אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות פסח · סימן עו

סימן עה

איתא בבא קמא דף ק"י ע"א אכילה ע"י הדחק לאו כלום הוא. יעיין בתוספו' שמקשים מנזיר כ"ג משל לשני בני אדם אחד שצלה פסחו ואכל לשם אכילה גסה, והקשה ע"ז וכו' רשע קרי' לה נהי דמצוה מן המובחר אינו מקיים מכ"מ מצוה קא עביד יעיין בתוס' שמחדשים שני תירוצים תירוץ הראשון דבשביל ביטול מצוה לא נקרא רשע ועוד מתרצים התוס' דיש שני מיני אכילה גסות דוק דוק שם בתוס', ולענ"ד נראה לתרץ בטוב טעם קושיות התוס' בעזהי"ת הנה הגמ' בבא קמא הנ"ל קאי לענין דכהן יוכל למסור זכותו אם הוא רוצה לאחר בזמן משמרו ואמר שם הגמ' דיש היכי תמצא דזכות העבודה יוכל למסור וזכות האכילה לא יוכל למסור, ומקשה הגמ' ממ"נ אם בר עבודה דיוכל לעבוד נמי יוכל לאכול וכיון דהוא יכול לזכות בעצמו יוכל לעשות שליח נמי ואם לאו בר אכילה לאו בר עבודה נמי ואינו יוכל לעשות שליח אפי' לעבודה דו"ק שם ומתרץ הגמ' דיוכל לעשות ע"י הדחק אכילה ע"י הדחק לאו כלום הוא ועבודה ע"י הדחק שמה עבודה דוק שם בגמ' והנה לענ"ד ליתן מושג חדש בגמ' דהנה יש לחקור אם היכא שלכתחלה אין יוכל לעבוד רק בדיעבד כשר עבודתו אם יש לו זכות באופן כזה למסור לאחר אם נאמר כיון דאין יוכל לעבוד לכתחלה לא יוכל למסור לאחר או כיון דבדיעבד יוכל לעבוד עבודתו עבידה יש לו זכות למסור לאחר הנה לענ"ד לפשוט מזה הגמ' גופא דהנה בזה הדף אמר הגמ' אמר רב ששת כהן טמא בעבודת ציבור וכו' ומקשה הגמ' אם יש טהורין וכו' יעיין ברש"י ז"ל דכתב כיון דהוא לא מצי' עביד לא מצי למימסר זכותו וגם יעיין בתוס' שרב ששת סובר דדחוי' בצבור ע"כ צריכין למיהדר אחרי טהורין אבל זה רק לכתחלה אבל בדיעבד אפי' אם יש טהורין עבודתו כשרה א"כ רואין בעליל מזה הגמ' דכיון דאין לו זכות לכתחלה לא יוכל למסור זכותו לאחר.

א"כ לפי"ז ע"כ צריכין אנו לפרש בהגמ' דהא דקאמר הגמ' אכילה ע"י הדחק לאו כלום הוא לא שאינו יוצא אפי' בדיעבד דלמה צריכה הגמ' לזה כיון דסגי' דאפי' אם לכתחלה אינו יוצא ממילא אין לו זכות למסור לאחר אלא ע"כ הפירוש לאו כלום הוא לענין זה להיות לו כח למסור ובאמת גם זה הגמ' סובר דיוצאין באכילה גסה בדיעבד רק כיון דאין יוצאין לכתחלה לאו כלום הוא לענין זה דיהי' נחשב שיש לו זכות למסור ועבודה ע"י הדחק ע"כ צריכין לפרש דגם לכתחלה עבודה דהפירוש ע"י הדחק שהוא יהי' נצרך לדחוק אבל פעולת העבודה יוצא בהידורה אבל אכילה ע"י הדחק יוצא אכילה שלא בהידורה ע"כ אין לו זכות למסור כיון דהוא בעצמו לא יוכל לעשות לכתחלה ולפי"ז נופל חידוש התוס' דאין אנו צריכין לחדש דבשביל בטול מצוה לא נקרא רשע וגם לחדש דיש חילוק בין שתי אכילות דבפשיטות ניחא דלאו כלום הוא לענין דאין לו זכות למסור ולענ"ד חידוש יפה ואמת ומקום הניחו לי להתגבר בעזהי"ת. והנה הי' אחד מהחבורה שהקשה על דברי דחזינן דכיון דבדיעבד יש לו כח לעשות יש לו זכות לעשות שליח מבבא מציעא דף י"ב לענין כהן שאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה יעיין בתוס' דחלין הקדושין לתרוץ אחד דו"ק שם והנה הכהן לא יוכל לעשות לכתחלה ומכ"מ כיון דבדיעבד יש לו כח לקדש יוכל לעשות שליח א"כ נסתר דברי דלעיל אך לענ"ד דאין עולה יפה דמיונו הנה לענין היכא שאין חבר לאחריני רק שהכא כל היכא דאיהו לא מצי' עביד לא יוכל לעשות שליח בזה אזלינן כיון שבדיעבד יש לו כח יוכל לעשות שליח אבל בבא קמא ששם רוצה עי"ז להפסיד לשאר הכהנים בזה יכולים לאמר השאר הכהנים כיון דאין עתה יוכל לעשות בעצמו לא יוכל למסור וביותר ביאור הא דיוכל למסור זכותו לאחר אף דהם יכולים לאמר לו או עשה אתה או הנח לנו אך ע"כ הוא שהוא יוכל לאמר מאי מפסיד אתכם בזה שאני מוסר לאחר כיון שאם לא יניחו לי למסור אעשה אני בעצמי אבל היכא שלכתחלה לא יוכל לעשות בעצמו בזה אין יכול לאמר שאני אעשה בעצמי כיון שהוא אינו יוכל לכתחלה ע"כ בזה לא יוכל למסור לאחר ע"כ אינו דומה להגמ' בבא מציעא והנה מלבד שהסברא מסכמת דהנושאים נפרדים המה מלבד זה יש להביא ראי' לדברי אלה האחרונים דהנה בענין דבבא קמא הנ"ל אפי' אם הוא חולי אין יוכל למסור לאחר זכותו ולענין כל היכי דלא מצי' עביד בכל הש"ס והיכא שאין נוגע לחוב לזולתו ואין נוגע לענין שותפות וזכות שירצה בזה ליקח מחברו בודאי דוקא אם לאו בר הכי לדבר זה אז אין יוכל לעשות שליח אבל חולה יוכל לעשות שליח הגע בך אם הבעל חולה ואין יוכל ליתן הגט בעצמו אם אין יכול לעשות שליח זה לא נשמע והדין הוא להיפך דיוכל לעשות שליח א"כ מוכח לפי"ז דע"כ ענין דבבא קמא וענין דבבא מציעא שני ענינים נפרדים המה והא דאין יוכל לעשות לכתחלה דאבד זכותו לעשות שליח הוא רק בנוגע לענין שותפות כבבא קמא הנ"ל דו"ק. סימן ע"ז

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה