אור ברסלב
כרם יהושע לאנג מכות › דף טז:

כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג

מכות · דף טז:

דף טז.

אמר אביי אכל פוטיתא כו' האי מאן דשתי בקרנא דאומנא קעבר משום לא תשקצו הנה יש כאן מחלוקת אם זה, הוא איסור תורה או רק מדרבנן ועי' במל"מ (ס"ה מאכלות אסורות) ועי' בב"י וט"ז ביו"ד (ר"ס קט"ז) דס"ל דאיסור זה דבל תשקצו הוא איסור תורה אלא דהוי לאו שבכללות ע"ש וק"ל דאמר אביי הכא דאכל פוטיתא לוקה ד' ופרש"י משום ולא תשקצו את נפשותיכם ומשמע בין שרץ המים ובין שרץ הארץ והא אביי גופי' איהו מארי דהך מימרא דאין לוקין על לאו שבכללות בפסחים (דף מ"א) ובב"מ (דף קט"ז). ולגירסת הרמב"ם דאביי סבר שם דלוקין על לאו שבכללות כמ"ש הכ"מ (פ"ח מהל' קרבן פסח) א"ש ועי' לקמן (דף י"ח) מש"ש ויש ליישב והנה רש"י כתב בהא דאביי דהכא דצרעה לוקה שש דלא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף אינו מן המנין דלאו בשרץ כתיב ואע"ג דכתיב ביה אשר תרמוש האדמה בבריות גדולות הוא ע"כ והתוס' בעירובין (ר"ד כ"א) הקשו ע"ז מהא דסנהדרין (דף נ"ט ב') דדרשי' ובכל חיה הרומשת זה נחש משמע דרמישה נמי הוי דבר הרוחש כמו נחש ההולך על גחונו ע"ש ותמוה דלא הזכירו למ"ש רש"י גופי' שם (ס"ד נ"ט) דהתם הוא קודם שנתקלל לילך על גחון ע"ש:

שם אמר רב אכל טבל של מעשר עני לוקה הנה מוכח דרק מלקות איכא אבל מיתה ליכא וכדדייקי' בסנהדרין (דף פ"ג ב') בהא דרב גופי' הכי לענין זר שאכל תרומה וכ"כ הרמב"ם (בפ"ו מהל' מ"א) דהאוכל מ"ק (חיו"ד ד סי' פא) בשם חכם אחד דלמ"ד הכא בטלו ולא בטלו ע"כ צ"ל הא דרשא דלעמיתך למישרי אונאת ע' גלולים דמוכח בלא"ה מדאצטריך קרא דאחרי נמכר לאסור גזר ע' גלולים מכלל דאונאתו שרי דאל"כ ליליף במה"צ מאונאה דאי למלקות דהא אין מזהירין מן הדין ז"א דהא למ"ד בטלו ולא בטלו לא משכ"ל מלקות בגזל דהוי לאו הנל"ע ע"ש והנה התוס' בב"מ (דף מ"ח ב') כתבו בשם הר"ח דר' יוחנן וד"א ס"ל האי דרשא דלעמיתך למשרי אונאת ע' גלולים ול"ל ע"כ קרא דאחרי נמכר לאסור גזל ע' גלולים דאל"כ ל"ל האי קרא דלעמיתך למישרי אונאה הא ממילא ידעי' מדאצטריך קרא לאסור גזל ע' גלולים מכלל דאונאתו שרי דאל"כ ניליף במה הצד מאונאה כמ"ש הנו"ב הנ"ל וא"כ לפ"ז מתו' הא דלא מוקי רבא לאו דגזל לגזל ע' גלולים משום די"ל דרבא סבר כר"י ור"א דדרשי' קרא דעמיתך למשרי אונאת ע' גלולים ואי לאו דקרא דגזל אתי לגזל ע' גלולים ל"צ למשרי אונאתו דממילא ידעי' דשרי דאל"כ ל"צ קרא לאסור גזל עובד גלולים הא ממילא ידעי' ממה הצד מאונאת ע' גלולים כסברת החכם בנו"ב הנזכר ולענין מלקות לא אצטריך דרבא סבר הכא בעלו ולא בטלו ולא משכ"ל מלקות בגזל דהוי לאו הנל"ע כמ"ש ג"כ הנו"ב הנ"ל ומ"ש הנו"ב שם דבגזל ע' גלולים משכ"ל מלקות אף למ"ד בטלו ולא בעלו כשאכל הגזלה דאינו חייב לשלם קשה מהא דא"ר יוחנן לקמן (דף ט"ז א') אנו אין לנו דמשכ"ל בטלו אלא זאת ועוד אחרת ופריך והאיכא גזל ומשני איתא בהשבה דאם אכלו חייב לשלם ולסברת הנו"ב תיקשי מהא דגזל ע' גלולים דמשכ"ל מלקות בבטלו ולא בטלו כיון דאם אכלו פטור מלשלם ור' יוחנן הא סבר דגזל העובד גלולים אסור כמ"ש התוס' בב"מ הנ"ל וי"ל דלא מיקרי גזל עבודת גלולים לאו הנל"ע כיון דלא כתיב גבי' והשיב ור' יוחנן לקמן קאי אלאו הנל"ע דתנן במתני' שם אולם לענ"ד דברי החכם תמוהים דהא מאונאה לבד לא מצינן למילף כדאמר בב"מ שם משום דלא ידע דמחיל וא"כ נפל כל דבריו שם בזה וצ"ע אולם נלע"ד די"ל דרבא לטעמי' א"ש דלא מוקי קרא דגזל לגזל ע גלולים משום דבב"ק (דף קי"ג ב') מבואר דרבא סבר דגזל ע' גלולום אסור מדמשני התם כאן בגזלו וע"כ סבר שם דילפי' לה מהא דאחרי נמכר או מהא דואכלת את כל העמים כמ"ש התוס' שם וא"כ ל"צ לאו בגזל לגזל ע' גלולים ונפלאתי בזה על מ"ש בנו"ב מ"ת (חא"ע סי' צ"א) דהסוגיא דב"מ הנ"ל דמוקי לאו דגזל לכובש שכר שכיר הוא למ"ד קיימו ולא קיימו דהכא ע"ש והא רבא הוא התם מארי דההיא שמעתא ורבא הא סבר הכא ע"כ בטלו ולא בטלו ועי' מ"ש בענין זה בענפי לשבת (דף פ"ה) דברים נחמדים בעז"ה ונפלאתי על האו"ח בפסחים (דף ה') שנו"נ איך סבר רבא בהתראת ספק אי שמי' התראה ולא הזכיר להא דהכא דמוכח דס"ל לרבא בטלו ולא בטלו וסבר דהתראת ספק שמי' התראה כר' יוחנן והנה לפמ"ש האו"ח שם דרבא ס"ל דהתראת ספק ל"ש התראה יתו' דברי התוס' דכתובות (דף ל"ג א') בד"ה ניתרי שהקשו על רבא שם דאמר נתרו בהו בעדים זוממין מעיקרא דהא הוי התראת ספק ע"ש ועי' בחולין (דף פ"א סע"א) מאי דאמר רבא שם הכי קאמר רב המנונא וכו' ע"ש דמבואר שם דרבא ס"ל דהתראת ספק ל"ש התראה. ונלע"ד די"ל מהא דהכא דרבא דמשני לעיל דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי היינו דאתי לפרש הא דר' יוחנן אבל ליה לא ס"ל כר' יוחנן אלא כר"ל דהתראת ספק לא שמי' התראה והא דלא חשיב רבא לה ביבמות בהדי הני דברים דהל' כר"ל נלע"ד די"ל משום דבירושלמי (פ"ג דשבועות הל' ז') איתא פלוגתת ר"י ור"ל בהיפוך מהא דסוגיין דר' יוחנן סבר דשבועה שאוכל ולא אכלה דאינו לוקה משום דהוי לאו שאין בו מעשה ור"ל סבר משום דה"ל התראת ספק לא שמי' התראה מש"ה לא חשיב לה שם כיון דלא ברירא מילתי' דר"י ור"ל בזה כנלע"ד ודוק:

תוכן העניינים

כרם יהושע לאנג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה