כפי אהרן חלק ב· רבי אהרן בן עזריאל
חשן משפט · סימן ט
ראובן שציוה ונתן מתנ' לבניו ולבני בניו ע"ס כל הדורו' אי קנו הבנים שאינם נולדים או לא דדילמא אחריך שאני דכיון דהשתא הוא מזכה למי שהוא בעולם ובשעת מיתת זה יזכו הנולדים קנה או דילמא ל"ש ואין אדם מקנה למשלב"ל:
עיקרא דהאי מילתא מצאנו ראינו להרא"ש ז"ל בתשו' כלל פ"ד סי' א' וב' דנשאל במי שרצה לתת נכסיו לבנו הגדול ובנו הגדול לבנו הגדול ע"ס כל הדורות כמשפט המלוכה וכ' בסי' ב' וז"ל יראה שלא תועיל מתנה זו בתנאי זה דהוי כמו נכסי לך ואחריך לפ' (דפ' י"ן דף קכ"ט:) אם הראשון ראוי ליורשו וכו' וקייל"ן כרשב"ג דאמר אין לב' אלא מה ששייר ראשון ואם לא נולד ן' בנו בשעת המתנה אינו יכול להקנות לו כיון שלא בא לעולם ואף אם יקדיש אותו ממון בתנאי שבנו הגדול יתן כו"כ ממון לשנה ויהנה מאותו ממון וכן בן בנו הגדול גם זה נראה דאינו מועיל כי אין תנאי מועיל לזכות למי שאינו בעולם אפילו בע"מ כדמוכח בפ' המוכר את הבית (דס"ג.) דגרסי' התם כן לוי שמכר שדה לישראל ואמר לו ע"מ שהמעשר ראשון שלי מעשר ראשון שלו. לי ולבני מת יתנו לבניו ופריך תלמו' והא אין אדם מקנה דשלב"ל ומקשה ר"מ היא דאמר אדם מקנה דשלב"ל ומתרץ דאפי' לר"מ נמי אין אדם מקנה למי שלב"ל אע"ג דשייר מקום המעשר לעצמו וכו' ומ"ש הרא"ש ז"ל ומקשה ומתרץ אינו בנוסחת הש"ס שלנו אם לא שנאמר דכיוון למ"ש התוס' שם ד"ה ואמאי בשם ר"י או נאמר שנוסחא אחרת היתה לו. עכ"פ מבואר מדברי הרא"ש דאף דאמר ואחריך לזרעיך והזוכה ראשון כבר ישנו בעולם לא זכה אחריך:
ואתה תחזה להכנה"ג בח"מ סי' רמ"ח הגה"ט אות ב' ובסי' ר"י הגה"ט אות ב' הביא דברי הרא"ש אלו והוכיח במישור דלא זכה אחריך כמ"ש ותמה מזה להמבי"ט ז"ל בח"ב סי' ק"ן וקס"א וקס"ה ור"ב שכ' דהא דאמרינן דאין אדם מקנה למי שלב"ל היינו היכא דהקנה לו לעובר ע"י אחר אבל באחריך כיון דהזוכה ראשון בעולם ובשעת מיתת הראשון יזכו הנולדים ואז כבר הם בעולם שפיר זכו ואשתמיט מיניה דברי הרא"ש אלו ושוב כ' דמצא לו חבר להמבי"ט הוא הריטב"א ז"ל עש"ב. והנה אין ספק דלא אשתמיט מעיני המבי"ט ז"ל סוגיא בדוכתא בפ' מי שמת (דקמ"א:) שאמרו שם ההוא דאמר נכסי להאי דמעברת אמר רב הונא הוי מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה ופריך ליה ממתני' דאם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה כר נוטל מנה ומשני משנתינו איני יודע מי שנאה הנה מבואר דזיכה לנולד לא קנה דכבר פי' דבריו בסי' קמ"ז וכ' שאם היתה נותנת מתנה למי שלא ב"ל ודאי לא חלה המתנה אבל בנ"ד היא נתנה למי שבא לעולם ואחריהם לזרעם וזרעם זוכים אחריהם מכח מה שציותה שבשעה שמתו הבן או הבת זרעם כבר הוא בעולם וכו'. כי מן הבא"ר לא ידעתי מאי ק"ל להרב בני יעקב דס"ז ולהר' קול יעקב דרשותיו דע"ג שהיק' לרשב"ם שהביאו המרדכי בפ' י"ן סי' תקע"ח עלה דנכסי לסבתא ובתרא לירתאי וז"ל כ' בס' החכמה דאף אם היו לו בנים זכרים אחרי כן אחר שאמר נכסי לסבתא שלא יהיו יורשין כי אם הבת יורשה מאחר שבשעה שאמר נכסי לסבתא לא היה שם יורש כי אם אותה הבת ואין אדם מקנה דשלב"ל ואני דנתי לפני רבותי דהא דאמרי' אין אדם מקנה למי שלב"ל היינו היכא דמזכה לו מעכשיו והשתא לאו בר זכיה הוא אבל היכא דאמר ואחריו לירתאי דמשמע אותם יורשים שיהיו אז יזכו להם בהם לא. ורשב"ם פי' גבי כתובת בנין דיכרין דלא הוי דשלב"ל דה"ק ובנים אשר יולדו להם ירשו נכסי לכשאמות ולכי מיית כבר ישנו בעולם וכן תמצא בדברי מורי קרובי ולא נר' לי מהא דגרסי' לעיל אלא לרבנן יכיר ל"ל וכו' מבו' מדברי רשב"ם אלו דבאחריך קנו הנולדים ודברי רשב"ם הביאם התוס' בבתרא דקל"א. ד"ה וש"מ משם הקונטריס ותמה מזה הרב קול יעקב והרב בנ"י למ"ש רשב"ם (דקמ"ב.) עלה דסוגיין שהקשו דלוקמה ר"ה מתני' דאם ילדה זכר יטול מנה דאמר לכשתלד ומשני ר"ה לטעמיה דאמר אף לכשתלד לא קנה ור"ן ס' לכשתלד קנה ופרשב"ם קנה אע"ג דפליג ר"ן בהמוכר פירות דקל לחבירו דאמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו דאין אדם מקנה דשלב"ל הכא גבי עובר מודי דחשיב ליה כישנן בעולם וגם הנכסים שנותן לו הרי הן בעולם אלא שצריך לתקן לשונו ולומר לכשתלד דאז ראוי לקנות לגמרי עכ"ד וק' דלפי דברי רשב"ם דקנו הנולדים הכא נמי אמאי אצטריך מט' זה דהעובר ישנו בעולם אפילו אינו בעולם קנה והצ"ע ע"ש. (אה"נ ס"ט ע' למ"מ חק"ל ח"מ ח"ב סי' ט"ז ובסי' טו"ב מבן הרב המחבר מד' א"ך באורך). ולדעתי אחהמ"ר לק"מ כפי מה שנתבאר מדברי המבי"ט דודאי במקנה מעכשיו לעובר ל"ק ואפילו שאמר לכשתלד הא מיהא הקנה לו מעכשיו הנכסים לכשיולד ועכשיו אין שום חלות שיחול הקנין כלל אם לא דהוי עובר ודעתו קרובה אבל ההיא דרשב"ם איירי באחריך שעכשיו יש חלות המתנה לזוכה הראשון ואחר מיתתו כבר הזוכה ב' בעולם וההיא דבנן נוקבן ירתון כסף כתובתיך הקנו תחי' הממון לבעל ואחריו לבנים ובאחריך קני כמתבאר מדברי מהרש"ח אה"ע סי' כ"ח וזה נר' פשוט. ומה שתי' לקו' זאת הר קול יעקב ומ"מ הרב חק"ל בח"מ ח"ב סי' ל"ז דס"ד ע"ד עפ"י מ"ש התוס' שם ד"ה איתיביה שכ' דהא דר"נ איירי בעובר שאינו בנו ומתני' דאם ילדה אשתי זכר וכו' איירי בבנו ולא בעי שיאמר לכשתלד ודייקו מינה דבבנו ועובר לא בעינן לכשתלד הא אמר לכשתלד אף שאינו עובר קנה עש"ב לע"ד אחהמ"ר לא מכרעא דאי הכי לא לישתמיט שום פוסק דלימא הכי בדעת רשב"ם והלא הטור בסי' ר"י פ' דבבנו אם הוא עובר לא בעינן לכשתלד ושתיק רב ואילו נלמד כן מדעת רשב"ם לא הוו שתקי הטור והב"י וכל הפוס' וע' להרשב"ש סי' תקל"ח כ' בפשי' דאם אינה מעוב' ל"ק ולא חי' בכך וגם דלע"ד החי' לא מסתבר דאף אם הוא בנו ודעתו של אדם קרובה הא מיהא כיון דליכא עובר לא סמכא דעתיה להקנות:
ואנכי חזון הרבתי להרב מגן גבורים (סי' ח"ן דצ"ב ע"ד) שנשאל על ראובן שנתן מתנה חצי הבית לבנותיו ולזרעם אחריהם אי המתנה קיימת והביא דברי מהר"י זעלקאל שהיק' למהר"ר מן כיון דאין אדם מקנה למי שלא בא לעולם תיקשי לך הא דכ' בהגהת מרדכי הביאו מור"ם בש"ע ח"מ סי' רמ"ח ס"ז אמר נכסי לפ' ואחריו ליורשי והיה לו בשעת המתנה בת אחת ואח"ך ילדו לו בנים י"א דזכתה בהם הבת דלא היתה כונתו רק על היורשים שהיו לו בשעת המתנה ע"כ וק' כיון דאין אדם מקנה לדשלב"ל איך כ' ט' דלא היתה כונתו וכו' אפי' אם היה כונתו עליהן לא קנו. ותי' וז"ל אל"ו דהנותן נכסיו לפ' ואחריו ליורשיו מקרי שפיר מקנה למי שב"ל כי הפ' הראשון הוא בעולם וכו' עכ"ד מהרי"ז ותמה עליו הרב מגן גבורים מדברי הרא"ש ז"ל הניתנים למעלה ע"ש. ולא זכר שר דדבריו הן הן דברי המבי"ט ודברי הריטב"א וכן כ' התוס' בבתרא (דקל"א. ד"ה וש"מ) בשם הקונטריס והמרדכי משם ספר החכמה ורשב"ם ורבו קרובו. ומ"ש שם בכונת מור"ם דס"ל כס' רשב"ם דקנו הנולדים אלא דהכא לא קנו מט' דלא נתכוון אלא לבת כ"כ הרב נתיבות משפט דקצ"ג ע"א ומהתימה על הכנה"ג איך לא זכר שר דברי מור"ם שהם כדברי המבי"ט וגם דברי התוס' שהבאתי וע' להרב חק"ל שם שתמה עליו איך לא זכר שר דברי המרדכי ובאמת היא תמיהא גדולה דבסי' ר"ט הגה"ט סי' י"ב הביא דברי המרדכי אלו:
וחזיתיה להרב בית יאודה סי' ל"ו שכ' וז"ל אמנם גמגם במ"ש בשטר לו ולכל באי כחו דלא מהני אלא לבאי כחו שהיו בעולם אבל לאותם שלא נולדו עדיין לא זכו דאין אדם מקנה למי שלב"ל והוי כקני את וחמור דבסי' ר"י דל"ק אלא מחצה ויש לפקפק בזה שעיקר ההקנאה היא נמשכת מאב לבן כל זמן שיהיה אותו זוכה קיים בעולם מקנה לבנו אחריו אעפ"י שהבן לא היה בעולם בתחילת ההקנאה דהך דאינו מקנה למי שאינו בעולם היינו אם תחי' ההקנאה למי שלב"ל וכו' ולפי האמת העיקר כדבריו דאין חי' במי שלא בא לעולם בין הקנו לו לבדו בין הקנו לאחרים עמו וכן מצאתיו מוכח מתוך תשו' הרא"ש כלל פ"ד במי שרצה לתת נכסיו לבנו הגדול וכו' ע"ש ואשתמיט מיניה כל דברי הראשונים הנ"ל. ופליאה דעת ממני אשר כל דברי הראשונים אלו היתה העלמ"ה מעיני הרב בני שמואל בסי' י"ז והפ"מ בח"א סי' כ"ה ובח"ב סי' צ"ד והר' נאמן שמואל סי' ק"י דקס"א שנשאלו על אחד שעשה ביתו וואקוף אולא"ד לכל זרעו דור אחר דור ובתחי' כ' שהבנות אינם זוכות במתנה אף דבדין הגוים הבנות זוכות עכ"פ בדיננו אין הבנות זוכות אלא דכיון שזה הקנה לנולדים ולשאינן נולדים הו"ל קני את וחמור דשאינן נולדים אינן זוכים דאין אדם מקנה למי שלב"ל וא"כ אף הנולדים לא קנו דהוי קני את וחמור ע"ש ומוהרימ"ט ח"ב בח"מ סי' ה' חלק על הרב בני שמואל וכ' דאף את"ל דשאינם נולדים לא קנו הא מיהא הנולדים קנו דלא דמי לקני את וחמור דהתם שאני דהוי חד מלה לא כן הכא דהוי ב' מלות וגם דאין ב' ההקנאות זוכות כאחד עש"ב. והדבר מתמיה דבהניח דאף שאינם נולדים קנו כס' הריטב"א והמבי"ט וס' החכמה ורשב"ם ומור"ם ורבו קרובו דאף הנולדים קנו מעתה נפל היסוד והמתנה קיימת מה גם דקיל"ן העמד קרקע בחזקת יורשים כמוסכם מכל הפוס'. ועל מהרי"ט ז"ל שם בסי' ו' שכ' ג"כ כדברי הב"ש בנדונו דאף הנולדי' קנו לפי שלא קנו שאינם הנולדים. ל"ק משם דההיא איירי שאח"ך נולדה בת אחרת ולאו מט' ירושה אתי עלה. גם מהריט"ץ ז"ל בסי' פ"ז אתי עלה מט' דהעניים עדיין לא באו לעולם ל"ק עליה ג"כ. אך להרב מהרש"ח ולמהרימ"ט בסי' ה' והפ"מ בח"א וב' ק' ועל הכל צ"ע. (אה"נ ס"ט עיין בס' גבעות עולם למהר"י קוב"ו ז"ל מסי' ל"ד עד סוס"י ל"ז עש"ב)
זכרו תורת משה הני מילי דאבות נינהו ב' כתובי"ם הבאים כאחר הנה הנם מעט"ר אבא מארי זלה"ה הוא ניהו מר בריה דרבינ"א הרה"ג מ"ו הוא אהרן קרוש ה' זצוק"ל. ולמען יהיו שפתותיו דובבות אמרתי יכתבון בס' ויוחקו ויה"ר שזכות משה אל ינשה ויכול על מג"ן לזרעו ע"ס כל הדורות כיר"א מלל לאברהם הי"ו.
הלכות מתנה