כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף סז.
רישא ר"ש וסיפא רבנן רבינא אמר כולה רבנן היא עי' פרש"י והנה הרע"ב והתוי"ט פירשו למתני' דרישא ר"ש וסיפא רבנן וצ"ל דמפרשי דהא דאמר הכא רישא ר"ש וסיפא רבנן היינו דסתמא דגמ' משני דרישא ר"ש וסיפא רבנן כדאי' כזה בב"ק (דף י"ד וט"ו ול"ו) מגילה (ד' ט' ב') הוריות (דף י"ב ב') ועוכ"מ וס"ל להרע"ב ותוי"ט טפי לפרש כסתמא דגמ' כמ"ש התוס' כזה בשבת (ד' ט' ב') ולפירושם צריך לגרוס הכא בודאי רבינא אמר ולא אמר רבינא כיון דהוא תי' אחר ודוק:
שם ר"ע אומר שנים לוקטין קשואין כו' העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור הנה מבואר הכא דסבר ר"ע דלאו שאין בו מעשה פטור ור"ע אזיל לטעמי' דסבר ע"כ הכי במכות (דף ד' ע"ב) דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו וכמ"ש התוס' שם בד"ה הא ובשבועות (דף ד' סע"א) וקשה מהכא לפי' הערוך הובא בתוס' שם דהא דאר"ע המקיים כלאים לוקה הוא שמניח אותן בסוף שדיהו כשמצאן זרועים דהוי לאו שאין בו מעשה וכן פרש"י במ"ק (דף ב') ועי' בתוס' בע' גלולים (ר"ד ס"ד) ד"ה ר"ע והא מוכח הכא דס"ל לר"ע דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ונלע"ד די"ל היטב ע"פ מ"ש הרמב"ם (ספי"א מהל' ע' גלולים) טעם אחר בהא דהכא דאוחז את העינים דפטור דהוא משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מב"ד וע"ש בכ"מ ור"ע אזיל לטעמי' דס"ל הכי במכות (ד' י"ג ב') דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו ודוק: