אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קלה

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קלה

סימן קלד

ארשום בקיצור הנראה לענ"ד דיני הדחיות לענין תענית. שבת הוא הדוחה הגדול שדוחה אפי' תע"צ חוץ מתענית חלום שאינו דוחה וגם בתע"ח צריך למיתב תענית לתעניתו] ור"ח וחנוכה ופורים דוחה הבינוני שאינו דוחה תע"צ [אם גזרו מקודם] אבל ליא"צ דוחה וגם דוחה אם התענה בשבת ואח"כ ביום ראשון ר"ח שאף שצריך למיתב תעל"ת מכ"מ ר"ח חנוכה ופורים דוחה זה התענית ויתענה אח"כ [כן מבואר במג"א בסי' תכ"ט ס"ק ו' בסופו דדוקא בר"ח ניסן יוכל להתענות התענית שצריך למיתב לתעניתו], וברית מילה להאב והמוהל והסנדק משמע ממג"א בסי' תקנ"ט בס"ק י"א שדינו כר"ח ואינו דוחה תע"צ אך תע"צ דנדחה דוחה דאינו צריך להשלים כן מדינא אבל מצד המנהג צריך להשלים אפי' בתע"צ דנדחה ואינו דוחה ברית מילה אותו אבל זה משמע דברית מילה דוחה וא"צ וכן שאינו מתענה התענית שצריך למיתב לתעניתו כמו בר"ס הנ"ל כיון דדינו כר"ח וכן חתן בימיו שבעת ימי המשתה דינו כברית מילה ע"כ כך דינו כהנ"ל יעיין בעהט"ז בסוף סימן תקנ"ט דוק שם וכן דוחה ר"ח תענית חתן בימי חופתו וכן ברית מילה היינו האב והמוהל והסנדק דוחה לתענית חתן ויש עוד דחיות היינו כל חודש ניסן דוחה רק תע"צ אבל לא תע' חתן ולא תענית שצריך למיתב לתעניתו וכן ר"ח ניסן גופא דוחה רק יא"צ אבל לא תע"ח ולא תענית מיתב לתעניתו ושאר ימים שאין אומרים בהם תחנון היינו שלשה ימי הגבלה ול"ג בעומר ובימים שבין יוהכ"פ לסוכות מתענה תענית חתן ומכש"כ התענית דצריך למיתב לתעניתו ובאס"ח ובט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה תענית חתן ואינו מתענה תענית שצריך למיתב לתעניתו כן מבואר לענין תענית חתן בסי' תקע"ג במג"א ס"ק א' ולענין תענית לתעניתו משמע ממג"א בסי' תכ"ח בס"ק ו' דרק בימי הגבלה מתענין משמע באס"ח לא וכן בט"ו באב או בט"ו בשבט דאל"כ ליתני ריבותא ביותר התענית די' ימי תשובה ותענית בה"ב דוחה ברית מילה אותו יעיין בסי' תקס"ח ברמ"א בסעיף ב' ולענין פדיון הבן יעיין במג"א בסימן תקס"ח סעיף ו' יעיין שם [והנה פדיון הבן יש לעיון אם הוא בזמנה אם הוה כמילה לענין התענית הנ"ל היינו לענין תע"ח ולענין תענית לתעניתו] וזה נמי דהא דדוחה תע' חתן ברית מילה הוא דוקא האב והמוהל והסנדק אבל לא שאר הקרואים אבל לענין תענית בה"ב או עשרת ימי תשובה או יא"צ גם שאר הקרואים מותר ודוקא כשאוכלים שם אבל לא כששולחין לבית דוק ברמ"א בסי' תקס"ח סעיף ב' [יעיין כל המג"א בס"ק ו' בסי' תקס"ח ולא דמי' לתחלת הסימן דהתם אכל באיסור ע"כ אסור אח"כ אבל כשאכל בהיתר שאני ומותר אח"כ רק מקודם הסעודת מצוה אסור] יעיין במג"א לענין חנוכת הבית יעיין בסי' תקס"ח ס"ק ה' ומשמע שזה רק דומה קטן ע"כ דומה רק תעניתים הקטנים וכן לענין בעל מצוה דוחה רק תעניתים הקטנים וכן סיום מסכתא יעיין בש"ך ביו"ד בסי' בהלכות ת"ת ולענ"ד דדוחה רק תעניתים הקטנים וגם לענין אבל לאכול יש לעיין בכל הסעודות מצוה היינו בברית מילה או בשבעת ימי המשתה או בבעל מצוה או בסיום מסכתא יש לעיין אם יש הבדל בין סעודת מצוה לסעודת מצוה לענין אבל וכן לענין בשר ויין מר"ח אב עד לאסר תשעה באב יש לעיין אם הבדל בין סעודת מצוה לסעודת מצוה דו"ק.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה