דעות בזה והכא סותם בזה לכך מחלק דהכא מיירי בצבור וכונתו גלוי' אבל באמת איני יודע דהנה הרמ"א דכתב דינו ביחיד א"כ תשאר קושיתו על הרמ"א אבל באמת יש לתרץ קושיתו באופן טוב דהנה צריך לטעם זה דלא דמי' לסי' רס"ג דהנה המג"א הוא הבין דהעיקר הטעם הוא משום דאיבעי לא הי' מקבל יעיין בט״ז שם ס"ק ג' בראיתו נגד הר"ן יעיין בדבריו מאד ראי' ולהלן ויעיין בלבושי שרד מה שהוא הוסיף להקשות על הר"ן דהנה הוא הוכיח דהא דמהני טעם דבורגנין היינו אלא באומר שיעשה למחר אבל לא בשבת עצמו והביא הלבושי שרד ראי' ממג"א גופא מסי' ש"ז ס"ק י"ב אבל באמת יש לומר לתרץ קושיתם על הר"ן דהנה הר"ן סובר דבשבת צריך לשני הטעמים, הטעם משום דהוא הי' יכול לעשות כן דהיינו ע"י בורגנין ושנית הטעם דשליח מותר ונופל לכל קושיתם על הר"ן [מועוד ראי' ולהלן] ולזה יש לומר דהחולקים על הר"ן נמי סוברים בצירוף שני הטעמים אלא דבזה מחולקים המה בהסברא דאם בעי לא הי' מקבל א"כ כיון שהוכחתי דהטעם דאי בעי לא הי' מקבל לא סגי' בזה הטעם בלבד אלא דצריך להטעם דכיון דשליח מותר זאת הטעם לא שייך אלא בישראל אבל בעכו"ם לא שייך זאת כיון דהוא בל"ה לאו בר הכי ומכ"מ אסרו חכמים אמירם א"כ באופן כזה נמי וקצרתי אף שהגאון אבן העזר מתרץ קושיתם באופן אחר ולא בעינן לדבריו צירוף שני הטעמים רק הטעם דאי בעי לא הי' מקבל מכ"מ כתבתי כיון דמהמג"א מוכח מעצמו גופא דלא סגי' בזה הטעם לבד כמו שציינתי לעיל ובפרט לשיטת הט"ז ודאי ניחא דהוא העלה דעיקר הטעם הוא משום כמו דשליח מותר והא לא שייך אלא בישראל אבל לא בעכו"ם דאל"כ נופל כל דיני אמירה לעכו"ם שבות וקצרתי וסמכתי על המבין מדעתו] אגב יש לעורר בפה על הג' האבן העזר דהנה הוא מקשה על הט"ז דהט"ז סותר סברת הב"י לגמרי והביא ראי' לזאת ובאמת ראייתו אינה מובנת דו"ק, והגאון אבן העזר הנ"ל הקשה עליו דסברת הבורגנין נמי מיירי מקודם שבת והביא ראי' לזה מסי' ת"ג ולענ"ד כדי דלא נשוי' להט"ז והב"ח כטועה בדבר משנה מפורשת יש לי לחדש דבר דהתם בסי' ת"ג מיירי בבקעה דאין לה מחיצות שמוקף לדירה כלל אלא בשבת נעשה המחיצות אבל אם אחד שבת בעיר ואח"כ נתוספו המחיצות ע"י עכו"ם ודאי שמותר להלך בכל המחיצות ובאופן זה מיירי לדבריהם הגמ' דהא דמותר לומר לחברו דמחר אני הולך לכרך פלוני מיירי באופן זה ויוצא מזה דין חדש דלהב"י ולהאחרונים שהחזיקו בסברת הב"י מותר אפי' היכא ששבת בבקעה ולהט"ז והב"ח אסור באופן ששבת בבקעה וקצרתי, והנה בסימן זה יוצא ג"כ דינים מחודשי' דלהמג"א חילק בין צבור ליחיד ולדעתי הנ"מ בין אמר לישראל לנכרי וגם יוצא חידוש דין לענין אם שבת בבקעה אם מותר לומר לכרך פלוני אני הולך דוק בכ"ז גם יש לעורר מהמג"א לענין החקירה שחקרו האחרונים אם הקדמת ההוספה הוה אין אלא מדרבנן או מטעם נדר יש לעורר מסי' רס"ג הנ"ל וגם הדעה הראשונה יש לומר דטעמם הוא כדאיתא בסי' רנ"ג בס"ק כ"ו במג"א שם יעיין בזה כי קצרתי כונתי לעיין בהגהות רע"א זצ"ל שם משום דאין אלא עשה לחוד דוק בדבריו הנה כל הסימנים האלו מטל ילדותי ויצא עתה מלבי כונתי שהי' אז וכמדומה לי שכונתי הי' לעיין בהגהות רע"א זצ"ל כהנ"ל].