אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קיא

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קיא

סימן קי

יעיי' במג"א בסי' תקנ"ט ס"ק י"א, יעיין במה שחדשתי שתליא הדין אם בתשעה באב שאינו נדחה אם מותרין לאכול המוהל והסנדק ואבי הבן תליא בהדין בהפלוגתא אם התחילו להתענות קודם ר"ח וחנוכה ופורים אם פוסקין אם לא דחכמים סוברים דהיכא דהתחילו אז משלימין אפי' כשפגע ר"ח וחנוכה ופורים, ור"ג סובר דאין משלימין. ע"כ לדידן דפסקינן דבר"ח משלימין כשהתחילו א"כ מכש"כ ביו"ט שלו נמי משלימין. דהמג"א מדמה תענית שנגזר מכבר אף שהוא צריך להתחיל ביו"ט שלו מכ"מ נחשב כמו דיעבד ולא דמי' לכתחלה לגזור ולר"ג כיון דאין משלימין בר"ס ה"ה דאין משלימין ביו"ט לו ע"כ, הגמ' מקשה שפיר דאם כר"ג בודאי אין משלימין אם חל תשעה באב ביו"ט שלו א"כ נמי אין משלימין אם חל תשעה באב. בערב יו"ט שלו אלא מוכח דלא כר"ג ורק כחכמים דגם ביו"ט שלו משלימים א"כ בערב יו"ט נמי משלימים ומתרץ הגמ' דלעולם כר"ג ואם, חל תשעה באב ביו"ט גופא אז אין משלימין אבל בערב יו"ט דדבריהם משלימין כן תוכן דברי המג"א בקיצור לדעת המג"א התענית הנגזר מכבר הוא דמיא להתחילו להתענות מכבר, וגם לדברי המג"א יו"ט שלו דמיא לחנוכה ופורים ותליא בהדין דחנוכה ופורים רק הגמ' מחלק לר"ג בין יו"ט גופא ובין ערב יו"ט לדבריהם וכן זה החילוק ג"כ בין חנוכה לערב סנוכה דוק, כן קוטב דבריו. ובאמת לדבריו פליאה על המר״ם מלובלין מאי צריך לחפש ראיה דבתשעה באב שאינו נדחה מחוייב להשלים, ומדחיק לזה דברי התרצן דלהתרצן שמחדש דיו"ט דבריהם שאני ה"ה לענין יו"ט גופא הא יכול לומר דלכן מחייב להשלים מפני שהדין כחכמים דגם בר"ח צריך להשלים א"כ מכש"כ ביו"ט שלו, [ועוד פליאה עליהם הא התירוץ קאי דסובר כר"ג, א"כ האיך יכולים לאמר דביו"ט שלו ג"כ צריך להשלים דלר"ג מפורש דאין צריך להשלים, וזה דוחק דבאמת לר"ג א"צ להשלים אפילו בערב יו"ט דבריהם ואנן סוברים כדבריו דבערב יו"ט א"צ להשלים אבל בר"ח וחנוכה ביו"ט דבריהם אינם סוברים כדבריו זה דוחק] אך לענ"ד שהם סוברים שיש חילוק בין התחיל להתענות לתענית הנגזר, ע"כ מחכמים אין ראיה שהם פליגו רק אם התחיל אבל בלא התחיל לא פליגו ואפי' בתענית הנגזר ולכן מחכמים אין ראיה שהם מיירי בהתחילו אבל לא בתענית אף שנגזר מכבר, וגם הם סוברים דמר"ג אין ראיה דיש לחלק בין ר"ח וחנוכה ופורים ליו"ט שלו ע"כ צריכין לדיוק מהמקשן דיו"ט שלו דמיא לר"ח חנוכה ופורים ואין לדייק בפשיטות מר"ג דיש לחלק בין ר"ח חנוכה ופורים ליו"ט שלו ע"כ מדייקים מהמקשן דהמקשן סובר דיו"ט שלו דמיא לר"ח חנוכה ופורים, א"כ ממילא לחכמים נמי דהם לא פליגו רק בהתחילו אבל לא בלא התחילו אפי' בתענית הנגזר א"כ כיון דהתרצן מחדש רק בערב יו"ט דבריהם ולא ביו"ט גופא א"כ אם נאמר בזה כהמקשן דבזה אין נ"מ כמו להמג"א כן הפשט בהגמ' דאין מחלקין בין חנוכה ובין יו"ט דבריהם רק בין ערב יו"ט ליו"ט גופא] א"כ גם לחכמים נמי כן דהם לא פליגו רק בהתחילו אבל לא בלא התחילו ואפי' בתענית הנגזר ע"כ צריכין לחדש דלהתרצן חילוק בין חנוכה וכו' ובין יו"ט היינו יו"ט דבריהם, ובאמת אין חילוק בין יו"ט לערב יו"ט דבמנוכם אפילו בערב נמי אין אין משלימין לר"ג וביו"ט דבריהם אפי' ביו"ט גופא נמי משלימין אפילו לר"ג, כן תוכן פירושם לענ"ד, [ויש לדייק. אפילו לדעת המג"א לדעת המקשן דאין חילוק בין יו"ט דבריהם לשבת דשניהם אין משלימים אפי' בערב יו"ט לדעת ר"ג א"כ מאי נקיט ר"ג ערב שבת הא לצייר בחנוכה שסתתיל בזה אך צריכין לדחוק דנקיט ריבותא אפי' תענית החמור היינו ת"ב דוק, וכן צריכין אנו לומר למהר"מ מלובלין אפילו לפי המסקנא הא דנקיט ערב שבת ולא, נקט ערב חנוכה מפני שנקט ערב שבת כדי שיוכל לצייר אפילו בתענית החמור דוק, גם יעיין במחצית השקל דלדברי המג"א קשה לפי המסקנא הא דנקט בתענית הנדחה, אבל לדברי הנ"ל במסקנא ניחא רק להסלקא דעתך ק' דוק] ולדברי המג"א צ"ע מנ"ל להמסכנא דקילא תענית הנדחה אף דלס"ד הי' כן אך להמסקנא אין ראיה דוק בזה וגם לענין להתענות תענית שעות בשבת אסור אפילו תענית שעות ואפילו בהתחיל להתענות ואפילו לחכמים דאסור, ובר"ח וחנוכה ופורים לדעת המג"א מותר להתענות תענית שעות אפי' לר"ג [אך יש לעיין אפשר דוקא בהתחילו או בתענית הנגזר מכבר דדמיא להתחילו אבל לא באופן זה אפשר אסור ומכש"כ ברשות] אבל לדעת המהר"ם מלובלין לדברי הנ"ל דוקא ביו"ט שלו מותר להתענות תענית שעות, אך זה החילוק הוא בלא התחיל דלדעת המר"ם מלובלין והשואל תענית הנגזר דמיא לכתחילה ובזה ניחא דלא יהיה קשיא על פירושי במהר"ם מלובלין דבחנוכה ופורים אסור להתענות תענית שעות ואפי' אם נאמר דזה לר"ג קשיא הא ר"ג אמר להדיא רק דאין משלימין כשפנע חנוכה ופורים אך לפי"ז ניחא דהוא מיירי בהתחיל אבל הגמ' מיירי כאן בלא התחיל דתענית הנגזר אף שנגזר מכבר לא דמיא להתחיל א"כ למהר"מ מלובלין כן דבחנוכה ופורים אסור בלא התחיל להתענות אפי' תענית שעות אפילו לחכמים דבלא התחיל לא פליגו וביו"ט שלו אפי' לר"ג מותר להתענות תענית שעות ולהשלים בנדחה א"צ להשלים ובאינו נדחה אפי' לר"ג צריך להשלים ביו"ט שלו ואפי' בלא התחיל מכבר דוק ולענין להשלים בערב יו"ט למהר"ם מלובלין לר"ג אפי' בערב חנוכה אין משלימין רק ביו"ט שלו משלימ' בערב יו"ט ולמג"א דוקא בערב שבת אין משלימין אבל בערב חנוכה משלימין ולרבנן אפי' בערב שבת משלימין, בזה יצאתי בעזהי"ת החוב בזה הענין, והנה לענ"ד שאף שרק ביאור בעלמא מכ"מ חדשתי בעזה"י הרבה והעיקר בפירוש מהר"מ מלובלין דוק בזה ולמהר"ם מלובלין כך הואיל הפירוש בהגמ' הואיל ומתענין בשעות בנדחה לכן משלימין באינו נדחה דוק:

היוצא לנו נ"מ לדינא מהנ"ל לפי המבואר לעיל דהנה לר"ג יוצא כמה נ"מ דוק לעיל ולדינא נ"מ רק בלא התחיל להתענות וגזרו להתענות ואחד מוהל או סנדק או אבי הבן להמר"ם מלובלין מוכח דבאופן זה אפי' בלא התחיל צריך להשלים רק בנדחה א"צ להשלים אבל תענית שעות מתענה אבל לדעת המג"א כיון דאין חילוק בין יו"ט שלו לחנוכה ופורים ע"כ בלא התחיל אפי' תענית שעות אסור ואפי' באינו נדחה דלמג"א כל הסוגיא דעירובין לענין תשעה באב דומה להתחיל דוק, וגם לענ"ד נ"מ לענין תשעה באב שנדחה דלמר"ם מוכח להדיא מהגמ' דא"צ להשלים ולמג"א אין מוכח דכיון דהסוגי' קאי אליבא ר"ג ואליבא ר"ג אפי' באינו נדחה אינו משלים ע"כ לרבנן אין ראי' דאפשר אפי' בנדחה משלים כיון דלמג"א דומה להתחיל בתשעה באב, כ"ז לענ"ד יוצא לנו תועלת מכל הנ"ל לדינא דוק בכל הנ"ל כי א"א לברר כל החילוקים שבין המג"א למר"ם מלובלין אך כי דייקת יבין אך הנ"מ כשאר אינו נוגע לדינא רק השני הנ"מ דלעיל בלא התחיל, ולענ"ד יעיין בסי' רמ"ט בסוף הסימן לענין יאהרצייט הראשון אם מתענים ומשלימין בערב שבת יעיין בט"ז לענ"ד תלי' בזה למר"ם מלובלין מוכח דאפי' בתחלה משלימין דתשעה באב דמיא לתחילה, ולמג"א אין ראיה דוק:

אגב אבאר התכת דברי המג"א שמקדים קושיא מקודם שבא לביאורו הנה למה נצרך לזה אך כן התכתו דמקדים תירוץ מה שיהי' קושיא על פירו' שרוצה לחדש דנקרא בתענית צבור שנגזר מכבר שהתחיל להתענות, ובזה יהי' ניחא שלא תהי' קשיא מזה הגמ' על הדין דשו"ע, אך תהי' קשיא בתחילת הסוגיא. א"כ האיך א"א לאוקמי כחכמים הא לדבריהם צריך להשלים ע"כ מקדים תירוץ שאם תהי' הברייתא כחכמים ע"כ צריכין לחלק בין תענית הנדחה לתענית שאינו נדחה, אבל כשאוקימנן כר"ג אז אין צריך לחלק בין נדחה דאפי' באינו נדחה אין צריך להשלים, ולשיטת המהר"ם מלובלין לא תהי' קושי' המג"א הראשונה, דלחכמים ניחא והא דא"צ להשולם דדמיא לתחילת תענית ואפי' באינו נדחה ג"כ אינו משלים להס"ד ואפי' לחכמים דוק, בסי' תקנ"ח ועיין בנשמת אדם בכלל קל"ה בא"א דהביא בשם אליהו רבה שלא להזדווג בליל י' אם לא בליל טבילה או בא מן הדרך או יוצא לדרך, וכן בתשעה באב שחל להיות בשבת כתב נמי דמותר בבא מן הדרך דוק שם:

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה