אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קכה

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קכה

סימן קכד

הנה בענין שחקרנו בסימן הקודם אם יש לאורח קנין קודם שאוכל או לכספ"ח בעת אכילה יש להביא ראי' ממשנה מפורשת במעשר שני פרק א' בבהזמינו מותר לכולי עלמא אף אם נאמר דמתנה במכר מזה נראה לענ"ד להביא ראי' דאין לו קנין אפי' בעת שאוכל רק רשות בעלמא לאכול ואפילו בעת הבליעה אין לו רק רשות ע"כ ניחא הנ"מ דמתנה אסור ובהזמינו מותר אבל אם נאמר דיש להאורח קנין לכהפ"ח בעת האכילה אינו מובן הנ"מ בין מתנה להזמינו דו"ק, וזו ראי' אלימתא להר"ן בנדרים הנ"ל בסימן הקודם דאין לאורח קנין אפי' בעת האכילה דו"ק, והנה יש להביא ראי' להיפך דאורח יש לו קנין יעיין בדמאי פרק ז' במשנה א' ובמש' ב' במתנה תנאי קודם השבת ומתנה תנאי גם בשבת וצריך לזה דלא די בתנאי אחד בשבת בלבד מפני שאין מפרישין בשבת ובתנאי דערב שבת לא סגי מפני שאז הוה אינו שלו ובשבת הוי שלו כיון דנותנו לפניו יעיין ברע"ב, ומזה ראי' דיש לו אורח קנין דאל"כ מאי מוסיף התנאי השני יותר מהראשון דוק בזה, אך יעיין בהרמב"ם בפירושו שהוא נותן טעם אחר על התנאי השני מפני שתנאי הראשון הי' בדרך כלל דוק בדבריו נופל ראי' מזה המשנה דיש לאורח קנין והנה במקום אחר אשנה פרק זה בעזהי"ת בל"נ נחזור כיון דהוכחנו מהמשנה דמעשר שני הנ"ל דאין לאורח קנין ע"כ יש לחקור הרבה האיך יוצא אורח שאוכל אצל בעה"ב בפסח בכזית מצה דבעינן שלו. אך לענ"ד לדמות זה להדין דמבואר באו"ח סי' י"ד בסעיף ד' דוק שם במג"א ס"ק ח' ובט"ז ס"ק ה' ולדברי הט"ז יש להעיר דבאמת צריך הבעל הבית להקנות להאורח הכזית מזה ולענ"ד להעיר עפי"ז הא דהמנהג לאמר כל דכפין ייתי ויכול וכופלין וכל דצריך ייתי ויפסח היינו לגלות ע"ז כ"ד קאי להסיר רעבונו וכל דצריך היינו שאפי' רעבונו סר מכ"מ אם נצרך להמצוה אז יבא ויפסח ומגלה בהנוסח השני שאין זה בשביל הרעבון רק בשביל המצוה בשביל דיצרוך לאותו דבר דעל להסיר רעבונו לא שייך הנוסח דיצרוך דו"ק, אך באמת א"צ לזה דהעיקר כהמג"א הנ"ל והקושיות דהט"ז יש לתרץ בפשיטות דהא דשאולה פסול דוקא אם אינו משאיל הלולב לצאת יעיין במג"א שהרגיש בזה ונקיט בהלכות ציצית דוקא אם השאיל לצאת ע"כ בזה סר כל הקושיות דהט"ז ולפי"ז א"צ אנו להחמיר שיקנה הבעה"ב להאורח בפירוש דוק, כן נראה לענ"ד ואעפ"כ דבר ישר הוא בהנוסח דכל דכפין אשר פירשתי לעוד ולענ"ד אפשר הא דהחמירו בענין נתינת מעות לחטים לפסח יותר מכל המועדים יעיין במקור חיים דשם כתב דאפי' מי שיש לו מזון י"ד סעודות ויש לו מצות נוטל מעות חטים ולענ"ד צ"ע הטעם בזה אך לענ"ד להשריש בזה דהמצוה הוא דבר בפני עצמו מלבד הכרח הרעבון וזה יהי' מזכרת דצריך להקנות לו המצה ותצא מזה תועלת לאורח כן נראה לענ"ד דוק בזה. והנה יעיין במג"א בסי' תרנ"ח ס"ק ג' שמחלק בין אם יודע ששאולה פסול ומכ"מ משאיל בזה אינו יוצא ולפי"ז עדין צ"ע באורח לענין אכילת מצה אך מכ"מ נראה לענ"ד שבאורח אין הלשון מפורש לשאלה בודאי דמי' להיכא דאינו יודע אם שאולה פסול דנותן למתנה כן הכא נמי הכא כיון דלא נתן להדיא בתורת שאלה אפי' אם יודע ששאולה פסולה מכ"מ יוצא דנותן בתורת מתנה יעיין בנדבות פי חלק שני בדרוש שלו לשה"ג בהפלפול שם שהעיר בזה ולא העיר מהמשנה הנ"ל וגם בשא"ד הנאמרים כאן.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה