כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות פסח · סימן צז
בענין הנ"ל אם מחמירין בתרתי לענין יש לו מתירין שלענ"ד ענין מחודש בעזהי"ת אאריך בזה יעיין בהגהות רע"א ז"ל בסי' תצ"ז על המג"א ס"ק ד' יעיין שם מלשון הר"ן דמוכח ג"כ דאין מחמירין שתי חומרות ביש לו מתירין דאין אוסרין אם יש ס"ס בדרבנן אף דיש לו מתירין מפני שהוי שתי חומרות כן מוכח אבל לענ"ד מוכח להיפך מדברי הרא"ש המובא בס"ק ה' בדברי הגר"א זצ"ל שהרא"ש סובר דס"ס מהני ביש לו מתירין דהטעם דריש ביצה הוא מפני ספק בגוף וכו' אבל ס"ס מהני ביש לו מתירין אפי' בדאורייתא, ולכאורה קשי' מצלן זה בדאורייתא דכיון דהחמירו חכמים בספק דרבנן ביש לו מתירין א"כ גם בדאורייתא נמי בס"ס אסור ביש לו מתירין אלא מוכח דסובר הרא"ש דאין נ"מ בין דרבנן לדאורייתא בענין יש לו מתירין דו"ק (ומקולת הרא"ש לענין ס"ס ביש לו מתירין אפי' בדאורייתא יוצא חומרא לענין דמחמירין בדרבנן בתרתי) ומהר"ן מוכח כדברי דלא מחמירין בתרתי דוק, ולפי"ז אפשר דהדין דנפל לים ביש לו מתירין תלי' בזה הדעות וגם חידוש הצל"ח שהבאתי לעיל בסוף סימן הקודם אפשר תלי' ג"כ בזה דו"ק וקצרתי, וגם הדין דכתבתי לעיל אם לא נדע התערובת דמותר ביש לו מתירין בספק דרבנן מפני שכיון בלא נדע נופל הסברא דספק בגוף וכו' והוי ממילא חומרא בתרתי תליא לכאורה נמי בזה, אך לאחר העיון באופן זה ממה נפשך מותר לשיטת הר"ן דלא מחמירין בתרתי בודאי מותר כיון דלא נודע התערובת הוי ספק דרבנן וביטול ברוב ביחד ולהסוברים דמחמירין אפי' בתרתי היינו לתשובת הרא"ש הנ"ל ג"כ מותר באופן זה כיון דהוא סובר דס"ס מותר ביש לו מתירין [ואפשר אפי' בחד מותר בלא נדע בספק דרבנן מפני דהוי ס"ס בלא נודע דילמא כולם כשרים ואפי' אחד מהן טריפה דילמא כל חד וסד שלוקח הוי ההיתר דו"ק ולהסוברים דס"ס ביש לו מתירין אסור לשיטתם תלי' בהר"ן דלדבריו בדרבנן מותר בס"ס ולהסוברים דהטעם דריש ביצה יעיין בהגר"א זצ"ל בס"ק הנ"ל מפני ס"ס ביש לו מתירין אסור והסברא דספק בגוף ליכא לדבריהם כלל לדבריהם נופל כל חידושי ואסור בלא נדע הנ"ל אפי' בנתערב בהרבה ומחמירין בתרתי ולא אמרינן ס"ס אפי' בדרבנן דו"ק בקיצור ענין דאין מחמירין בתרתי תלי' לשיטת הר"ן לא מחמירין בתרתי ולתשובת הרא"ש מחמירין בתרתי [ע"כ הוכיח תשובת הרא"ש דגם בדאורייתא מותר ס"ס דו"ק] ולהחולקים על הרא"ש בודאי מחמירין בתרתי וגם לא אמרינן בס"ס להקל אפי' באיסור דרבנן ביש לו מתירין דו"ק ע"כ הדין דנפל בים ביש לו מתירין תלי' בזה להר"ן מותר ולתשובת הרא"ש כיון דלדבריו מחמירין גם בתרתי ולהחולקים בודאי אסור והדין דצל"ח נמי תלי' בזה והדין בספק איסור דרבנן בלא נדע ונתערב ויש לו מתירין להרא"ש ולהר"ן מותר אפי' אם נתערב רק חד בחד בספיקא דרבנן להרא"ש מותר כיון דנופל הסברא דספק בגוף בלא נודע מותר אפי' בדאורייתא בספק בלא נודע ביש לו מתירין ולהר"ן דוקא בדרבנן מותר באופן זה ביש לו מתירין ובנתערב בהרבה אפשר גם לדעת הר"ן מותר אפי' בדאוריי' ואם נודע אסור לשניהם אפי' בנתערב בהרבה [ולשניהם מטעם ספק בגוף לא הוי ס"ס ולהר"ן צריכין זה הסברא להסיר דלא הוי ס"ס ולא הוי חומרא בתרתי דו"ק] ולהסוברים וחולקים על הרא"ש דס"ס אסור ביש לו מתירין אפי' בדרבנן ואינם סוברים הסבר' דספק בגוף כלל לדבריכם אסור אפי' בלא נודע ע"כ יש לעיין הרבה אם יש להקל בלא נודע בספק בגוף ביש לו מתירין כיון דבל"ה איכא דעות להחמיר בלא נודע דנשאר הסבר' דספק בגוף גם בלא נודע ע"כ ביש לו מתירין דיש עוד דלא מהני ס"ס ביש לו מתירין ע"כ יש לעיין אם יש להקל אפי' לצורך [מתוה"ד המובא במג"א בס"ק ד' מוכח דסובר דס"ס מהני ביש לו מתירין אך אין מוכרח אם בדרבנן או אפי' בדאוריי' דו"ק והוא מחדש ביו"ט שני טעם חדש] מה שתליתי לעיל הדין דנפל לים בהדין אם מחמירין בתרתי ותלי' אם ס"ס מהני ביש לו מתירין לענין דרבנן יעיין בש"ך דתולה נמי לענין ג' תערובות ביש לו מתירין וראי' קצת לדברי דהש"ך לומד דהטעם דנפל לים הוא מפני דלא מחמירין בתרתי דו"ק ולדברי דאפי' בס' מותר ביש לו מתירין תלי' בהנ"ל (דלדעת הרא"ש מחמירין בתרתי והא דס"ס מותר ע"כ טעמא אחריני לדעת הרא"ש כיון דמתיר אפי' בדאורייתא) ואפי' אם ס"ס אסור בדאורייתא מכ"מ הכא יש להקל היינו לדעת הר"ן בדרבנן דמותר ס"ס ולא מחמירין בתרתי ה"ה בנפל לים דמותר לדעת הר"ן ביש לו מתירין אפי' באיסור דאורייתא כיון דהוי תרתי דו"ק, ולענין יו"ט שני בספק מוכן יעיין בר"ן דלא סובר הסבר' דתרה"ד שמחדש לענין יו"ט שני ולהר"ן תלי' אם הוי הכנה דאורייתא או לא ולהתרה"ד אין נ"מ מפני דלא חלקו בין יו"ט שני לענין זה דוק, ולחידוש שכתבתי בסי' הקודם תלי' בזה היכא דליכא חזק' מותר ואפשר אפי' בדאורייתא ואם איכא חזק' אסור אפי' בדרבנן דו"ק והיכא דספק בגוף וכו' אסור אפי' היכא דליכא חזק' דזיל הכא לחומרא וזיל הכא לחומרא דוק בדברי לעיל בסימן הקודם ואכתוב האיך כדין ביו"ט שני וגם בספק בגוף ותערובת ביחד דהנה לענ"ד לר"ן תליא כיון דלהר"ן נוגע חקירה זו לענין הכנה דאורייתא ע"כ כיון דס"ס בדאורייתא ביש לו מתירין אסור להר"ן ע"כ הוי הדין כמו בספק לענין דרבנן בספק בגוף וספק בתערובת ה"ה בס"ס בדאורייתא וספק אח"כ בתערובת ואם לא נודע דיש לעיין דלהסוברים דהיכא דלא נודע לא אמרינן ספק בגוף מותר באופן זה מפני שני סברות ביחד דהוי בתרתי ס"ס ובטל ברוב ואחדכוון דלא נודע נחשב הספק בגוף נמי לספק א"כ הוי שלש ספיקות ובשלש ספיקות אפשר מותר אפי' לדעת הר"ן אפי' בדאוריי' ע"כ היכא דלא נודע להר"ן תלי' בהפלוגתא אם היכא דלא נודע נופל הסברא ספק בגוף וכו' כן לדעת הר"ן ולדעת תה"ד לכאורה בודאי אסור בדאורייתא כיון דלא מחלקין בין יו"ט שני לענין יו"ט ראשון אך גם לתה"ד לאחר העיון תלי' אם לא נודע נופל הסברא דספק בגוף וכו' מותר גם לתה"ד (כיון דהוכחנו דלכל הפחות תה"ד סובר דס"ס בדרבנן מותר ביש לו מתירין א"כ כיון דבלא נודע נופל הסברא הספק בגוף דו"ק) א"כ ממה נפשך אם התה"ד סובר דס"ס בדאורייתא ג"כ מותר ביש לו מתירין בודאי מותר ולזה מותר אפי' בלא נתערב בהרבה דו"ק ואם התה"ד סובר רק דבדרבנן מותר ס"ס ע"כ סובר דלא מחמירין בתרתי א"כ מותר בלא נודע היכא דנתערב בהרבה דהוי בתרתי ובדרבנן מותר בלא נודע לדעת תכ"ד אפי' בלא נתערב בהרבה אם נאמר דבלא נודע נופל הסברא דספק בגוף דו"ק, ונ"מ בין תה"ד להר"ן להר"ן דבודאי סובר הסברא דלא מחמירין בתרתי מותר דלא נודע אם נאמר דבלא נודע לא הוי ספק בגוף מותר אפי' בדאורייתא ואפי' לא נתערב בהרבה כיון דהוי ג' ספי' ובג' ספי' מקיל הר"ן בודאי אפילו בדאורייתא דהנה יש להאריך ולהוכיח דשלש ספיקות עדיפא יעיין בש"ך בכללי ס"ס דשלש ספיקות מהני אפילו לענין חזקה וגם יעיין בש"ש שהביא בשם מהר"י בן לב דבשלש ספיקות מוציאין מעון דו"ק ע"כ כיון דהר"ן סובר דס"ס בדרבנן מהני ולא מחמירין בתרתי א"כ בשלש ספיקות בדאורייתא ואין לנו להחמיר מעצמינו דו"ק כן הוא לשיטת הר"ן כיון דהוא סובר דיו"ט שני נחשב לספק אבל לדעת התה"ד דסובר דיו"ט שני לא נחשב לספק ועשו כדאוריי' ע"כ דוקא בנתערב בהרבה בזה אם בלע נודע נופל הסברא דספק בגוף מותר לדעת תה"ד ממה נפשך או אפשר הוא סובר דגם בדאורייתא מותר בס"ס ומותר לדבריו אפי' בלא נתערב בהרבה או דאם בדאורייתא אוסר בס"ס ורק בדרבנן מתיר בס"ס א"כ סובר דלא מחמירין בתרתי ע"כ בנתערב בהרבה הוי בתרתי דו"ק ובהכנה דלאו דרבנן מותר לדעת תוה"ד אפי' בלא נתערב בהרבה אם הדין דבלא נודע נופל הסברא דספק בגוף דו"ק ולהסוברים דלא מהני ס"ס ביש לו מתירין אפי' בדרבנן א"כ בודאי אסור אפי' ביו"ט שני נמי אפי' בלא נודע ואפי' אם נאמר דנחשב לספק בלא נודע ואפי' אם דלא כתה"ד דיו"ט שני נחשב לספק דוק, וכללתו בזה מה שיש לחקור בזה בעזהי"ת, ולפי מה שכתבתי היכא דאיכא חזק' אסור ביש לו מתירין אפי' בהכנה דרבנן אפי' בס"ס בזה יש לבאר האיך הדין בתערובת לענ"ד לחידושי שדרכתי בזה בסי' הקודם הנה לפי' דברי הש"ך דשלש ספיקות גם היכא דאיכא חזקה מותר א"כ בספק בגוף וגם ביו"ט שני ובתערובת אפי' היכא דאיכא חזק' בדרבנן בודאי מותר כיון דבדרבנן בודאי מהני ס"ס אפי' ביש לו מתירין ורק או מפני חזק' או מפני ספק בגוף וכו' (בריש ביצה דף ק' הנ"ל) אסור ע"כ ביו"ט שני בספק הכנה דרבנן אף שיש חזקה דממה נפשך הם מפני ספק רק בגוף אסור בריש ביצה [יעיין בסימן הקודם ויבין דברי] מותר (כיון דלא נדע נופל הסברא דספק בגוף) בודאי זולת התערובת דכיון דאין הסברא בשביל החזק' בריש ביצה רק מפני ספק בגוף ביו"ט שני וספק מוכן לא הוי ספק בגוף דו"ק ואם בריש ביצה הטעם מפני חזק' אזי מותר גם לדברי מפני שלש ספיקות ומותר אפינו בלא נתערב הרבה ואפי' בונדע דו"ק (ודוקא אם לא נודע נופל הסברא דספק בגוף דו"ק) ובהכנה דאורייתא תלי' בזה אם ס"ס מהני בדאורייתא ביש לו מתירין ורק בריש ביצה אסור או מפני חזק' יעיין בסימן הקודם או מטעם ספק בגוף בודאי מותר כיון דאיכא כאן שלש ספיקות (ודוקא בלא נודע) ובנתערב אפי' בלא נתערב בהרבה (ודוקא אם הדין בלא נודע נופל הסברא דספק בגוף דו"ק) אבל אם נאמר דס"ס בדאורייתא אסור ביש לו מתירין תלי' בזה אם הטעם בריש ביצה מפני ספק בגוף הדין כמו שכתבתי לשיטת הר"ן דאם בלא נודע נופל הסברא דספק בגוף מותר דהוי שלש ספיקות ושלש ספיקות בודאי מותר וגם הוי חומר בתרתי ס"ם ובטל ברוב וזה לא מחמירין בתרתי דו"ק ואם הדין דבלא נדע לא נופל הסברא דספק בגוף אסור דו"ק לעיל והם הטעם בריש ביצה מפני חזק' מותר אפי' בנודע כיון דאיכא שלש ספיקות ולענין הכרעת הדין בזה יש לעיין לענין נפל בים ביש לו מתירין הנה לענ"ד ספיקא דדינא כיון דלהר"ן מותר דלא מחמירין בתרתי ולתה"ד אפשר מותר דאפשר טעמו כהר"ן דלא מחירין בתרתי דאפשר מקיל רק בס"ס בהכנה דרבנן דו"ק] וגם להב"י חקרתי בזה דאם הטעם מפני ס"ס מותר ביש לו מתירין אפי' בדאורייתא ולזה אין ראיה דלא מחמירין בתרתי ואדרבא ראי' להיפך יעיין לעיל מה שכתבתי לדעת הרא"ש או מטעם דבדרבנן לא מחמירין בתרתי ודוקא מתיר הב"י ס"ס בדרבנן דו"ק ע"כ כיון דלתשובת הרא"ש וגם להחולקים עליו דאפי' בדרבנן מחמירין בס"ס ביש לו מתירין מוכח בודאי דמחמירין בתרתי רק להר"ן מוכח דלא מחמירין בתרתי וגם לתה"ד אפשר ולהב"י ג"כ אפשר ע"כ נראה לכאורה דיש להחמיר דלא כהש"ך דמקיל לעת הצורך. וגם הדין דהצל"ח דכתבתי לעיל בסוף סימן הקודם תלי' בזה והדין דלא נודע בספק בגוף ביש לו מתירין אפי' בדרבנן חוץ ממה שתלוי בפלוגתא דיו"ד אם בלא נודע נופל הסבר' דספק בגוף תלי' נמי במה שכתבתי לעיל ע"כ יש לעיין אם יש לסקל יעיין לעיל [אך לענ"ד איכא לנו עוד ספק בעיקר הדין דספק בגוף דלהסוברים ביש לו מתירין בס"ס וזה הטעם בריש ביצה או הטעם כסבר' דידי מטעם חזק' לדבריהם אין ראיה לעיקר הדין דספק בגוף ע"כ יש לנו עוד סניף בזה] הנה היכא דאיכא חזק' בספק מוכן חזקה דעשוי' להשתנות] בזה לכולי עלמא אסור בספק בגוף ע"כ בלא נודע יש לעיין כיון דליכא סניף ואדרבא אם בריש ביצה מטעם חזק' אסיר בודאי וגם להסוברים דס"ס בדרבנן אסור בודאי אסיר ביש לו מתירין בודאי אסור ומכש"כ בדאורייתא ונשאר רק להסוברים דהטעם בריש ביצה מטעם ספק בגוף ובלא נודע נופל זה הסבר' לזה מותר אבל זולת זה לכולי עלמא אסור להטעם מטעם חזק' אסור בודאי ולהטעם דס"ס לא מהני ביש לו מתירין בודאי אסור ולהטעם דבריש ביצה הוא מטעם ספק בגוף תלי' נמי בהפלוגתא אם בלא נודע נופל זה הספק דו"ק ע"כ בודאי יש להחמיר וגם בהכנה דרבנן להסובר' דבריש ביצה מטעם חזק' בודאי אסור ולהסוברים דס"ס ביש לו מתירין אפי' בדרבנן אסור בודאי אסור רק להסוברים דס"ס מותר והטעם מפני ספק בגוף תלי' נמי בהפלוגתא אם בלא נודע נופל הסבר' דספק בגוף ע"כ יש להחמיר בזה והיכא דליכא חזק' וספק בגוף ולא נודע בזה יש לעיין דיש להקל אפשר דהנה להסוברים דבריש ביצה הוא מטעם חזקה בודאי מותר ולהסוברים דבריש ביצה הוא מטעם ספק בגוף נמי בלא נודע יש דעות להקל ע"כ בהכנה דרבנן יש להקל רק בהכנה דאורייתא אפשר יש להחמיר דבשלמא בהכנה דרבנן לעומת שיש דעה דסובר דאפי' ס"ס בדרבנן לא מהני ביש לו מתירין ויצטרף לחומרא להדעות דסוברים דספק בגוף אסור אפי' בלא נודע לעומת זה יש לצדוד דהטעם בריש ביצה מטעם חזק' וזה להדעות דסוברים דחזק' העשוי' להשתנות הוי חזק' דו"ק אבל בהכנה דאורייתא יש הרבה דעות דסוברים דלא מהני ס"ס בדאורייתא ביש לו מתירין ע"כ יצורף להדעות דסוברים דספק בגוף אסור בלא נודע אף דיש דעה דסובר דבריש ביצה הוא מטעם חזק' מכ"מ גם לזה הדעה אין ראי' דמהני ס"ס ביש לו מתירין בדאורייתא דוק לעיל וביו"ט שני היכא דליכא חזק' בדאוריי' יש לעיין ולענין דרבנן בודאי יש להקל והיכא דאיכא חזק' ביו"ט שני יש להחמיר אפילו בדרבנן דו"ק ובספק בגוף וגם ביו"ט שני ביחד היכא דהוי דאורייתא וליכא חזק' בזה יש להקל כיון דלהטעם דהגמ' ריש ביצה הנ"ל הוא מטעם חזק' יש להקל [וגם להסוברים מטעם ספק בגוף נמי יש להקל כיון דלדבריהם אין ראוי' מפורש לאיסור] כיון דהוי שלש ספיקות ומותר אפי' בדאורייתא וגם להסוברים מטעם ספק בגוף דילמא מותר ס"ס בדאורייתא אפי' ביש לו מתירין דוק לעיל בהמוסגר דאין ראי' מפורש לדבריהם לאסור ס"ס בדאורייתא רק אם נאמר דס"ס בדאורייתא אסור דיש לו מתירין דו"ק וספק בגוף אסור לזה אסור ע"כ בלא נודע בודאי יש להקל אך אפשר להקל אפי' בנודע והיכא דאיכא חזק' בדאורייתא בזה יש לעיין דהנה לכסוברי' מטעם חזק' אמרתי לעיל דתלוי אם הם סוברים דס"ס לא מהני בדאורייתא ביש לו מתירין וגם אם הטעם דגמ' בריש ביצה הוא מפני ספק בגוף אז יש לאסור [אבל אם נחסר תנאי מזה מותר בנתערב אפי' בנודע ממה נפשך אם נחסר התנאי דס"ס מותר ביש לו מתירין באמת אז ממה נפשך מותר אם הטעם דגמ' דריש ביצה בשביל חזק' הוי שלש ספיקות [זה אינו בדוק דלא בעינן שלש ספיקות דו"ק] דלזה הטעם נופל עיקר הכלל דספק בגוף דוק ואם הטעם מפני ספק בגוף נופל הסברא דחזקה דלא הוי חזקה דעשויה להשתנות ומותר אפי' באינו מתערב דו"ק ואם נחסר התנאי דספק בגוף אף דס"ס בדאורייתא ביש לו מתירין אסור מכ"מ כיון דנופל הסבר' דספק בגוף הוי שלש ספיקות ומותר אפילו בנודע] ע"כ לזה הטעם בודאי יש להקל לכל הפחות היכא דלא נודע דו"ק כיון דלזה הטעם הרבה סברות בזה להקל ולהסוברים דהגמרא דריש ביצה הוא מטעם ספק דאף נמי יש לצדד להקל כדלעיל דילמא מותר ס"ס אפילו בדאורייתא רק להטעם דס"ס בדאורייתא אסור ביש לו מתירין בזה יש לעיין אם הספק בגוף שאני דלדבריהם נופל העיקר היסוד דספקו בגוף ע"כ אפשר יש להקל גם בנודע ומכ"ש. בלא נודע והיכא דהכנה דרבנן רק מטעם חזקה בודאי מותר אפילו היכא דאיכא חזקה רק מפני הטעם דס"ס לא מהני אפי' בדרבנן יש להחמיר דלדבריהם אפילו בתרתי מחמירין דו"ק, ונוגע זה לענין ס"ס בדאורייתא בדרבנן בעזה"ש דו"ק כי כללתי הרבה לענ"ד בזה, אציג עוד בזה קצת הנה לענ"ד יש שלש דעות ביש לו מתירין לענין ס"ס ביש לו מתירין, הנה מתשובת הרא"ש מבואר דאפילו בס"ס בדאורייתא מותר ביש לו מתירין דהנה דעתו כיון דהטעם דריש ביצה הוא מפני ספק בגופו ספק בתערובת ע"כ ממילא אינו מוכח לענין ס"ס שבגופו וע"כ אפילו בדאורייתא נמי כיון דלא מצינו להחמיר, ושיטת הר"ן נמי כהרא"ש בזה דהטעם דריש ביצה הוא מפני ספק בגוף ומכ"מ סובר דדוקא בדרבנן מותר ס"ס ביש לו מתירין מפני דלא מחמירין בתרתי אבל בדאורייתא אסור בזה ממילא כיון דבכל מקום ספק דרבנן ס"ס בדאורייתא שוים א"כ כמו שהחמירו חכמים בספק דרבנן לענין יש לו מתירין כמו כן החמירו בס"ס בדאורייתא נמי ביש לו מתירין כן שיטת הר"ן ושיטת מהר"מ הובא ברא"ש ובמרדכי פרק כל הצלמים דס"ס ביש לו מתירין אסור אפילו בדרבנן נמי דו"ק מה שכתבתי לעיל דתה"ד סובר לכל הפחות דס"ס בדרבנן מותר ביש לו מתירין שבתי וראיתי דלא כן להמדייק היטב בדבריו דהנה הוא מקשה רק סתירה מתחומין שרק דרבנן ולכן מותר לאסר וביו"ט שני אף שרק מדרבנן ומכ"מ אסור לאסר אבל לא מקשה על יו"ט שני גופא מצד דהוי ס"ם א"כ מוכח דהוא אוסר ס"ס אפילו בדרבנן ביש לו מתירין כן מוכח מדבריו, ובעיקר מה שכתבתי לעיל לענין יו"ט שני יש לעיין דהנה משמע מהגר"א זצ"ל שמסכים להמג"א שמסכים לתה"ד דלא מחלקין בין יו"ט שני לראשון ע"כ יש לעיין בזה אפילו בספק בגוף וכו' רק בלא נודע יש לסמוך להקל הנה מה שכתבתי לעיל ואם בי"ט שני ובספק בגוף ספק בתערובת לדברו דהטעם דריש ביצה הוא מטעם חזקה דמותר דהוי שלש ספיקות ושלש ספי' מהני אפילו נגד חזקה שבתי וראיתי דטעות הוא זה דכיון דהוכחתי דהיכא דהוי חזקה נגד ספק אחד לא הוי ספק זה נצטרף לספק א"כ לא מהני אפילו שלש ספיקות דהספק דשמא נולדה מערב יו"ט נופל והנה כודאי אך מטעם אחר מותר דהוי שתי ספיקות שמא לאו האיסור משמא היום חול אף דהוי ספק בגוף מכ"מ ממה נפשך אם הטעם בריש ביצה מטעם חזקה א"כ נופל זה הכלל דספק בגוף מותר לפי"ז אפילו בודאי איסור אם נתערב עפ"י ס"ס הנ"ל ואם הטעם דריש ביצה הוא מפני ספק בגוף מותר בספק מוכן ביו"ט עפ"י ס"ס דכיון דהוי רק ספק מוכן דכיון דלזה השיטה לא הוי נחשב לחזקה כיון דעשויה להשתנות דו"ק מכ"מ נחלש קצת דברינו דלעיל עפ"י סברה זו דלהטעם דחזקה לא הוי שלש ספיקות דו"ק לעיל ויבין דברי [ולא דמיה להש"ך דבשלש ספיקות נגד חזקה מהני דהתם כל הספיקות סותרים את החזקה] גם מה שכתבתי בסי' הקודם דהב"י אוסר בי"ט שני במחובר מטעם חזקת בי"ט שני וזה דוקא בשביל שיש לו מתירין [דאל"כ מוכח מריש ביצה אחת משתי אלה או דחזקה לא מהני באיסור דרבנן או דחזקה העשוי' לא הוי חזקה וע"כ מוכרחין אנו לחדש דיש לו מתירין עשו כדאור' ומהני חזקה דו"ק שם ולפ"ז בנתקלקלו מותר דו"ק, וזה חידוש דין לענ"ד: