כרם יהושע (וולרשטיין)· רבי יהושע השיל ולרשטיין
דרוש יד לשבת הגדול · דברי אגדה לאחר הפלפול
איתא בילקוט פ' בשלח ויט משה את ידו על הים וז"ל א"ל משה בשם הקב"ה ולא קיבל עליו הראהו את המטה ולא קיבל עליו משלו משל למה"ד למלך בו"ד שהי' לו שתי גנות זו לפנים מזו מכר הפנימית בא הלוקח לכנוס בתוכו ולא הניחו השומר א"ל בשם המלך ולא קיבל עליו הראהו את הטבעת ולא קיבל עד שבא המלך בכבודו ובעצמו התחיל השומר לברוח כך בא משה ועמד על הים ואמר בשם הקב"ה ולא קיבל עליו הראהו את המטה ולא קיבל עליו עד שנגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו התחיל הים לברוח שנאמר הים ראה וינוס. א"ל משה כל היום הייתי אומר לך בשם הקב"ה ולא קבלת עליך ועכשיו מה לך הים כי תנוס. א"ל לא מפניך בן עמרם אני בורח אלא מלפני אדון חולי ארץ. עכ"ל הילקוט. ויש לדקדק למה הוצרך להמשיל למלך שהי' לו שתי גנות ומכר הפנימי הלא בגן אחד ג"כ הי' די להמשיל המשל. ועוד לאיזה דמיון יש המשל להנמשל. וליישב זה נקדים עוד מאמר הילקוט בתהלים נגד אבותם עשה פלא נטל הקב"ה רגליו של יעקב והעמידן על הים. ואמר לו ראה נסים שאנכי עושה עם בניך הה"ד בצאת ישראל ממצרים ישראל סבא. וקשה דמה ענין ישראל סבא לכאן והנה נודע דעיקר הדרוש צריך להיות להורות לעם ה' דרכי ה' דלא המדרש הוא עיקר אלא המעשה (ואמרתי לעורר על דבר מה שמדברים שיחת חולין בבה"כ בשעת התפלה ואיתא בגמרא דקאמר ר"י כיון דמקדמ' ומחשכי לבי כנישתא היינו דאהני להו שיאריכו ימים ורש"י פירש דקאי על שחרית וערבית והגאון בעל ווי העמודים הנדפס בסוף ס' השל"ה פי' דמקדמי ומחשכי מקדמי היינו שבאים לראשונה לבהכ"נ ומחשכי שיוצאים לאחרונה והיינו דסיים שם בגמרא ע"ז אר"א מאי קרא שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי. דכשהדלת נעול נקרא דלת ובפתחו נקרא פתח. וז"ש לשקוד לשון הקדימה והיינו שישקור כ"כ על דלתותי שיהי' נקרא דלת שהוא סוגר עדיין פתח בה"כ. ואח"ז לשמור ולהמתין בבה"כ מזוזות פתחי בעוד שפתוחה יהי' שוהה לצאת מבה"כ ע"כ. וראיתי להגאון בעל האור חדש בספרו חוות יאיר שפירש מאמר הנ"ל בדרך הלצי דאותן הבאים לבה"כ ומדברים שיחות בטילות בודאי לא יבואו ראשונה לבה"כ כיון שעדיין לא יהי' לו חבר לדבר עמו רק ימתין עד שיהי' איזה אנשים בבה"כ כדי לדבר עמהם. וכן מה"ט לא יהי' אחרון בבה"כ כי לא ישאר יחידי אבל אותן אנשים דמקדמי ומחשכי לבה"כ בוודאי הם מונעים א"ע להשיח שיחות חולין ולאותן אנשים אהני להו שיהי' להם אריכת ימים. ע"כ אחי ורעי שימו נא על לבבכם להיות נזהר בזה ובזכות זה תזכו לאורך ימים):
וליישב המדרש הנ"ל נקדים מאמר החוקרים דהשערים שבהם נכנס האדם להיכל המלך מלכו של עולם להכיר ולידע גדולתו ית'. המה שלשה שערים. [השער הא'] הוא ידיעת וחקירת כל הנמצאים. וזה שער השמים ופתח להכיר השי"ת מצד פעולותיו. [השער הב'] היא התורה להכיר חכמת התורה וידיעת מצותי' ועי"ז יכיר גדולתו ית' כי פקודי ד' ישרים משמחי לב מצות ד' ברה מאירת עינים. [השער הג'] פתחו אותו הנביאים בגודל הנסים והנפלאות שעשה משה רבינו בקריעת י"ס. ויהושע שהעמיד השמש. ואליהו שהחיה את המת. וכן אלישע ושאר הנביאים. ונקדים עוד דידוע כי שתים הנה הנהגות השי"ת במה שמנהיג את ברואיו השפלים. אם ע"י צבא השמים ומערכתם אשר לא ישנו את תפקידם והוא ע"פ דרכי הטבע או ע"י הנהגה נסיית והיא למעלה מן הטבע ובזה פירש האפיקי יהודה בדרוש מי השילוח מאמר המדרש בב"ר פ' נ"ו וז"ל אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההיא ד' יראה ושם קרא אותו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם. אמר הקב"ה אם אני קורא אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם. שם אדם צדיק יתרעם. אם אני קורא אותו שלם לבד. אברהם הצדיק יתרעם. אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם יראה שלם עכ"ל המדרש. ופירש הא"י הנ"ל דהנה באמת בשתי הנהגות הנ"ל יש בכל אחד מעלה מצד וחסרון מצד. והוא כי אם לא תשלוט על העולם זולת הנהגה נסיית מה יעשה אדם הכשר הראוי לקבלת טוב. אבל אינו ראוי כ"כ להנהגה נסיית וכן להיפך אם לא תשלוט על העולם זולת הנהגה טבעיית מה יעשה אותו הצדיק הראוי להנצל במה שלמעלה מן הטבע אשר ע"כ היטיב ד' לברואיו ונתן הנהגות שתים להיות מושלים בקרב תבל. המושגח ביותר בהשגחה המיוחדת ומי שאינו מושגת ביותר מהמרוץ הטבעי. היינו מהשגחה הכוללת וזהו כוונת המדרש הנ"ל אם אני קורא אותו יראה. כלומר אם איחד במקום מקדשי ההשגח' המיוחדת לבד המתוארת בשם ד' יראה. מה יעשה אותו הצדיק אשר לא השיגה ידו לזה. ואם אקרא אותו שלם לבד כלומר שלולה מההעדר וחסרון לבד אברהם הצדיק מתרעם. ע"כ כתומם באו לה אל העיר המקודשת להקראות בשם ירושלים לומר שיש במקום הזה השפעת שתים עי"ש:
והיוצא לנו מזה להכיר גדולתו ית' יש ג' שערים או מעשה בראשית. או ע"י התורה. או ע"י ידיעת גודל הנסים והנפלאות. אמנם כל הנסים והנפלאות אינו עושה הש"י רק לאוהביו ולשומרי מצותיו וכמ"ש ועושה חסד לאוהביו ולשומרי מצותיו. וכן אברהם הי' הראשון שהוציאו אותו הש"י החוצה ואמר לו הבט נא השמימה וכו' ופירש"י ז"ל אין הבטה אלא מלמעל' למטה ושהוציאו למעלה מכיפת הרקיע. והיינו שע"י יהי' שידוד הטבע שנקרא זרע אברהם אוהבו. וזהו שאמר דוד המלך ע"ה (בתהלים קי"ט) פתח דבריך יאיר מבין פתיים פי פערתי וגו' ור"ל פתח דבריך הפתח הראשון היא ראש התורה מאירים בסיפור הבריאות והיצירות שיבינו אפילו הפתיים. השער השני היא התורה לזה אמר פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי. הפתח הג' היא הנסים והנפלאות לזה אמר פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך. ר"ל אני מבקש שתפנה אלי לפתוח לי הפתח הג' היינו שתראה לי נסים ונפלאות כמשפט לאוהבי שמך. וזהו נמי שאמר דוד המלך פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה זה השער לד' וכו' ור"ל דבאמת באלו הב שערים להכיר הבריאות והיצירות וכן בשער הנסים בזה נכנסים כל המון הכללות העולם ואפי' כל האומות וכמו שאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא אמנם בשער השלישי שהיא התורה אינו פתוח לכל וז"ש פתחו לי שערי צדק וגו' ר"ל שהם השלשה שערים הנ"ל. אמנם זה השער לד' היא שער התורה שהיא כולה שמותיו של הקב"ה צדיקים יבואו בו ר"ל דוקא צדיקים שהם עמך ישראל שנאמר ועמך כלם צדיקים. והנה נודע דהראשון הי' אברהם שהקב"ה עשה לו נסים למעלה מן הטבע שניצל מאור כשדים ובפרט הבן שנתן לו הקב"ה לעת זקנתו. ויען כי היא הי' הראשון שהכיר את ד' ופירסם אלקותו ית' ולכן הראה לו הקב"ה ניסים. וידוע מ"ש החוה"ב שאין רצונו של השי"ת לעשות נסים וע"כ אין ראוי לומר לפניו שירה על מעשה נסים ובזה פירשו המפורשים נורא תהלות עושה פלא. ור"ל כי יש לנו מורא לומר לפניו שעושה פלא. רק התודה והשירה על הנסים שעשה הש"י אצלו אין זה פלא רק השירה היא שעשה דבר לפתוח עינים הסגורות להכיר גבורותיו אם לא שאנו רואים שינוי הטבע. ולכן אברהם אבינו שהי' הראשון שפירסם אלקותו ית' הוצרך להראות לו שינוי הטבע אבל גבי יעקב אבינו מצאנו שלא חפץ בנסים שהוא למעלה מן הטבע, ולכן אמר אל רבקה הן אנכי איש חלק אולי וגו' ולא שם מבטחו על השי"ת שיעשה לו נס. וכן מה ששלח שלוחים לעשו אחיו ותעבור המנחה על פניו וכן לא רצה לשלוח את בנימן פן יקראנו אסון בדרך וזהו הכוונ' ביעקב שהי' מטתו שלימה. ר"ל שלא הלך בגדולות ובנפלאות שיעש' הש"י פלאות רק שהי' שלם בלי העדר וחסרון. וכן פירש הכתוב ויבא יעקב שלם ר"ל שרצונו הי' רק שיהי' שלם בלי העדר וחסרון ע"פ דרכי הטבע וע"ז רמז נמי הכתוב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ר"ל כי ההתנהגות ע"פ הטבע היא אמת וההנהג' נסיית היא נקרא חסד זהו רק לאברהם ועפי"ז נבוא לבאר מה דאיתא במדרש על מה שאמר פרעה לא ידעתי את ד' וגם את ישראל לא אשלח וז"ל אלו הי' ישראל סבא כאן הייתי נותן סל ומגריפו על כתיפו. ור"ל דבאמת ראה פרעה שע"פ הטבע א"א שיהי' מוכרח להוציא את ישראל ממצרים שאין עבד יוצא חפשי ממצרים רק שיהי' נס למעלה מן הטבע וע"ז אמר לא ידעתי את ד' שיוכל לעשות נסים כאלה. וגם את ישראל לא אשלח אלו הי' ישראל סבא כאן וכו' ור"ל ואף אם נאמין שהשי"ת יכול לעשות נסים אבל אלו הי' ישראל סבא כאן הייתי נותן סל ומגריפו על כתיפו. שהוא בעצמו מעודו לא בטח בזה והלך הכל ע"פ דרכי הטבע. אמנם באמת במצרים לפי שהי' משוקעים כבר כ"כ בטומא' והקב"ה רצה להוציאם ושיהי' מוכנים לקבלת התורה הי' הזמן גורם להראות להם נסים בכדי שיאמינו בד'. וזהו כוונת הילקוט הנ"ל נגד אבותם עשה פלא ר"ל נגד רצון אבותם שלא הי' רצונם במעשה נסים עשה הקב"ה פלא וזהו שאמר נטל הקב"ה רגליו של יעקב והעמידן על הים וא"ל ראה נסים שאני עושה לבניך. ור"ל מה שהי' הרגילות אצל יעקב תמיד שלא להיות הכל רק ע"פ הטבע. אך בכאן הרא' לו הקב"ה שהזמן גורם לעשות נסים מפורסמים וזהו שסיים הה"ד בצאת ישראל ממצרים ישראל סבא. ר"ל ביציאת מצרים אף ישראל סבא הודה שהזמן מוכשר לעשות להם נסים וזהו נמי פירוש הילקוט הנ"ל הנצב בפתח השער שהמשיל הדבר למלך בו"ד שהי' לו שתי גנות זו לפנים מזו דהרמז היא דהנהגות השי"ת היא הנהגת הטבע היא הגן החיצון. והנהגות למעלה מן הטבע היא הגן הפנימי וקלוסו של הקב"ה עולה מהיות אלו הנמצאות נוהגות תמיד על משטר וסדר אחד מבלי שום חילוף ושינוי כלל. וכמו שאמרה השמש ליהושע לי אתה אומר שאדום מי יאמר קילוסו של הקב"ה וכעת מסר השי"ת הגן הפנימי ר"ל ההנהגה הנסיית. והנה לא האמין השומר שהמלך יעשה זאת שימכור הגן הפנימי לאחר עד שבא המלך בעצמו וא"ש הנמשל שהים לא רצה להאמין שהקב"ה ישנה הטבע שימסור זו ההנהגה למשה עד שבא הקב"ה בכבודו ובעצמו ואמר לו הים לא מלפניך בן עמרם אני בורח. כי אני בשלישי ואתה בששי ובהנהגות הטבע יש להים קדימה אך מפני אדון חולי ארץ מלפני אלקי יעקב ור"ל אפי' יעקב אבינו שמעולם לא רצה ללכת רק עפ"י דרכי הטבע אך כאן אצל הים הראה לו הקב"ה ראה נסים שאני עושה לבניך והבן. ובזה סיימתי בברכה יה"ר שיבוא דודי לגנו ויטע אהלו אפדנו שיהי' ובלצ"ג. ונזכה לבנין אריאל. ויגל יעקב ישמח ישראל. אמן כן יהי רצון: