כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות סוכה · סימן קיז
בחיי אדם הלכות סוכה בכלל קמ"ו סעיף ט"ו והמתענה בסוכות נ"ל דה"ה אם אין בדעתו לאכול פת באותו יום לכ"ע שכל אימת שיצא יציאה גמורה חייב לברך דדוקא כשאוכל פת ס"ל להנהו פוסקים שמברך על עיקר חיוב סוכה ופוטר כל הדברי' הטפלים אבל כשאינו אוכל ל"ש זה ונ"ל דה"ה כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לביהכנ"ס דבזה ג"כ לכ"ע צריך לברך וכן ההולך לסוכת חברו צריך לברך שם בין יאכל שם או לא עכ"ל, כתבתי על הגליון צ"ע לי מאד דבריו הקדושים הנה לענ"ד המדקדק בחידושי הרשב"א ברכות דף י"א ע"ב יראה להדיא שהוא פוטר מברכה אף באופן זה דברכת אכילה פוטר את השינה כתב הרשב"א ומבואר בהרשב"א אפי' אם הפסיק הרבה בין אכילה לשינה וגם אין בדעתו לאכול אסרי השינה ועיין היטב שם דאלת"ה אלא דוקא אם בדעתו לאכול אח"כ בלא הפסק ונגרר אסר האכילה דלאסר מכן אם נאמר כן בהרשב"א לא ניחא ראי' שהביא מזה לענין ת"ת יעיין היטב שם דבת"ת מיירי אפי' בהפסק יעיין היטב שם ויבין דברי א"כ מוכח משם אם מברך בבוקר טל האכילה פוטר כל הדברים אפי' באופן שלא תאכל אח"כ וכן חידושי במתענה משמע עשה דלא כדבריו דמהרשב"א משמע דאם מברך בבוקר פוטר כל הדברים אח"כ דיום ומשמע אפי' במתענה כן דדמי' לת"ת ויש לומר שפוטר מעל"ע א"כ לפי"ז צ"ע אפי' אם יאכל אח"כ דמבואר מהרשב"א דחייב דכן סתמא דעתו סי' מעיקרא לפטור רק מסעודה לסעודה יעיין ברשב"א מה שהביא בשם הר"ת אך לענ"ד צ"ע דאפשר יש לחלק בזה דדוקא אם נכנס בסוכה באמצע אכילה לאכול תיכף אז חייב לברך אבל אם נכנס באמצע היום לשאר דברים ואח"כ אוכל אפשר כיון דבתחלת הכניסה נפטר נשאר פטור גם אח"כ דוק בזה כי מקובל בזה בסבר' לחלק לענ"ד מהרשב"א מוכח דבסוכה כן הדבר דלענין שאר דברים דמי' לת"ת דהפסק לא מהני לחייב לברך ואפשר דמעל"ע פוטר כמו בתורה רק לענין אכילה פוטר רק מסעודה לסעודה. ושאר הדברים דפוטר אין הטעם בשביל דנגרר אחרי האכילה דקודם או אחר האכילה דאחריו כסברת החיי אדם ודוקא כשלא יהי' הפסק אח"כ מהרשב"א מוכס להדיא דטעם אחרינא איכא במצות סוכה כיון דתשבו כעין תדורו ע"כ לא הוי הפסק דדעתו של אדם אחרי דירתו רק מסעודה לסעודה היכא שהוי הפסק בזה שאני שהי' דעתו מעיקרא לפטור רק עד זמן הסעודה השני' ע"כ לענ"ד כיון דמהרשב"א מוכח להדיא כן ספק ברכות להקל ואין צריך לברך כשאד' אפי' בהפסק אם בירך פעם מסת הן אם בירך פעם אחת על אכילה או בירך פעם אסת על שא"ד דוק ולענין הדין בסוכת חברו בזה ניחא דינו של החיי אדם יעיין במג"א בסי' ח' ואם הלך גשמים באמצע היום חייב לברך אח"כ כיון דנפסק הסיוב באמצע ולא דמי' לשהלך באמצע לבית הכסא דוק ויבין, כ"ז נראה לענ"ד.