אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קלד

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קלד

סימן קלג

ועיין במג"א סי' תרצ"ג אם לאמר קדיש שלם אחר תפילת י"ח קודם איכה יעיין שם כתבתי בגליון וזה לשוני יעיין בתוס' דף ד' דבשחרית אומרים רק חצי קדש אחר שמנה עשרה ולכאורה מאי נ"מ מדוע בלילה הוה הפסק ונקרא שנגמר התפלה ובשחרית לא נקרא מגילה הפסק ונחשב עדיין של נגמר התפלה ובש"ז אומרין רק חצי קדיש וזה צ"ע לכאורה. אך לענ"ד דבשחרית כיון דחיוב לאמר סדרא דקדושה וזה מדינא דגמ' ע"כ לא נגמור עדין התפלה נחשב אבל בלילה שזה רק מצד המנהג לאמר אתה קדוש יעיין בביאור הגר"א זצ"ל וזה רק מנהג ע"כ לא נחשב שלא נגמר התפלה, ולפ"ז יש לחדש הכרעה דבמוצאי ש"ק כיון דזה מדינא דירושלמי לאמר סדרא דקדושה וזה מדינה דגמ' א"כ לא נגמר זמן התפלה, לענ"ד להעיר דבמוצאי ש"ק נצרך לאמור רק חצי קדיש, וזו הכרעה, ומתוס' דף ד' אין סתירה לזה דהא דפסקו לאמר קדיש שלם הוא בכל ימי. השבוע דוק בתוס' ויראה דכן יכולין לפרש בדבריהם. וזר דוחק לאמר דבשביל לא פלוג ע"כ אף במוצאי ש"ק אומרים קדיש שלם זה דוחק, ולענ"ד דבמוצאי ש"ק דינו כמו בשחרית דלא נקרא נגמר התפלה דוק:

אך יש לחלק סברא אחרת וזו תהי' שייך אף במוצאי ש"ק ג"כ דבלילה הוה המגי' הפסק כיון דלא מצינו בגמרא לקרות המגילה דוקא קודם, קדושא דסידרא רק המנהג כן [וטעם להמנהג הוא מפני טעם המבואר בהגר"א בס"ק ח' דכן איתא בפסוק אחרי הפסוק דמרמז על המגילה כן נראה לענ"ד דוק], אבל בגמרא לא מצינו זו כתקנה ע"כ הוה הפסק, אבל בשחרית לא שייך לומר דעדין לא נגמר כתפלה כיון דלא אמר עדין קדושא דסידרא דכיון דלא התקינו דוקא לומר קודם קדושא דסידרא ע"כ אף דאנחנו אומרים קודם קדושא דסידרא מכ"מ נחשב שנגמר התפלה כיון דמדפסוק בדבר שיוכל להיות גם אח"כ דוק, אבל בשחרית כיון דבל"ה איכא הפסק בשביל קריאת התורה, וזה משמע שמצדד הגמרא כן דבכל זמן שיש קריאה קורין קודם קדושא דסידרא, ע"כ זה לא לא נקרא הפסק, וממילא אף שקריאת המגילה לא מצינו שהתקינו דוקא קודם קדושא דסידרא אף בשחרית לא מצינו שהתקינו קודם קדושא דסדירא מכ"מ לא עושה קריאת' להפסק כיון דבל"ה מופסק מקריאת התורה א"כ מה לו הפסק קטן או גדול כיון דבשביל קריאת כתורה לא נקרא הפסק כמו כן בשביל קריאת המגילה נמי ולפי"ז גם במוצאי ש"ק ניצרך לאמר קדיש שלום וזה הביאור שייך גם בתשעה באב.

אגב אציג כאן הערה פרטית הנה שמעתי קושי' מהרב הגדול ר' משה חתן הגאב"ד דפלונגיאן נ"י בתוס' ברכות דף י"א ע"ב בתד"ה שכבר נפטר באהבה רבה דמפרש התוס' הא דאין מברכין על השינה בסוכה משום דשמא לא ישן והוי ברכה לבטלה והקשה הנ"ל הי' לברך אחר השינה כמו שאמר הגמ' פסחים דבטבילה כיון דא"א לברך מקודם יעיין בתוס' שם הטעם דלא יכולין לברך מקודם הוא בשביל שמא לא תטבול כראוי התקינו חכמים לברך אח"כ א"כ הכא נמי הי' להחכמים לתקן שיברך אח"כ, והנה אני הוספתי קושי' דתוס' מפרשין דלכן אין מברכין על ספירת זבה משום דשמא תראה ותסתור [תוס' כתובות ע"ב ע"א] א"כ הי' לתקן לברך אח"כ יעיין שם בצידו דהביא בשם השל"ה דמצוה למנות רק אין מברכין דשמא תראה ותסתור ע"כ הי' לתקן לברך אח"כ, ולכאורה זו קושי' עצומה, אך לענ"ד לתרץ בטוב טעם דלברך אחר מצוה לא שייך כיון דכבר עבר המצוה רק בטבילה כיון דהטבילה היא הכשר שיהי' אח"כ טהור לבעלה או לטהורות ע"כ הוה עדין פעולת המצוה שייך ע"כ שייך לברך אח"כ ג"כ בסי' י"ט ביו"ד בבהמה דאתיליד בה ריעותא דמברכין אח"כ הטעם בזה נמי הוא מפני זה כיון דפעולת השחיטה הוא כדי שיוכל לאכול ע"כ לא נקרא שעבר המצוה דוק וזו סבר' ישרה אבל בשינה בסוכה התם לאחר השינה עבר המצוה ולא שייך לברך אח"כ וכן בספירת זבה הספירה היא מצוה בפני עצמה ואינו שייך לה הכשר דאח"כ שיהי' טהור לבעלה דזה בודאי דבספירה אינו מעכב אף לשיטת השל"ה דמצוה לספור אבל בודאי אינו מעכב ע"כ לא שייך שהפעולה גם נמשכת אח"כ כיון דזה רק מצוה אבל לא עיכוב להטהרה דאח"כ וזו לענ"ד סבר' ישרה רק עומד לנגדי דברי הגמ' פסחים דף ט' ע"ב אמרי בי רב חוץ מטבילה ושופר, ושופר הוא לאח"כ עבר המצוה ומכ"מ מברכין גם אח"כ אך באמת אין המסקנא כן דעל שופר אין מברכין אח"כ והנה זה אין להקשות דהגמ' מקשה רק דאין חשש בשופר דאל"כ הי' לחשוש גם במילה ושחיטה ומזה מוכיח הגמ' דאין חשש בשופר ומשמע לכאורא דזולת זה הטעם הי' הדין גם בשופר לברך אח"כ זה אין קושי' כלל דבאמת הי' להקשות דבל״ה בשופר אין שייך לברך אח"כ וראי' משינה בסוכה דאין מברכין אח"כ אך הגמ' מקשה בל"ה שפיר דבל״ה אין החשש זה חשש והראי' דבמילה ושחיטה שייך לברך אח"כ ומכ"מ אין מברכין אלא מוכח דאין זה חשש ע"כ מקשה הגמ' שפיר ובאמת הי' הגמ' להקשות בל"ה דלא שייך לברך בשופר אח"כ כיון דאזדא המצוה אך בל"ה פריך שפיר דו"ק.

ואין להקשות סתירה על דברי מברכות דף נ"א ע"ב בסדין ברבינא אם לא בירך ברכה ראשונה על המזון יברך אח"כ ורצה הגמ' לדמות להדין דטבילה א"כ מזה ראי' לכאורא דלא כדברי דדוקא היכא שהפעולה נמשכת גם אח"כ אז יברך אח"כ אך זה אין דחי' כלום לדברי דגם במזון הנאת המזון נמשכת גם אחרי האכילה ע"כ דומה הוא לטבילה וצריך הגמ' לחילוק היכא דלא חזי' שאני דו"ק, ולענ"ד זה ענין חדש ולפי"ז יש לעיין בדברי שג"א בסי' כ"ו שהוכיח דבכל המצות אם לא בירך קודם עשייתן דמברך אח"כ ומוכח מדבריו שם להדיא דאפי' במצות שאין הפעולה נמשכת אחרי עשיית המצוה מכ"מ מברך אח"כ ולענ"ד מוכח להדיא להתו' ברכות הנ"ל לענין שינה בסוכה דבמצוה שאין הפעולה נמשכת אח"כ דבודאי אינו מברך אח"כ דו"ק.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה