אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קל

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קל

סימן קכט

בהלכות חנוכה בסי' תר"ע יעיין בהגהות רע"א זצ"ל שהביא בשם הב"ח דמקשה האיך התירו בסותמו של כה"ג ליחוש לטומאת וזיבה ותירץ דהי' פיו צר ולא מטמא בהיסט וגם הי' מוקף צמיד פתיל ומציל בט"מ ע"ש ונכתב שם בגליון אאמ"ו הגאון זצל"ה עיין בגמרא בחגיגה דף כ"ה ע"א וצריך עיון ליישבו עכ"ל אב"ה ואף אם ניטמא קודם שהקדישו אינו מציל כמו שהוכיח בטורי אבן שם עכ"ל כתבתי בגליון לענ"ד אף שיודע מיעוט ערכי מכ"מ יש לתרץ דכיון דטומאת עכו"ם עשו רבנן רק לספק והראיה דאין שורפין עליו התרומה יעיין בגמ' נדה דף ל"א ע"א והובא בהגה זו בחידושי רע"א זצ"ל ע"כ לא עשו מעלה בקדשים דלא מציל בצמיד פתיל אבל בגמ' חגיגה בדף כ"ה מיירי לענין ארץ עמים דהתם עשו כודאי ע"כ אינו מציל בצמיד פתיל דו"ק, כן נראה לענ"ד גם הערתי בסימן זה בעטרת זקנים שהביא קושי' דמרר"א מזרסי בחידושו על הסמ"ג דאימא בחנוכה קבעו רק שמנה ימים ולא תשעה מספק שהרי מגילה אע"ג דמדרבנן היא הי' צריכין לקרותה י"ד וט"ו מספק אי לאו משום דדילמא י"ד נקבע בזמנו ואינה בנט"ו משום ולא יעבור וכו' עכ"ל.

כתבתי על הגליון לענ"ד להעיר דמגילה שאני דדברי קבלה כד"ת דמיא יעיין בטורי אבן בסוגי' במגילה לגבי' חזקי' קרי' בטברי' דו"ק שם. בסי' תרע"א ס"ק ז' במג"א דהביא טעם היש"ש מפני הרואה אומר דלצורכו הוא דאדליק יעיין בלבושי שרד שהניח בצ"ע דלמה צריך המג"א להטעם דיש"ש דכיון דקימ"ל הדלקה עושה מצוה יעיין שם וגם יעיין בחידושי רע"א שם שמפלפל בזה המג"א והניח ג"כ בצ"ע אך לענ"ד להעיר דנ"מ בהטעם דיש"ש בזה אם הדליק למטה מעשרים אמה ואח"כ באמצע הדלקה הניח למעלה מעשרים אמה ואח"כ הניח למטה מעשרים להטעם דהדלקה עושה מצוה יוצא כיון דהדלקה היתה בכשרות ובאמצע ג"כ לא נפסלה ע"כ חוזר לכשרותו [ויש לדמות להדין דתעשה ולא מן העשוי דהיכא דהפסול מצד אחר אם בתחלה בכשרות ואח"כ ג"כ בכשרות אף שבאמצע לא הי' בכשרות דכשר יעיין באו"ח בסי' ט"ו בלבושי שרד שם דוק שם אבל אם יש פסול בגופו אז אפי' אם רק באמצע פסול אינו חוזר לכשרותו ע"כ זולת הטעם דיש"ש שאין הפסול בעצם הנר רק הפסול מצד המקום חוזר לכשרותו אבל להטעם דיש"ש דהפסול בהנר אז אין חוזר לכשרותו דו"ק] אבל להטעם דיש"ש אינו חוזר לכשרותו כיון דניפסל באמצע הנר יעיין לקמן בסי' תרע"ג סעיף ב' וכן אם לאחר שהדלק' בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג אינו זקוק לה ולפי"ז אין שייך דברי דלעיל דוקא אם הניח באמצע במזיד יעיין בהגהות רע"א זצ"ל דמהרש"ל סובר דאפילו אם כיבתה בשוגג צריך להדליק ולברך א"כ בודאי ניחא הנ"מ דלעיל דו"ק בסי' תרע"ג בט"ז ס"ק ה' דהוכיח דאזלינן מה שיהי' אחר הביטול דוק בדבריו ואני כתבתי בגליון לענ"ד ראי' להיפך דאזלינן אחרי שהיתה קודם הביטול ועיין במנחות דף כ"ג ע"ב בסוף העמוד ברש"י בד"ה דכל פורתא ופורתא חזיא וכו' או לא נתערב א"כ ראי' מזה דאזלינן כמו שהיתה קודם הביטול ומתוס' שהביא הט"ז ראי' רק דלחומרא אזלינן בתר מה שיהי' אחר הביטול אבל לקולא לא אזלינן מה שיהי' אחר הביטול רק אזלינן לחומרא ומביטין אחרי מה שהיתה קודם הביטול וכן ראי' הגר"א זצ"ל מיו"ד סו' ק"א ס"א דאזלינן אחרי מה שיהיה אחר הביטול ג"כ התם רק לחומרא אבל לקולא ראי' אלימתא ממנחות הנ"ל כתרומת הדשן דלא אזלינן בתר שיהי' אחרי הביטול רק אזלינן לחומרא אחרי מה שיהי' קודם הביטול דו"ק.

יעיין בביאור הגר"א זצ"ל בס"ק ה' ואפי' תשמיש של וכו' וכ"מ ממ"ש שם נר ביתו ונ"ח נר ביתו כו' ואם איתא יעשה נר אחד ועולה לכאן ולכאן ויניח על שלחנו וכו' כתבתי על הגאון ואין לחשוש מפני שאין עושין מצות חבילות חבילות יעיין בתפארת בפרק במה מדליקין על הדין דאין מדליקין בשמן שרפה בשם הירושלמי הא הכא א"א ובזה בא"א עושין מצות חבילות חבילות דוק בפסחים בדף ק"ה ע"ב ובפרט שהגמרא דידן לית לי' הסברא דאין עושין מצות חבילות חבילות על הדין דאין מדליקין בשמן שריפה הטעם דירושלמי דוק בזה וקצרתי בסימן תרכ"א בע"ז ס"ק א' יעיין במרוצת דבריו דכתב דאלא ע"כ היא דהיינו עיולי יומא ושכבר נכנס הם חדא. לענ"ד צ"ע דבגמ' זבחים דף צ"א גבי איבעי' לאם שחטה שאינו תדיר ברישא וכו' ת"ש ד"א ברכות היום וברכות היין ברכות היין וכו' דוק ברש"י שם מוכס להדיא דהטעם שכבר נכנס הוא טעם אחר מעיולי יומא א"כ נשאר קושי' הט"ז למה לא זכר הגמ' שיש שלשה טעמים א"כ מוכח דעיולי יומא לא מהוה מטעם כלל ומעלה כלל ואחרינון יומא מוכח דהוה טעם א"כ נופל בזה באמת ונתחזק בזה דברי המג"א זצ"ל ביותר דוק יעיין לעיל בחלק ראשון מענין זה:

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה