כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף סה:
שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראיה אבל בעלמא סבר ר' יוחנן דעקימת שפתיו הוי מעשה. וקשה דאיך מפרש ר' יוחנן להא דר"מ במכות (דף ד' ע"ב) דיליף שם בעדים זוממין דלוקה ומשלם מהא דמוציא ש"ר והא י"ל מה למוציא ש"ר דהוי מעשה דעקימת שפתים הוי מעשה לר' יוחנן משא"כ עדים זוממין לא הוי מעשה דישנן בראיה וי"ל ע"פ מ"ש התוס' הכא דל"ל לר' יוחנן דעקימת שפתים הוי מעשה אלא דוקא היכי דבדבורו עביד מעשה וכ"כ הכ"מ (פי"ג מהל' שכירות) לדעת הרמב"ם. א"כ לפ"ז מוציא ש"ר ג"כ לא הוי מעשה כיון דבדבורו לא עביד מעשה כ"א ע"פ עדים עי' בתוס' בכתובות (דף ל"ב א') סד"ה דאין ועוד נלע"ד ליישב בעז"ה נכון ע"פ מ"ש הפ"י במכות שם שהקשה דאמאי לא מפרש שם דה"ט דר"מ דס"ל בעד"ז דלוקה ומשלם דה"ט דלוקה משים דלא גרע מכל ח"ל דסבר ר' יוחנן בכתובות (דף ל"ב) דלוקה ואינו משלם וה"ע דמשלם משום דבפירוש רבתה תורה עד"ז לתשלומין ותי' הפ"י שם היטב משום דעולא גופי' הא ל"ל בכתובות שם כר' יוחנן מש"ה מפרש עולא במכות ה"ט דיליף ממוציא ש"ר ע"ש והשתא מתורץ היטב קושיתי הנזכר דאיך יפרש ר' יוחנן לטעמיה דר"מ במכות משום דלר' יוחנן לטעמיה י"ל דה"ט דר"מ כמ"ש הפ"י הנ"ל דלוקה משום דר' יוחנן לטעמיה דלא גרע מכל ח"ל דלוקה ואינו משלם ומ"מ משלם ג"כ כיון דבפירוש רבתה תורה עדים זוממין לתשלומין וע"ע בחי' לכתובות (דף ל"ד) ובענפי לשבת (דף קנ"ד) מש"ש בעז"ה ועוד, נלע"ד די"ל קושיתי הנ"ל בפשוטו דזה לא הוי פירכא מה דמוציא ש"ר הוי מעשה ועדים זוממין לא הוי מעשה דהא גלי קרא בעדים זוממין דלקי והיה אם בין הכות אף דהוי לאו שאין בו מעשה כדאיתא שם במכות שם (דף ב' ב') ולעיל (דף י' ע"א) מש"ה ילפי' שפיר ממוציא ש"ר אף היכי דאיכא תשלומין דלוקין ומשלמין והנה האו"ת (סי' כ"ח) העיר מסוגיא דהכא דגם לדעת ר"ת דס"ל דשולח אדם עדותו בכתב מ"מ מודה דבד"נ ע"י כתב לא הוי עדות דאל"כ הא בעדים זוממין משכ"ל מעשה ע"י עדות בכתב ע"ש ולא הזכיר במח"כ לדברי הלח"מ (פי"ג מהל' שכירות) מש"ש דאף דמהני עדות בכתב גם בד"נ מ"מ לא מיקרי מעשה ע"ש ודע דגירסת הרי"ף הכא שאני עדים זוממין דישנו באיה פירושו שאומר כמו אין ג"כ כשר כדלעיל (דף ס' סע"א) וכן הובא גירסת זו בשיטה מקובצת בב"מ (ס"ד צ') ובהגהות הגרי"פ נדפס בטעות ודוק כי לענ"ד נכון הוא בעז"ה: שם מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו עי' בש"ג (פ"ב דע' גלולים) הביאו הפ"ת ביו"ד (סי' קע"ט ס"ק י"ג) ועי' בזה בשירי קרבן בירושלמי (ספ"ו דשבת) בד"ה מדרכי האמורי מש"ש ודוק: