אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות פסח · סימן צד

סימן צג

יעיין במג"א בסי' תפ"ט ס"ק א' דהביא קושי' הכ"ם למה מברכין על הספירה ביו"ט שני ולא חישי' לזילותא דיו"ט מ"ש דלא מברכים על הסוכה בשמיני יעיין שם שני תירוצים יעיין תירוץ האי נמי וכו' לענ"ד איני מבין מעיקרא הקושי' דהא דאין מברכין בשמיני על הסוכה אין הטעם משום זילותא דיו"ט עוקרין הברכה דיעיין בשבת דף כ"ג ע"א דעפ"י הדין אין מברכין על ספק דבריהם אבל בספירה דהדין דמברכין יעיין בתירוץ אי נמי אין עוקרין הברכה בשביל זילותא דוק וזה כעין תירוץ או נמי וביותר דמתירוץ אי נמי משמע דמכ"מ הא דאין מברכין בשמיני הוא בצירוף סברא דידו ובצירוף הזילותא אבל מהגמ' שבת הנ"ל א"צ לצירוף ומהגמ' מוכח כתירוץ אי נמי דו"ק בהגמ' שבת כ"ג הנ"ל יעיין בביאור הגר"א זצ"ל בסי' תרע"ט בא' ל"ב ומזה צ"ע על דבריו דשם דו"ק.

אך יש להקשות מיו"ט שני דמברכין בשביל שלא יהי' זילותא א"כ לכאורה מכש"כ שמברכין בקום ועשה ועוקרין הלא תשא בשביל הזילותא דיו"ט היינו שלא יהי' זילותא ליו"ט אם אינם מברכין א"כ מכש"כ בשמיני שיעקור הברכה שלא יברך כדי שלא יהי' זילותא אם יברך דו"ק זה ג"כ אין קשי' דיעיין בספרנו לעיל דהיכא דתיקנו חכמים לברך ליכא לא תשא לשוא א"כ כיון דביו"ט שני תיקנו לברך ליכא עקירה דלא תשא ע"כ בשביל שלא יהי' זילותא ליו"ט תיקנו ברכה כיון דאין עושין בזה שום איסור אבל בספירה לבטל הברכה יהי' איסור לא עקרו הברכה בשביל שלא יהי' זילותא דלא מצינו בחז"ל לדברינו שבשביל זילותא דיו"ט היינו שלא יהי' זילותא יעשה איסור דוק ועוד דבספירה כשמברכין ליכא זילותא כלל דלא יאמרו שאין יו״ט אלא יאמרו דספק הוא ועל ספק נמי מברכין דבאמת איכא המ"ד דסובר כן דעל ספק נמי מברכין א"כ יתלו הדבר בזה ולא אתי' לזילותא דו"ק ובשמיני בסוכה עפ"י דין אינם מברכין ולא בשביל כדי דלא אתי' לזילותא דו"ק. גרגר אחד בסי' תצ"ג יעיין במג"א ס"ק ו' דהעיר המג"א על הרמ"א ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה משום לא תתגודדו העיר המג"א עפ"י הגמ' יבמות דהיכא דהרואה יוכל לתלות שאין מתכוין לא יסור מותר וא"כ גבי תספורת נמי י"ל הרואה אומר שאין רצונו לספר עצמו מיהו י"ל וכו' דוק שם יעיין בהגהות רע"א זצ"ל שכתב דבפשוטו י"ל לתרץ דברי הרמ"א כיון דאותן דמספרים עד נ"ח אייר אינן רשאין מל"ג ואילך ואותן שמספרין מל"ג ואילך אינם רשאים קודם ר"ח אייר וא"כ מה שרואין שמקצתם מספרים עד ר"ח אייר ומקצתן מספרים אחר ל"ג הוי בכלל לא תתגודדו כתבתי על הגליון ואולי יש לומר דהמג"א סובר כיון דבזמן אחד ליכא אגודות אגודות רק בצירוף שני הזמנים ביחד בזה לא שייך לא תתגודדו דוק אחר כתבי זאת מצאתי דהמחצות השקל העיר בדברי המג"א כסברת רע"א זצ"ל ומישב דברי המג"א כדברי דכיון דלא הוי בזמן אחד דו"ק ולענ"ד לכעיר אם מותר אדם שלא להניח תפילין בחוה"מ במקום שהמנהג להניח תפילין אם שייך הרואה יתלה שהוא אינו רשאי להניח תפילין היינו כמו שמצינו בשו"ע בסי' ל"א דיש בני אדם דמתפלין פטורין ומתפלה אינו פטור היינו שרגיל בהפחה דוק שם. והנה לענ"ד כיון שבכל יום ויום הוא נושא תפלין ובכל חוה"מ לא ישא אין לתלות בזה לאמר שהוא נעשה רגיל רק בזה הזמן ביום אחד יתלה אבל לא בכל השבוע אך לדברי המג"א כיון דבזמן אחד לא יהי' לא תתגודדו רק ע"י צירוף שני הזמנים ביחד א"כ הכי נמי הכא אך כיון שהגאון רע"א זצ"ל הביא דעות הרבה שסוברים דלא כמג"א דאפי' ע"י צירוף שני זמנים איכא לא תתגודדו א"כ הכא נמי אף שבכל יום ויום יכולים לתלות אבל בצירוף כל הימים א"א לתלות ובפרט דהמג"א מסיק דלהמסקנא אף שיכולים לתלות שאין מכוין לאיסור ג"כ שייך לא תתגודדו ע"כ בודאי אסור להיות נפרש מן הצבור ולא להניח תפלין או שמקצת בני אדם כן ומקצת בני אדם כן ועוד פשיטא מי שאין דעתו לחזור למקומו הראשון ששם מניחים תפלין (וגם לא אדע האיך נהגו לא להניח תפלין בחוה"מ ובעיקר הדין האיך הלכה יעיין בביאור הגר"א זצ"ל שסובר דהדין דאין מניחין תפלין בחוה"מ והשג"א הניח בספק ופסק דמספק מניחין בלא ברכה דוק שם אך בבית המדרש אחד אם אחד עושה כהגר"א זצ"ל ואחד עושה כהסוברים דמניחים בודאי הוי לא תתגודדו עפ"י הנ"ל דוק וזה הערה חדשה.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה