אור ברסלב
כרם יהושע לאנג סנהדרין › דף ב:

כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג

סנהדרין · דף ב:

דף ב.

ואי קסבר אין עירוב פרשיות כתוב כאן שלשה ל"ל הנה התוס' הביאו הכא דס"ל לר' יוחנן בב"ק דאין ע"פ כתוב כאן ואפ"ה סבר בירושלמי דב' שדנו אין דיניהם דין וכן ס"ל ביבמות דגר צריך שלשה דמשפט כתיב ביה. וכתבו התוס' דע"כ ר' יוחנן ל"ל סברת הגמ' דהכא אלא אף דאין עירוב פרשיות מ"מ ס"ל דצריך שלשה והנה ק"ל למ"ד דא"צ שלשה היינו, ר"א בריה דר"א לקמן (ד' ג' א') וע"ש בחד"ה ומדאורייתא וע"ע בתוס' לקמן (ר"ד ה') וכן (ר"ד ו') וכן ס"ל לשמואל לקמן (ס"ד ה') דאפי' חד ג"כ דינו דין כמ"ש התוס' שם א"כ מאי יענו לההיא מתני' דקדושין (ד' ס"ב א') דהרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר אינה מקודשת ואמאי הא גר הוי בידו כדפריך שם על ר' יוחנן דס"ל דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי וקיי"ל כוותי' דתניא שם כוותי' ומאי דמשני הגמ' שם על ר"י דלא הוי בידו כיון דגר צריך ג' מ"ט משפט כתיב ביה. ומי יימר דמזדקקי ליה דהא לדידהו גם במשפט א"צ ג' מה"ת ולכאו' י"ל דאף דאינהו ס"ל דא"צ במשפט שלשה מ"מ ע"כ מודים דלר"מ ס"ל דצריך שלשה כדמוכח לקמן דף ל"ד ב') דאמר ר"מ אי מה ריבים בשלשה דהיינו משפט וכן ס"ל לר"מ לקמן (דף ו' א') דביצוע בג' וכ"כ התומים (סי' ה') והקצה"ח (ס"ס ג') דע"כ ר"מ סבר הכי א"כ י"ל דמתני' דקדושין סתם מתני' ר"מ היא דמשפט וגר צריך שלשה ולא הוי בידו דמי יימר דמזדקקי ליה הני שלשה אולם זה אינו דהא ע"כ ההיא מתני' דקדושין אתיא דלא כר"מ דהא ר"מ סבר שם (ר"ד ס"ג) בהא דלאחר שאתגייר מקודשת ונלע"ד דס"ל דאף דבהא דמקודשת לא אתיא כר"מ מ"מ בהא דמשפט וגר צריך ג' אתיא מתני' כר"מ וכעין שכתבו התוס' בכתובות (דף כ"ט א') בד"ה ועל הכותית ועוד נלע"ד די"ל דההוא מ"ד דס"ל דחד ג"כ הוי דינו דין מה"ת ס"ל דבחד ג"כ גר לא הוי בידו דמי יימר דמזדקק ליה ההוא חד כדאמר הגמ' גבי שלשה ועי' בשבת (דף מ"ו ב') ועי' בתוס' בקדושין שם בד"ה גר ובחידושי שם בעז"ה:

והנה לפי האמור נלע"ד די"ל קושי' חמורה דקשה עמ"ש הרא"ש בשבועות (דמ"ב) שהקשה שם לשיטת הפוסקים דנשבעים שבועת השומרים לקטן משום דעירוב פרשיות כתוב כאן דא"כ מאי פריך הגמ' שם עלה דתנן שם דנשבעים לקטן והאמרת אין נשבעים לקטן ולימא דהא דנשבעים לקטן מיירי בשבועת השומרים ע"ש וקשה דלכאו' מאי הקשה הרא"ש דהא י"ל דרב ושמואל דמהדרי לתרץ שם קושי' הגמ' אינהו ס"ל דאין עירוב פרשיות כ"כ וא"כ ס"ל דגם בשבועת השומרים אין נשבעים לקטן ולשיטת רש"י לקמן (דף ה' ע"ב) מוכח ע"כ דס"ל לשמואל דאין עירוב פרשיות כ"כ עי' ברש"י לקמן (דף ג' א') ד"ה מדאורייתא ולקמן (ר"ד ה') בד"ה דן אבל לפמ"ש יתו' דברי הרא"ש שהקשה על שיטת הפוסקים הנזכר היטב דא"כ מאי פרכי רב ושמואל נהי דאינהו ס"ל דאין ע"פ כ"כ מ"מ סתם מתני' ר"מ וכיון דס"ל לר"י דצריך לשה מה"ת ע"כ סבר דעירוב פרשיות כתוב כאן כסוגיית הגמ' דהכא וא"כ נימא דהא דנשבעים לקטן מיירי בשבועת השומרים וכר"מ דס"ל דע"פ כ"כ אבל לסברת התוס' הכא מתו' קושי' הרא"ש די"ל שפיר דרב ושמואל דלא מתרצי מתני' שם כן הוא משום דס"ל דאין ע"פ כתוב כאן וס"ל דאף ר"מ דס"ל דצריך במשפט שלשה מ"מ ס"ל ג"כ דאין עירוב פרשיות כתוב כאן כסברת ר' יוחנן הנזכר:

והנה נלע"ד בענין זה להעיר בהא דאי' בירושלמי (רפ"ז דברכות) דמדמה שם הא דשנים מזמנין להא דשנים שדנו אם דיניהם דין ונראה לענ"ד דהגמ' דידן ל"ל הכי דאל"כ מאי פריך בברכות (דף מ"ה) על מ"ד דשנים מזמנין ממתני' דג' שאכלו חייבין לזמן ג' אין ב' לא. לימא דסתם מתני' ר"מ היא ור"מ הא סבר דשנים אין דיניהם דין דצריך ג' דוקא ועוד דהגמ' מהדר להוכיח שם דר' יוחנן סבר דשנים אם רצו לזמן אין מזמנים: ואמאי לא הוכיח הגמ' מהא דסבר ר' יוחנן דצריך שלשה במשפט כדס"ל ביבמות (דף מ"ו) וכדס"ל בירושלמי דב' שדנו אין דיניהם דין וא"כ ע"כ סבר דשנים אין מזמנים:

אלא ע"כ הגמ' דידן ל"ל הכי כשיטת הירושלמי וס"ל דל"ד זה לזה ודוק:

תוכן העניינים

כרם יהושע לאנג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה