כרוב ממשח (שלם)· רבי שלמה ורבי חיים אלפסי
חידושי מהרח"א זלה"ה · מסכת ראש השנה
דף ח"י ע"ב רש"י בד"ה דא"ר חנא בר בוזנא וכו' ומתני' בז"הו קא מיירי וכו' עכ"ל הנה הקושיא בכאן גלויה דת"ל דאי בזמן שב"ה קיים א"כ איך תנינן על אב יוצאין מפני התענית ולכאור' יש להשיב דרש"י נקט הכי דהיא ראיה בהדיא וה"ה דהוה יכול לאייתי סייעתא מהא דרישא אבל נר' עוד לפרש דק"ל לרש"י דמאי קושיא דלעולם בזמן שבה"ק היו מתענין בט"ב ואע"ג דאמר להו הנביא ששון ושמחה מ"מ שאני ט"ב דחמיר טובא קבלו על עצמם להתענות בו כמו שאמ' ר"פ ברצו מתענין וכו' שקבלו עליהם להתענות ה"נ אימא שבזמן שבה"ק התענו על ט"ב דהוכפלו בו הצרות ומת' בזמן דבה"ק קא מיירי לזה כת' רש"י בז"הז קא מיירי מדקתני ובזמן וכו' ודוק:
דף כ"ט ע"ב רש"י בד"ה מלאכה היא בתמיה עכ"ל והוא קשה ההכנה ונ"ל דרש"י לא גריס מלת לאו אלא מלאכה היא וכנראה מקביעות דבריו א"נ רש"י גרים היכי תקעינן הא לאו מלאכה היא דאיצט' קרא למעוטי ועוד הא תנא דר' שמואל וכו' עוד יש לס' דלעולם רש"י גריס כגירסתי' אלא דק"ל דאיך נותן טעם שאינה מלאכה משום דאיצטריך קרא וכו' דאדרבה כיון שאינה מלאכה איך מיעטה קרא להכי כת' בתמיה ר"ל שאינה ע"ד קושיא כי אם תמיהא מורדפת דהיינו לשון מירדף דהיא אינה מלאכה כי היכי דמיעטה קרא ורש"י דכת' בתמיה לאו דוקא תמיהא ממש וכן מצינו כ"הג ברש"י ודוק:
א"נ נ"ל לפרש בדרך הערש"ה דרש"י בא לתרץ קושית התו' דהיינו אי גרסי' לאו מלאכה היא בקושיא ק' קו' התו' דאדרבה אי מלאכה היא לא אצטרי' קרא. ועוד ק"ל מלת דאצטרי' דהיל"ל דלאו מלאכה דממעטה קרא אבל מלת אצטרי' אינה מן הישוב דמשמ' דהקושיא היא דלא אצטרי' אדרבה הקושיא דאמאי אסור ולא הו"ל למיעטה לכך נייד רש"י מהאי פי ופי' דבתמיהא ור"ל דקו' התו' היא קו' הש"ס דהיינו דזאת אינה מלאכה כי היכי דאיצט' קרא הא ודאי מלאכה ולמאי אצט' קרא לאוסרה וא"ת דילמא לעולם קושטא הכי דאינה מלאכה להכי אמר הא תנא וכו' דמשמ' דאי לאו קרא דמלאכת עבודה הו"א דהיא מלאכה והא דל"ק ליה מהברייתא דבי שמואל דקא שריא בתקיעה י"ל דר"ל דאף כפי דבריו דלא ס"ל כתנא דבי שמואל דתקיעה שריא מ"מ קשיא דלא איצט' קרא ודוק היטב ודעת התו' אינה כן דהם מפרשים כפשטא דשמעתא בלשון קשיא ולהכי ק"ל דמאי קאמ' כיון דלאו מלאכה היא לא אצט' קרא למעוטה דאדרבה להכי אצט' קרא למעוטה דאי מלאכה היא פשיטא דאסורה ותי' דר"ל דאי לאו מלאכה היא וראי אין סברא לומר דלהכי אצטרי' קרא לאוסרה מילת' בלא טעמא אבל אי מלאכה היא להכי אצט' קרא דהו"א דשרי משום יום תרועה וכו' ובפ"ז ניחא מאי דנקט הש"ס מלת דאיצט' דר"ל דאי מלאכה ואסרה הכתו' ודאי אצט' קרא כדפי' התו' אבל השתא לאו מלאכה היא דאצט' קרא וכו' וקושט' קאמ' הש"ס מלת דאצט' אי הוות מלאכה לתרוצי קו' התו' ודוק היטב: