כרוב ממשח (שלם)· רבי שלמה ורבי חיים אלפסי
חידושי מהרש"א זלה"ה · מסכת מגילה
דף ח' ע"ב תו' בד"ח ובקש לעקור וכו' א"נ י"ל דרצה לעוקרו מט' וכו' ק' דבהא נמי אמרי' אין ב"ד יכול לבטל וכו' כדאמרי' לעיל בריש מכילתין דאי ס"ד אנשי כנסת הגדולה י"ד וט"ו תקון אתו רבנן ועקרי וכו' והתנן אין ב"ד יכול לבטל וכו' ע"ש כ"ש תכא דרצה לעקור הכו' לגמרי ויש ליישב דהכא שאני דמודו רבנן די' ראוי לקובעו דרובו של היכל בו נשרף כדאיתא בתענית (דכ"ט) אלא דס"ל דאתחולי פורענותא עדיפ' משא"כ התם דס"ל לאנשי כנ"הג שאין ראוי לקבוע אלא י"ד וט"ו אשר נחו בהם:
דף ו' ע"ב גמ' סדר פרשיות איכא בינייהו. והשת' כפי ס"ד ה"ה דהו"מ משני מתנו' איכא בינייהו אלא דאוקי פלוגתייהו בענין קריאה דומיא דקריאת מגי' המפורשת בברייתא:
שם אף כאן אדר הסמוך לשבט. ר"ל ושניהם שוין א' אדר הסמוך לשבט וא' הסמוך לניסן כדקתני שכל מצות שנותנו' בב' נותנו' בא' אלא משום דאין מעבירין על המצות עבדי' לכתחלה בא':
שם ואם אית' אידי ואידי וכו' ראי כוונתו לומ' שזה מיתתו בסקילה וזה בהיכרת הול"ל שזה זדונו בסקילה וזה זדונו בכרת מאי בידי אדם דקתני:
רש"י בד"ה אלא מקרא מגי' כלומ' וכו'. כיון רש"י בזה לומ' דמתני' אדיעבד קאי וכן לקמן בגמ' גבי סדר פרשיות זה וזה שוין פירש"י אדיעבד משום דאי קאי בלכתחלה דמתנו' לכתחלה כב' א"כ מאי פריך לקמן אי ת"ק ק' מתנות והא לת"ק לכתחלה מתנו' בכ' וכן לקמן בסדר פרשיות אי קאי בלכתחלה דלכתחי' אף בא' אי ת"ק ק' פרשיות ומשמ' ליה לש"ס הכי דמתני' מיירי בבדיעבד דמתנו' דומיא דמקרא מגי' קתני דתנן בריש' קראו וט' קורין אותה באדר כ':
תו' בד"ה ור"א וכו' מדקתני משנה יתירה וכו'. דבשלמ' ח"ק קתני לה לאשמועי' דשאר דברים חוץ ממקרא מגילה אי עבור בא' עבור וכן רשב"ג קתני לה לאשמועי' דשאר דברים נמי עבוד להו בב' אבל ר"א דפליג את"ק במ"מ לא צריך למימרא להך משנה וחוץ מדבריהם נ"ל לומ' דת"ק ע"כ דריש אדר הסמוך לניסן וא"כ סדר פרשיות לכתחי' בב' לסמוך מחיית עמלק למחיית המן כמ"ש רש"י לקמן (דכ"ט) וא"כ מ"ש נוהגו' בא' הוא בדיעבד אבל ר"א ע"כ דריש אדר הסמוך לשבט וא"כ לכתחי' בא':
בד"ה ור"א כר' יוסי וכו' דדייק מדקתני משנה וכו' ולולי דבריהם ז"ל י"ל דדייק מדקתני רשב"ג אומ' אף קורין אותה באדר הב' דהול"ל רשבג"א קורין אותה כמ"ש ת"ק מאי אף אלא ש"מ דר"א כר"י סבר דלכתחי' בא' מ"ח א"ל רשב"ג דאף קורין וכו' ר"ל ל"מ דלכתחלה קורין בב' אלא אף אם כבר קרא בדיעבד בא' חוזרין וקורין אותה בב':
דף י"ד ע"א גמ' ויסר המלך את טבעתו א''ר אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת וכו'. דלהיות אחשורוש חפץ בהשמדת יש' יותר מהמן לכך לא די שלא לקח ממון מאצלו אלא אדרבה הוסיף לו מדיליה ונתן לו את טבעתו ובזה נתיאשו יש' מביטול הגזירה שאילו לא היה תאב לזה אלא משום שנתפתה לעצת המן אפשר שיבאו אחרים ויפתוהו לבטל הגזירה אבל עכשיו שראו וידעו שתאותו ורצונו בזה אמרו אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים ולזה כיון הש"ס שהקרים את המאוחר ודרש קרא דויאמר המלך להמן הכסף וכו' קודם קרא דויסר המלך:
רש"י בד"ה ה"נ אמ' רבא בשלמא דאי גרסי' מתקיף משמ' שכיון להק' על המק' דמעיקרא קו' לית' וא"כ מאי מק' ליה הש"ס מדתניא משנכנסו לארץ והרי דברי רבא הם כפי דעת המק' דאכתי לא ידע לה להך ברייתא:
ע"ב גמ' איתיביה ר' עינא וכו' ר' יהודה אומ' אף תולדה וכו'. צ"ל דס"ל דר' יהודה לא פליג את"ק אלא ת"ק מיירי באנשים נביאים כהנים לבד ור"י הוסיף חידוש אחר של חולדה ומא"ח ומא"ח ול"פ דאל"כ אדמח' ליה מדר"י ליסייעיה מת"ק דאינה מבני בניה של רחב ואף שי"ל דדחיק' ליה לאוקומי מלתיה דר"נ כתנאי מ"מ אינו נ"ל א"נ י"ל דת"ק דלא חשיב חולדה היינו משום דס"ל דקרא דבן תקיה אבעל קאי ולא דרשי' לית אחולדה ועוד דס"ל דשם בעלמא הוא ולאו לדרש' א"כ כ"ש לחרחס דלא דמי ממש לחרס דלא דרשי' ליה וח"ע נמי דר"י דלא דריש לחרחס אליבא דרב עינא וא"כ ר"נ דלא כמאן ופני שפיר דר"י תרוייהו דריש והא דמשמ' להו הני לדרשא ולא שמות בעלמא הם משום דאישתנו בד"הרב' סי' ל"ד דכתי' בן תקהת בן חסרה ש"מ לדרשא ודוק:
דף כ"ו ע"ב תו' בד"ה תשמישי קדושה וכו' מדלא קרי הכא לרצועו' אלא תשמישן וכו' שיש לפ' הטעם וכו'. ומשום שי"ן גרידא שהיא הל"מ לא עדיפ' משל יד שאין כאן שם שרי שיהא נקרא עליו שם ה' וא"כ וראי אינו נק' שם ה' אלא משום עיקר התפלין וא"כ מ"ל של יד מ"ל של ראש: