אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות פסח · סימן עז

סימן עו

יעיין בחיי אדם בנשמ"א בהלכות פסח בתשובה א' יעיין שם בד"ה ואמנם י"ל דז"א וכו' ומ"ש קודם הביטול או לאחריו דכ"ז שאין לחמץ זה בעלים אחרים אוקמי' הכתוב ברשותו לעבור משא"כ במוכר חמצו עד הלילה דלא עבר עדיין וכבר זכה בו הנכרי ל"ש לומר אעפ"י שהוא של נכרי אעפי"כ יהי' ברשות ישראל וכו' עכ"ל כתבתי על הגליון בסברא זו מצאתי שגם הנו"ב דרך בחילו' זו דנ"מ אם לא נכנס לרשות אחר או שנכנס לרשות אחר יעיין בנו"ב בתשובות להלכות פסח בסימנים הראשונים בסי' כ' או קודם או סמוך או לאחריו דוק שם אבל הח"ס כתב להדיא דאין נ"מ בזה ואני לענ"ד להביא ראי' לכאן ולכאן דהנה הגמ' בבא קמא אמר דשני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הם ברשותו בור ברה"ר וחמץ בפסח א"כ בחדא מחתא מחתינן בור ברה"ר וחמץ בפסח א"כ נחזי בודאי הדין בשניהם שוים כמו הדין בבור כן הדין בחמץ ע"כ נחזי אם בבור נ"מ בין רה"ר שאין ברשות שום איש אז עשאו הכתוב כאילו הם ברשותו או אפי' כשנכנס לרשות אחר נמי עשה הכתוב כאילו הם ברשותו הנה דוק בגמ' בבא קמא דף י"ט ע"ב בסוגי' דלעיל דדוקא דליל של הפקר חייב אם קשרו אדם דוק בהגהו' לדפוסי ווילנא ממלא הרעים שהקשה על הגמ' ובזה סר קושיתו וראי' דדוקא עשה התורה כאילו הם ברשותו רק בשל הפקר אבל אם יש לה בעלים ע"ז לא עשה הכתוב כאילו הם ברשותו א"כ בחמץ נמי דוקא כשאין לו רשות אחר אז עשאו הכתוב כאילו הם ברשותו אבל כשיש רשות אחר אז לא עשו הכתוב כאילו הם ברשותו וגם ראי' מגמ' דף כ"ט ע"ב לענין ההיפך את הגלל דאם זכה אח"ק אחר חייב השני אף היכא שלא נסתלק מעשה ראשון מכ"מ חייב השני הזוכה ולא הראשון העושה התקלה אלא מוכח מזה כיון דיש רשות אחר ע"ז לא עשה הכתוב כאילו הם ברשותו וגם בדף מ"ח ע"א בגמ' אע"ג דכתוב איש בור ולא שור בור דוק בתוס' שם ובמהר"ם ז"ל דנשאר קושיית התוס' דאף מאיש בור ולא שור בור נמי יש ראי' דפטור ונצרך הגמ' להסברא שלהם מכ"מ הא דמשמע דאם לא הי' כתוב איש בור ולא שור בור לא הי' צריכין לאלם הסברא דגמ' [דוק דנצרך להסברא רק דלא הי' צריכין לאלם כ"כ דוק] הא אדרבה אם לא הי' הקרא הי' החיוב על בעל השור והי' נצרך לסברת הגמ' ואפשר לא הי' מהני יעיין בסוף דברי התוס' דהניחו בצ"ע אם אדם חפר ברשות חברו אם חייב כיון דאדם בר חיובא אם מהני בזה סברת הגמ' דוק ע"כ עדין קשה על הגמ' דמשמע דאם לא הי' כתוב איש בור לא הי' צריכין לאלם סברת הגמ' דוק שם, אך אם נאמר דכיון דיש רשות אחר אין חייב העושה התקלה ניחא הגמ' כמין חומר דאם לא הי' כתוב איש בור ולא שור בור לא הי' לן קרא דע"י מעשה שור פטור ע"כ ליכא קרא על בעל החצר דפטור וגם על בעל השור אף בלעדו קרא פטור כיון דיש רשות אחר לא עשה הכתוב כאילו הם ברשותו ע"כ בודאי חייב הבעל החצר וא"צ לאלם כ"כ הסברא דהגמ' א"כ מזה יוצא ראי' מהגמ' דהיכא דאיכא רשות אחר פקע החיוב מבעל התקלה א"כ בחמץ נמי דבחדא מחתא מחתינהו אך מקושיות התוס' ראי' שהם סוברים דאפי' אם יש רשות אחר נמי עשה הכתוב כאילו הם ברשותו דו"ק שם, וגם מהצד שהניחו התוס' ראי' דהם סוברים דאפי' אם יש רשות אחר ג"כ עשה הכתוב כאילו הם ברשותו א"כ בחמץ נמי אך באמת לא הבנתי הצ"ע דתוס' דו"ק בסוג' דהופך את הגלל אם אדם זוכה אח"כ אף שלא נסתלק מעשה הראשון היינו העושה התקלה מכ"מ חייבים הבעלים א"כ מכש"כ אם לכתחילה חפר ברשות אחר חייבים הבעלים דו"ק וצ"ע על הצ"ע של התוס' האיך יפרנסו הגמ' הארוכה בסוגיא דהופך את הגלל דו"ק, והנה לענ"ד לתרץ בזה דברי רש"י בסוגיא דאשו משום חיצ דרש"י כתב דנ"מ בהדליק בגחלת שאינו שלו יעיין בתוס' שמקשים לכאורה קושיות חמורות מגץ שיצא תחת הפטיש דבודאי מפקיר ועוד דאל"כ כל אחד יפקיר גחלתו דו"ק שם, אך לענ"ד דגם רש"י מודה אפי להמ"ד דסובר אשו משום ממונא חיוב ממונא יש בו דעשה הכתוב כאילו הם ברשותו כמו בבור אך רש"י סובר דוקא היכא שאין רשות אחר ע"ז אבל אבל אם יש רשות ע"ז רשות אחרים בזה נפקע החיוב ממי שעושה התקלה ע"כ כונת רש"י במה שכתב הדליק בגחלת שאינו שלו היינו לא בשל הפקר רק בשל חברו וכיון דיש רשות אחר בזה לא עשה הכתוב כאילו הם ברשותו א"כ ראי' אלימתא לפי"ז מרש"י דדוקא היכא עשה הכתוב כאילו הם ברשותו דוקא שליכא רשות אחר וכן כל הסוגי' לומד רש"י לא ממונא דבעל כלב הוא היינו שיש רשות אחר ע"ז אבל תוס' לומדים בכל הסוגיא פירוש אחר איש אשו ולא שור או שה מוכח מתוס' להדיא דזולת זה הי' חייב בעל הכלב מפני שהוא עשה התקלה היינו ממונא עשה התקלה ואף שיש רשות אחר ע"ז מכ"מ עשה הכתוב כאילו הם ברשותו דוק והולכים לשיטתו בדף מ"ח בתוד"ה אע"ג ע"כ לפי דברינו יוצא דחקירה זו היינו חילוק זה דנשמת אדם דנ"מ בחמץ בין אם אין לו רשות אחר או שיש רשות אחר תלי' בפלוגתא דרש"י ותוס' בסוגי' דאשו משום חיצו הנ"ל דוק ומהגמ' ראי' כרש"י מסוגיא דהופך את הגלל ומכל הנ"ל דו"ק כי זה תודות לד' ענין חדש בעזהי"ת.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה