אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קכו

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קכו

סימן קכה

הנה אמרתי באוזווענט בעזהי"ת לפני בע"ב הראות פני ביו"ט דפסח בשנת תרנ"ז ישוב נכון על הרמב"ם בהלכות חו"מ דכתב דחמץ אסור בכ"ש משום שנאמר לא יאכל חמץ, והקשו כולם הא בל"ה קיימ"ל כר"י דחצי שעור אסור מן התורה א"כ למה לן קרא ביחוד על חמץ והנה תרצתי לכאור' לפי דברי השג"א בהלכות חמץ דלענין בל יראה אינו עובר בחצי שיעור עפ"י סברתו דלא חזי' לאיצטרופי דכיון דאין מצטרפין אם ראה שני חצאי זתים בזה אחר זה דלא מצינו צירוף לזה ולפי"ז אמרתי עפ"י יסוד הגמ' ביצה דמקשינן ביעור לאכילה א"כ להיפך נמי מקשינן אכילה לביעור א"כ זולת הקרא דלא יאכל הוי מקשינן אכילה לביעור והי' מותר חצי שיעור ע"כ צריכין להקרא ואין להקשות דעדין קשה למה לן קרא הא בלא קרא נמי להקיש להיפך ביעור לאכילה דזה כלל דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן, אך לענ"ד דהכ' שאני דאדרבא לקולא מקשינן דיש לומר דהיכא מקשינן לחומרא היכא שאין החידוש רק בהחומרא ע"כ לחומרא מקשינן אבל הכא כיון דהכריעו כולם דמן הסברא חצי שיעור מותר דאין אכילה רק בכזית רק דנתרבה דאיסור יש אפי' בפחות מכזית ע"כ החידוש הוא דחומרא דהא דבכל מקום אסור בפחות מכזית ע"כ להכא להוסיף עוד חידוש ולאסור אפילו בביעור דלא חזיא לאצטרופי זה לא מוסיפין. יעיין בתוספות יומא דף ע"ד ע"א תד"ה כיון דחזיא לאיצטרופי ג"כ חידוש ע"כ לא מוסיפין חידוש עוד יותר דוק כן יש לומר בזה ע"כ לולא הקרא דלא יאכל היינו מקשינן אכילה לביעור והיה מותר בחצי שיעור ע"כ צריכין להקרא, ומיושב לכאורא דברי הרמב"ם אך בזה נסתור חידוש השג"א דכיון דבאכילה בודאי אסור חצי שיעור מפני הקרא א"כ אין לנו לעשות ההיקש אכילה לביעור א"כ צריכין להקיש להיפך ביעור לאכילה א"כ נופל חידושי, אך בלא"ה צ"ע דברי השג"א דהנה המגיד משנה כתב דהא דאסור לגזול פחות משוה פרוטה הוא מטעם חצי שיעור והכא לא חזיא לאיצטרופי מפני שכיון שתיכף שגזל נעשה מחילה, אך מזה אין ראיה דיש לומר דחזיא לאיצטרופי היכא שלא יודע להבעלים ואז הוי מסילה שלא מדעת ע"כ בזה יהיה חזי לאצטרופי יעיין במחנה אפרים בריש הלכות גזילה דוק שם אך הדברים ארוכים בזה ואקצר בזה א"כ אם נאמר דלא כחידוש השג"א נופל תירוצי על הרמב"ם אך נחזי לראית השג"א דהנה הוא הביא ראיה מהפלוגתא דבית שמאי ובית הלל לענין חמץ בכותבת ושאור בכזית והקשה מאי נ"מ הא בל"א אין לוקין על חמץ דהא הוי לאו הנתק לעשה ולענין איסור אין נ"מ הא בלא"ה חצי שיעור אסו' ומזה הוכיח חידושו א"כ לפי"ז לשיטת הרמב"ם דחמץ לא הוי לאו הניתק לעשה בלא"ה נופל הוכחות השג"א דבבל יראה ליכא חצי שיעור ע"כ מעצמינו אין לנו לומר חידושו וקשיא על הרמב"ם הקושיא שהקשיתי וכן מקשים כולם עליו דלמה לן קרא כיון דגם בבל יראה אסור חצי שיעור, אך נראה לענ"ד לתרץ דברי הרמב"ם באופן אחר דהנה לפי שהעליתי לעיל דא"א לומר כהשג"א בחידושו הן מפני ההיקש דביעור לאכילה והן מפני דסברתו מופרכת מהמגיד משנה א"כ נשאר קושית השג"א על הסוברים דחמץ הוי לאו הניתק לעשה א"כ מאי נ"מ אם בכזית או בכותבת. אך נראה לענ"ד ליישב קושיית השג"א דאין לנו להוכיח מזה מאומה ככללו של השג"א לענין חצי שיעור בבל יראה דיש נ"מ לענין אם נשבע על כזית דאם נאמר בכותבת וכזית הוי חצי שיעור חל שבועה ע"ז דתוס' כתבו דשבועה חל על חצי שיעור בשבועות כ"ה ואם נאמר דהוי שיעור שלם אלא דאין לוקין אין סל שבועה בודאי ע"ז ע"כ נ"מ לענין זה [ויש לומר דנ"מ ג"כ לענין פסולי עדות דבעינן לאו שיש בו מלקות א"כ בחצי שיעור לא הוי פסול לעדות אבל בלאו הנותק לעשה כיון דמשכחת לפעמים מלקות פסול הוא לעדות אבל יש לעיין אם משכחת מלקות בחמץ להמ"ד קיימו ולא קיימו בודאי משכחת מלקות אבל להמ"ד דביטלו ולא ביטלו לדידי' לא משכחת רק אם נאמר דבשריפה משכחת ביטלו, אבל לסמ״ד דהשבתו בכל דבר לדידי' לא משכחת ביטול ואפשר דמכ"מ פסול לעדות כיון דמשכחת בשאר ניתוק לעשה מלקות א"כ הוי בר מלקות ויש לעיין בנחל יצחק בסימן ל"ד וקצרתי] והנה לפי"ז מתורץ ג"כ דברי ההמב"ם דלכן צריך להקרא דנ"מ לענין דלא יחול השבועה ע"ז אף דמשמע דאין לוקין ע"ז כיון דהוי רק דרשא ומכ"מ לא חל שבועה ע"ז ויש לעיין עוד בזה והנה מה שהקשו כולם מגמרא דילמא דמשמע משם דעל חצי שיעור כיון דאסור מדאוריי' לא חל שבועה ע"ז הנה לענ"ד דהפירוש בגמרא יומא כן דלרבי יוחנן ניחא מפני שליתא בלאו והן דמבטל בודאי לא חל כיון דמכ"מ אסור מדאורייתא אלא אם חצי שיעור רק מדרבנן סבר הגמרא דאיתא בלאו והן והא דמוכח מהגמרא יומא הנ"ל דאם מה"ת אסור בודאי לא חל הוא לענין קרבן מפני שליכא בלאו וכן אבל השבועה חל דוק ע"כ אין קשיא מזה הגמ' לתוס' שבועות הנ"ל ע"כ נשאר דברי דלעיל מה שתרצתי קושיות השג"א דוק, והנה בשבועות התם כתבו התוספות לסלקא דעתך דגמרא דלא ידע עדיין דלרבי יוחנן ניחא דליתא בלה וכן והיה סובר הגמרא דגם לרבי יוחנן לא ניחא ע"כ קאמר הגמרא התירוץ על רבי יוחנן דלא אמר כריש לקיש מפני דרוצה לאוקמי לדברי הכל אבל לאמר דלא חל שבועה זה אין תירוץ מפני שחל על חצי שיעור רק דליתא בלאו והן וזה לסלקא דעתך לא ידע דוק אבל ביומא יודע הגמרא שם מהמסקנא דבעינן לאו והן ע"כ ניחא דברי הגמ' דהיכא דמן התורה לא חל קרבן שבועה ע"ז לא מפני דלא חל רק מפני שליתא בלאו והן, ולענ"ד מתורץ קושיות כולם על שיטת תוס' דסוברים דלא חל שבועה על חצי שיעור מגמרא יומא בפשיטות ע"כ נשאר דברי התוספות שבועות ונופל לע"ז הוכחות השג"א ומתורץ קושית כולם על הרמב"ם דהביא קרא על חצי שיעור בחמץ דאסור דנ"מ דאם מטעם חצי שיעור היה חל שבועה ע"ז מפני שהוי רק איסור בעלמא ע"ז אבל כיון דנתרבה מלא יאכל אף שהוי רק דרשא בעלמא מכ"מ חמיר ולא גרע מעשה דלא חל שבועה ע"ז דוק, והנה לפי מה שתרצתי שיטת התוס' שבועות לענין שבועה על חצי שיעור מגמרא דיומא ופירשתי דאדרבה לא נגע התוס' בסברא דלאו והן רק בעצם אם חל על חצי שיעור או לא ולענין קרבן בודאי לא חל נסתר בזה דברי השעה"מ המובא בספר מלבושי יו"ט בהלכות קו"ח בסימן ז' דוק שם וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה