כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות פסח · סימן ק
יעיין בביאור הגר"א זצ"ל בסי' תקט"ו בביאור בס"ק ז' שהביא דעת התוס' דהטעם דאסור אם עשה עכו"ם הוא בשביל שלא יאמר ולטעם רש"י הוא משום שלא יהנה כתבתי בגליון לענ"ד אף שמה לי להכניס בזה בין גדולי הראשונים מכ"מ נראה לענ"ד להסביר שפלוגתא דתנאים בזה הטעם דוק בשביעית פרק ד' דשדה דנטייבה אם אוכלין פירותי' ובית הלל לקולא ולענ"ד דלכאורה אינו מובן לכאורה סברת בית הלל למה לא קנים ע״ש דלא יזרע למוצאי שביעי אלא לענ"ד דהנה טעם דבית הלל דהקנס הוא כדי שלא יעשה עוד פעם ולענין הפירות כיון דהפקר לכל בודאי לא יעשה עוד פעם בל"ה והי' מלתא דלא שכיח שיעשה ע"כ לא קנסו שלא יעשה עוד פעם אבל בית שמאי סוברים דמטעם משום שלא יהנה ע"כ שייך אפי' בהפקר דו"ק גרגיר אחד יעיין בסי' תקכ"ח בהגהות רע"א זצ"ל במג"א ס"ק ב' בד"ה צרכי סעודה דהעיר הגאון רע"א זצ"ל דהיכא דאינו חזי' ליו"ט בזה לא מהני הע"ת דוק שם כתבתי בגליון יעיין בספר אבני מילואים בתשובותיו בסי' י' דוק שם בדף י"א ע"ב בד"ה אמנם הראשון בסופו דוק שם יעיין לקמן בסי' תרס"ז בהגהותיו של הגאון הנ"ל דוק שם, ועיין בהגהותיו בסי' ש"ב בס"ק ו'.