אור ברסלב
כרוב ממשח (שלם) חידושי מהרח"א זלה"ה › ליקוטי מאמרי הש"ס של האגדות

כרוב ממשח (שלם)· רבי שלמה ורבי חיים אלפסי

חידושי מהרח"א זלה"ה · ליקוטי מאמרי הש"ס של האגדות

מסכת ערכין

איתא בברכות אריב"ח מ"ד חדב אל הבדים ונואלו חרב על צואריהן וכו' בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין וכו' ואב"א מהכא וכו' ע"כ י"לד דאיך אומ' הש"ס ולא עוד אלא וכו' דמשמ' זה טפוש הוא רבותא דעדיפא מן העונש הא' וזה אינו כיון דחרב על שונאיהן וכו' קים ליה בדרבה מניה ועור איכא למידק מה שייכות יש מי שעוסק בתורה לבדו למכת חרב דמ"ט מחוייב מיתה ועוד כפי גירס' ע"י דגריס עוד ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר ואשר חטאנו ואב"א והכי נר' גו' רש"י כדמשמ' מדבריו כאן ובמכות וכ"כ מהרש"א באגדתיה מה שייכות יש לעוסק בד בבד לחטא ואיך יענישו ה"ית בזה העונש שמחטיאו והא האדם בחיריי ואם בשביל זה העון של בר בבד מחטיאו א"כ לא יענש כלל כיון שבע"כ חטא אמנם נר' דיובן בהקדים מ"ש בתענית יערוף כמטר לקחי שאם עוסק כתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות ואין עריפה אלא הריגה שנאמר וערפו וכו' נמצא שמי שאינו עוסק בתורה לשמה חייב מיתה ובודאי דואת המיתה היא מכת חרב דכיון דנקט קרא עריפה ש"מ כמו העגלה שעורפין אותה בקופיץ ולזה זה האדם שאינו רוצה בלימוד עם חברים מוכרח שטעמו הוא שמעריך עצמו בערך גדול ומי הוא זה ואיזה הוא אשר ישוה לו בחכמה ואם ילמוד עם חכם רשום ומפורסם הנה יהיה הוא לגבי דידיה נבזה וחדל אישים ויראה כמי שאינו חכם וכבודו יושפל והוא רוצה להתגדל בעיני הבריות ויקרא רבן וחכם גדול והנה זה ודאי שלא לשמה כדעת רש"י והריטב"א ז"ל דמ"ש רז"ל לעולם ילמוד אדם תורה שלא לשמה וכו' היינו דעובד מיראה ע"מ לקבל פרס ואף כפי דעת התו' דלהתגדל הוא דאמרי' מתוך שלא לשמה וכו' אבל האי דאמרי' דשלא לשמה נעשית לו סם המות היינו לקנטר מ"מ זה ודאי מתכוין לקנטר ג"כ שלא ילמוד בקביעו' עם בני אדם כרי לקנטרם דימצא במה לקנטר דאם ילמוד עמם הרי מה שמחדש הוא שומעים אותו ובמה מקנטרם כיון דיודעו ומכירו אבל כיון שלומד בפ"ע יעיין איזה דבר חדש ועמוק אשר לא יוכלו לו בני אדם כ"כ ויקנטרם ולזה קאמ' חרב על שונאיהן וכו' דהא עורפתו בעגלה אשר היא בקופיץ כיון שלומד שלא לשמה וא"ת ואיך שייך שיענשו בחרב והא אמרי' בסוטה תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא ופי' רש"י מגנא מהיסורין ומצלא מהחטא ובעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אטלי לא מצלא נמצא אפי' בעידן דלא עסיק בה מגינה עליו מהיסורין וכיון שכן איך רעה תבא אליהם ח"ו לז"א ולא עוד אלא שמטפשים ר"ל שלא אמרתי לך עונש חרב ותו לא שזה ודאי גזירה שאינה יכולה להתקיים אלא ג"כ יש עונש אחר שמטפשי' שיוסגר חדרי לבם ולא יבינו עוד וכיון שרואים שלא יוכלו להבינה וכסומא בארוכה ממששים בצהרים אז ודאי יבטלו עסק התורה מכל וכל וכיון שכן שפיר תתקיים גזירת חרב וכו' והא בלא הא לא קיימא ואין עוד זכות התורה שתגין עליהם שהרי כבר עזבוה ולז"א עוד שלא די זה אלא שחוטאין והוא דאיתא בסוטה דהגיע לפרשת דרכים ניצול מכולם ופי' שם כגון לאסוקי שמעת' אליבא דהלכתא וכת' התו' דס"ס איך ניצול מכולם הא בעידנא דלא עסיק בה לא מצלא מן החטא ותי' דכיון דידע לאסוקי שמעת' וכו' ודאי אינו נשאר ד' אמות בלא ד"ת והוי תדיר עסיק בה לז"א כיון דמטפשי' ולא ידע לאסוקי שמעת' אפי' דלא כהלכתא בודאי דאין מצלת אותו מן החטא דכיון דלא ידע לאפוקי וכו' לא הוי תדיר עוסק בה ובעידנא דלא עסיק בה לא מצלא ובודאי זו קשה מן הראשונות דהא ארז"ל גדול המחטיא לאדם יותר מן ההורגו ולזה קאמ' שפיר ולא עוד וכו' והנה ראיתי בח"א שכת' דטעמא דחרב על הכדים וכו' הוא משום דהו"ל גוי וגוי העוסק בתורה חייב מיתה והנה כבר פי' הרמב"ם ז"ל דפי' חייב מיתה בידי שמים היא ולא בידי אדם וכדפסק בחיבורו ע"ש:

עוד איתא בברכות דהסומך גאולה לתפלה מביא גאולה לעולם נשאלתי דמה קשר יש לזה דאיך ע"י סמיכתו מביא גאולה והשבתי לענ"ד דידוע הוא דתפלות כנגד קרבנות תקנום ובז"הו מועילים במקום קרבן ונשלמה פרים שפתינו ומכפרים על העונות כמו הקרבן וכמו שהשיב אאע"ה להקב"ה במה אדע וכו' כדארז"ל לז"א דמי שסומך גאולה לתפלה הוא רומז דע"י זאת התפלה גואל ישראל דשיח שפתותינו במקום קרבן ואל יאמר האדם דא"א להיות הגאולה דאדם עודנו בחטאו יושב וידוייק שפיר שאמרו על ערבות לפי שגלות אדום הוא נמשל ללילה דלכן תיקן יעקב תפלת ערבית ועוד נלע"ד לפ' בהקדים מ"ש הר"מ אלשיך ז"ל וכ"כ האר"י דהקב"ה גזר על ישראל שלא תהיה להם תקומה כי אם אחר שיתפללו סך כ"וך תפלות ואף אם תראה שזה סך שנים אלף ות"ר וצ"ד שנים וישראל מתפללים אל יקשה בעיניך דבמה תפלות לא נתקבלו ונדחו כאשר ארז"ל לז"א דהגאולה באה ע"י שמתפללים סך תפלות בכוונה מרוצה בעיני ה' ולהכי סומך גאולה לתפלה:

ת"ו ש"ל ב"ע

תוכן העניינים

כרוב ממשח (שלם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה