כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף טז.
בעי ר"א שורו של כ"ג בכמה כו' מדקבעי' לי' שורו
מכלל דממונו פשיטא ליה קשה דאמאי לא פשט לה הכא מהא דתניא לקמן (ד' י"ח רע"ב) עבר על עול"ת ה"ה כהדיוט לכל דבריו דלא בעי סנהדרין של ע"א וכבר הקשה בתור"ע (בפרקין אות ג') זה דכיון דבמלקות לא בעי ע"א כ"ש ממונו דקילא ממלקות ונשאר בצ"ע ונלע"ד דמספ"ל הכא דאולי ממונו חמור ממלקות כסברת הגמ' בכתובות (ד' ל"ב א') מש"ה לא מצי' למיפשט הכא ממון ממלקות אמנם קשה לכאו' להא דאי' בירושלמי לקמן (ריש פ"ב) דבממונו של כה"ג בעי ב"ד של כ"ג ואמאי הא קיי"ל לפי האמת בכ"מ דמלקות חמור מממונו והא במלקות מבואר לקמן (דף הנ"ל) דהוא כהדיוט דהיינו בשלשה וכדלעיל (ד' ב') וא"ל דס"ל להירושלמי כר' ישמעאל לעיל דגם בהדיוט במלקות בכ"ג וכדמפ' ר"א לעיל (ר"ד ט') דגם רבנן דר"מ ס"ל הכי דז"א דהא מוכח בירושלמי לקמן שם ובהוריות דס"ל דקיי"ל דמלקות בשלשה וכמ"ש הכ"מ (פ"ה מהל' סנהדרין הל' ד') וכן (ספ"ד מהל' כלי המקדש) וצ"ע:
וי"ל לפמ"ש החתם סופר (בחלק חו"מ סי' ל') דקיי"ל דממון חמור ממלקות ע"ש והנה לפי האמור דאביי סבר ג"כ הכא די"ל דממונו חמור ממלקות לפ"ז מתורץ קושי' המובא בח"ס שם בכתובות (ד' ל"ה ב') דא"ל ר"פ לאביי כו' אי כר' יצחק קשיא ממזרת ומאי פריך דלמא ס"ל דממון קיל ממלקות ויליף מבינייא דחובל ועדים זוממין דממונא משלם ולא לקי וא"ל מה להצד השוה שכן יש בהן צד הקל שאין בהו כרת כפר"ת שם (ד' ל"ב) והא ממזרת ג"כ אין בה כרת ע"ש אבל לפמ"ש מתו' היטיב דהא התם ר"פ פריך לאביי ואביי גופי' ס"ל הכא דממונו חמור ממלקות ולק"מ:
והנה מסוגיא דהכא נלע"ד דמוכרחי' אנו לדברי התוס' דמנחות (ד' י"ט ב') שהקשו עלה דא"ר אלעזר בזבחים דמזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה שנאמר ואכלוה מצות כו' דזה הוא דלא כשמואל שם דס"ל דדורות משעה לא ילפי' ולכאו' א"א מוכרחים לדברי התוס' דהא י"ל דר"א דזבחים סבר כרב דקיי"ל כוותי' דיליף דורות משעה אבל לפי סוגיא דהכא מוכרחי' אנו ליישב הא דר"א אף אליבא דשמואל דהנה הנו"ב מ"ת (חחו"מ סי' ז') כתב ליישב דעת הרמב"ם דפסק דשורו של כה"ג הוא בב"ד של ע"א כמ"ש הלח"מ (פ"ה מה' סנהדרין) והא בסוגיין נשאר הגמ' בספיקא דהוא משום דקשה דאמאי איצטריך במתני' למילף דשור הנסקל איתקש למיסת בעלים דהוא בכ"ג אמאי לא ילפי' מהאי היקישא דמה איש בכ"ג אף בהמה בכ"ג כדלעיל ד' ט"ו ב') לרב דילפי' דורות משעה ומשום זה צ"ל ע"כ דאיצטריך היקישא דמתני' לשורו של כה"ג דאיתקש למיתת בעלים דידיה דהוא בב"ד של ע"א ור"א דמבע"ל הכא הוא סבר כשמואל דלא ילפי' דורות משעה עכ"ד וא"כ מוכרחים אנו למ"ש התוס' במנחות ליישב הא דר"א אליבא דשמואל כיון דמוכח הכא דר' אלעזר גופי' ע"כ סבר כשמואל דלא ילפי' דורות משעה ועי' מ"ש לעיל (ד' ט"ו ב') והנה רש"י כתב בסוגיין דבריו של גדול היינו נשיא וכ"ג ומשמע דס"ל לרש"י דכ"ע ס"ל כרב מתנה דלעיל בזה דנשיא נמי גדול הוא וקשה דאמאי לא חשיב במתני' ג"כ לנשיא ולתי' דרב מתנה א"ש דשבט הוא נשיא אבל לאידך שינויא קשה ואולי הוא בכלל כ"ג דחשיב במתני' והרמב"ם (רפ"ה מהל' סנהדרין) ג"כ לא הזכיר נשיא שם וצ"ע: