אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קיד

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קיד

סימן קיג

בסי' תקפ"ו בסעיף כ' ברמ"א, ולי נראה דאפילו אינו בולט בצד הרחב רק שוה לחיצון הואיל ובולט לצד הפה ותוקע בפנימי יצא, כן נ"ל וכ"מ מהרא"ש עכ"ל הרמ"א וכתבתי בגליון דלולא דמסתפינא נראה לו מהרא"ש דאפי' בשוה נמי פסול דאל"כ נופל דבריו של הראש דכתב שם דצירפו זהב שלא במקום הנחת פה דהא דאיצטריך הגמ' לאשמועינן זה דלא תאמר דהוי כנותן שופר בתוך שופר ואם נאמר דבשוה גם שופר בתוך שופר כשר נופל דבריו דוק יעיין בסעיף ט"ז שתי הדעות והדעה האחרונה הוא דעת הרא"ש יעיין בלבושי שרד ויבין ראיה וצ"ע דברי הרמ"א ז"ל דוק בזה הסימן ועי' בהגהות רע"א זצ"ל באמצע דבריו, ומכל מקום קשה לי הא מדאורייתא מותר מדין מתוך וכו' כתבתי על הגליון יעי' במהרש"א כתובות בדף ז' ע"א על התוס' ד"ה מתוך שהותרה בסוף דבריו יעיין בקרני ראם דפוס ווילנא החדש מה שמתרץ שם ולדבריו אפי' באוכל נפש אסור חוץ לתחום, ביו"ט א"כ ממילא נופל קושיתו דכיון באוכל נפש נמי אסור, א"כ מכש"כ דלא אמרינן מתוך אבל לענ"ד צ"ע דברי מקרני ראם יעיי' לעיל, סי' תצ"ח, סעיף ד' ומשם צ"ע על תירוצו דוק, והנה כמדומה לי שגם החתם סופר באו"ח דבר מענין תחומין ביו"ט דוק שם בסי' תקפ"ח יעיין בט"ז בס"ק א' בדבריו שם דכ' וזה א"א שיעשה תקיעה ארוכה מן קודם שיעלה ע"ה וימשכנה עד אחר הנץ החמה יעיין בלבושי שרד דכתב בזה לרווחה דמילתא דאף אם אפשר לעשות לתקיעה ארוכה כזו מ"מ לא משכחת דיצטרך לתקוע בברכה אחר כך לשיטה הב' בסי' הקודם דאי איכא שיעור תקיעה בחיוב כיצא עכ"ל כתבתי בגליון לענ"ד לא היה צריך לברך אם נאמר דעד הנץ החמה הוי ספק דהוי ס"ס דילמא כוי לילה עמוד השחר ואפי' אם לא הוי לילה דילמא כהדעה ראשונה דלא מהני מה שיש שיעור בחיוב דוק ע"כ צריך הט"ז לומר דא"א דוק והנה אם יש ס"ס אם צריך לברך יעיין בסי' א' בחלק ראשון בזה הספר אך באופן כזה דהוי ס"ס בהמצוה גופא בודאי צריך לברך דאפי' בספק אחד אם יוצא המצוה איכא דעות אם צריך לברך ומכש"כ בס"ס בזה בודאי כולי עלמא מודים דצריך לברך דוק, ע"כ דברי הט"ז ניחא ואין צריכין לומר דרק לרווחא דמילתא דוק בסי' תקצ"א יעיין בהגהות רע"א על מג"א ס"ק ג' דלא לזלזלו ובדיעבד אם אמר מוסף יצא ואינו חוזר אבל ביום א' חוזר וכו' וכתבתי בגליון לענ"ד בחפזי דדוקא זה לשיטת המחבר דמשמע דאין אומרים מלבד עולת החודש אבל לשיטת הרמ"א דאומרים מלבד עולת החודש א"צ לחזור אפי' ביום ראשון אם אמר אלא מוסף ולא מוספי דוק וע"כ דברי בית יהודה הנ"ל קאי אם לא אמר מלבד עולת החודש דוק בזה בסי' תקצ"א במג"א ס"ק ט' דמפרפל דעתה שנהגו בכל תפוצות ישראל להתפלל שחרית בהשכמה האיך לעשות עם תפלת שחרית יעיין שם שמתיר רק להתפלל בשעה ראשונה ושני' דאז ליכא חרון אף ע"כ יש לסמוך על שיטת רש"י דהטעם משום דשעת חרון אבל בשעה שלישית אינו מתיר דאז לכולי עלמא אסור דוק במג"א כתבתי על הגליון משמע דפליג על הט"ז בס"ק ד' דמט״ז משמע דאפי' בשעה שלישית נמי שרי' דהט"ז נותן טעם אחר לחלק בין שחרית למוסף ולטעמו מותר להתפלל שחרית בשעת חרון ואפי' אין הציבור מתפללים אז, אך לענ"ד צ"ע דברי הט"ז מהגמ' דפריך אי הכי דיחיד דצפרא נמי לא ומשני כיון דאיכא ציבורא דמצלי לא מדחי ולא אמר הגמ' סברת הט"ז דוק ובדוחק רב יש לפרש דברי הט"ז דהנה יש לומר דמוסף אפי' בדיעבד אינו יוצא אם מתפלל שלא בזמן הציבור מתפללים אבל שחרית בדיעבד יוצא אפי' שלא בזמן הציבור מתפללים אפי' זולת סבר' הגמ' בשביל סברת הט"ז אבל זה דוחק גדול לפרש כן דמנלן לנו דמוסף אינו יוצא בדיעבד ואם משמע לו שמוסף אינו יוצא בדיעבד מנלן לו לחלק דשחרית שאני לענין דיעבד אפי' היכא שנופל סברת הגמ' לענין שחרית רק בשביל סברתו ע"כ לענ"ד צ"ע דברי הט"ז ולענ"ד הדין כמג"א ובעיקר דברי המג"א דחקר אם תלי' דוקא בשעה שלישית או בכל השלש שעות לענ"ד תלי' זה בהתי' דגמ' לתירוץ קמא תלי' דוקא בשעה שלישית ולתירוץ בתרא תלי' בכל השלש שעות דוק בסו' דברי המג"א דמשמע שהלכה כתירוץ קמא א"כ תלי' בשעה שלישית לחוד דלהתירוץ קמא החרון הוא מצד הדין וזה החרון דוקא בשעה שלישית דוק בתוס' כן נראה לענ"ד דלהלכה כתירוץ קמא תלי' רק בשעה שלישית דוק:

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה