כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף סו.
מאן חכמים ר' מנחם בר' יוסי היא. ונלע"ד דה"מ הגמ' לומר דחכמים דהכא הם רבנן דפליגי אר"מ בשבועות (דף ל"ה א') דס"ל שם דמקלל את השם בכינוי אינו חייב וכ"ש במקלל אביו ואמו דאינו חייב בכינוי אלא דהגמרא הכא רוצה טפי לפרש שם התנא הכא וכמ"ש התוספות בזה בעירובין (דף ל"ז ב') בד"ה אלא בהא דבעי' שם דמאן האי תנא דגם בדרבנן ל"ל ברירה ובזה מתורץ שפיר ג"כ מאי דקשה לכאורה דאמאי לא אמר שם דהאי תנא דע' גלולים (ד' מ"ו ב') ע"כ ל"ל ברירה בדרבנן דתנן שם גבי עבודת גלולים דאבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ ופרש"י שם משום דאין ברירה וטומאת ע' גלולים הוא דרבנן כדאי' (דף נ"ב) ובשבת (דף פ"ג) ועי' בכ"מ (פ"ו מהל' אה"ט הל' ז') וכן אמאי לא אמר שם דהאי תנא דדמאי (בפ"ו מ"ז) הוא דל"ל ברירה בדרבנן דתנן שם שנים שבצרו כרמיהם כו' דסבר שם דאין ברירה גם בדרבנן יעו"ש ולפמ"ש א"ש דנ"ל להזכיר שם התנא ובזה סרה לקושי' הגרע"א בתור"ע יעו"ש:
והנה בזה יתורץ היטב דעת הרמב"ם שפסק כשמואל דלעיל (ד' נ"ו א') דעד שיברך שם בשם ופסק כרבנן דהכא דמקלל אביו ואמו בכינוי פטור וע"כ ל"ל לחכמים דהכא הא דשמואל לעיל וכמ"ש רש"י הכא. וכבר, הקשה כן בכ"מ (פ"ב מהל' ע' גלולים הל' ז') ולפמ"ש יתורץ היטב דה"ט דס"ל להרמב"ם במקלל אביו בכינוי דפטור הוא משום כיון דפטור במקלל את השם בכינוי כ"ש במקלל אביו ואמו דפטור בכינוי ועי' בשבועות (ד' ל"ו א') בתד"ה בנקבו וע"ע בכ"מ ולח"מ (רפ"ה מהל' ממרים) ודוק:
שם איש איש כו' ר' יונתן אומר כו' עד שיפרוט לך הכתוב יחדו הנה המהרש"א הקשה על מ"ש רש"י בפי' התורה לרבות אשה ממקלל אביו ואמו דלא כסוגיא דהכא וכתב דהוא ע"פ המכילתא ע"ש ונלע"ד ברור דכתב רש"י כן דהוא משום דקיי"ל הר' יונתן דהכא וכמ"ש התוס' בב"ק (ר"ד נ"ד) ובזבחים (דף ק"ז א') וכדאיתא ביו"ד (סי' רט"ז) וכן שם (סי' רכ"ח סעיף מ') ועי' במל"מ (רפ"ה מהל' ממרים) ובנו"ב מ"ת (חא"ע סי' א) ומבואר לקמן (דף פ"ה ב') דלר' יונתן לרבות אשה הוא מהא דמקלל אביו ואמו:
והנה קשה בהא דאמר הכא עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו כדרך שפרט לך הכתוב בהא דלא תחרוש שור וחמור יחדיו שלא תאמר דאסור לחרוש בשור או בחמור לבדו עי' ברש"י וקשה דא"כ למען ינוח שורך בשבת ל"ל אי סד"א דבשור לבד אסיר דסתם מלאכת שור הוא חרישה והנהגה וכבר הקשה כן בשטמ"ק בב"מ (ד' צ"ד) ותירצו דאצטריך ההוא שלא יחרוש ע"י עובד גלולים ע"ש וקשה דאכתי לדעת רב אשי בב"מ (דף ע"א ב') דיש שליחות לע' גלולים מה"ת וא"כ איכא לדידיה ודאי איסור אמירה לע' גלולים מה"ת משום שליחות כמ"ש המל"מ (פ"ה מהל' מלוה) דאף לרב סמא בב"מ (דף י"א) דהיכי דהשליח לא הוי בר חיובא אין שליח לד"ע מ"מ בשליח ע' גלולים יש שליחות ומחייב שולחו ועי' בחתם סופר (חלק א"ח סי' פ"ד) ובענפי לשבת (ד' ק"נ) וא"כ ל"ל קרא לאסור ע"י ע' גלולים בשבת כתי' השטמ"ק הנזכר דהא אף בחול אסור ע"י ע' גלולים מה"ת לדעת רב אשי וצ"ע:
ונלע"ד ליישב בעז"ה דלכאורה קשה איך ר"ל רב אשי שם דיש שליחות לנכרי מה"ת בעלמא חוץ מבתרומה מ"ש תרומה דכתיב אתם גם אתם דומיא דאתם בני ברית א"כ שליחות דכה"ת כולה ה"נ כיון דעיקר שליחות מתרומה גמרי' לה כדמקשי הגמ' בב"מ שם ונ"ל דסברת רב אשי הוא דס"ל כר"ש דל"ל שליחות בעבודת גלולים בתרומה מהא דגם אתם אלא משום דליתא בתרומה דנפשיה כדאיתא בקדושין (דף מ"א ב') מש"ה ס"ל לרב אשי דדוקא בתרומה אין שליחות לע' גלולים אבל בעלמא לענין זכייה ורבית בב"מ שם יש שליחות וכמו שהקשו באמת התוס' בגיטין (דף כ"ג ב') בד"ה מה אתם דלר"ש מנ"ל בעלמא דאין שליחות לע' גלולים והגמ' דאמר דלא כרב אשי מ"ש תרומה כו' היינו כתירוץ התוס' בגיטין דגם לר"ש הוא דומיא דאתם יעו"ש ולפ"ז מתורץ היטב קושי' הנזכר כיון דרב אשי דב"מ הוא רק דס"ל כר"ש אבל מודה דלרבנן דילפי' גם אתם דומיא דאתם ודאי אין שליחות לע' גלולים בכה"ת א"כ לא תקשה הא דר' יונתן הכא דס"ל דכתיב יחדיו בלא תחרוש שור וחמור שלא נימא דגם בשור לבדו אסור לחרוש דא"כ למען ינוח שורך בשבת צ"ל די"ל שפיר דס"ל לר' יונתן כרבנן דר"ש דאין שליחות לע' גלולים מה"ת וא"כ י"ל שפיר כתירוץ השטמ"ק הנ"ל דמיירי ע"י עובד גלולים ודוק כי נכון הוא לענ"ד: