אור ברסלב
כפי אהרן חלק ב אורח חיים › סימן ח

כפי אהרן חלק ב· רבי אהרן בן עזריאל

אורח חיים · סימן ח

סימן ז

נשאלתי אם נשים רוצות לעשות הסדר של ליל פסח בחבורת נשים לבד ע"י אשה חכמה שיודעת ללמוד ההגדה ולעשות כל הסדר עפ"י הדין אי אריך או לא.

תשובה לכאור' היה נר' דשפיר מהני שהרי נת' בטוש"ע סי' קצ"ט דנשי' מזמנות לעצמן ודוק' עם עבדי' וקטני' אסור משום פריצו' אבל לבדן מזמנות לד' רש"י ותוס' רשות ולדעת הרא"ש והטור חובה ע"ש. גם בסי' תרפ"ט כ' הטור בשם בה"ג מסתברא כי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות לברכת זימון ה"נ אינם מצטרפות ליו"ד לכתחי' והנה כיון דנשים חייבות בכל דיני ליל פסח כמבואר בסי' תע"ב סי"ד והט' הואיל ואף הן היו באותו הנס. א"כ הוי דומיא דמגילה וזימון ושפיר דמי שיעשו חבורה לעצמן ויברכו כל הברכות ויקראו ההגדה וכל הסדר כיון שאף הן היו באותו הנס. אלא שבלא"ה אין דומ' ליל פסח לזימון ומגילה דהתם צריך צירוף או ג' או יו"ד למגיל' שלא בזמנה אבל בסדר ליל פסח אין צריך שום צירוף כי כל אדם חיוב לעשותו אפי' ביחיד וא"כ הצירוף של הנשים אינו מעלה ומוריד ונשים רבות כאשה יחידה הם וכיון דאין צורך שום צירוף בודאי האשה היודעת ללמוד ולעשות כל הסדר מוציאה את עצמה וה"ה שמוציאה את חבירותיה כיון שאף הן היו באותו הנס. ונר' דאף לדעת הרמב"ם שהביא הטור בסי' קצ"ט שכ' דנשים מזמנות לעצמן אבל לא בשם וכ' הרב"י ז"ל הט' משום דהוי דבר שבקדושה וכל דבר שבקדושה לא יהא אלא ביד אנשים וכו' התם שאני משום דבעי צירוף מינכרא מילתא משא"כ הכא דל"ב צרוף ע' בהר' פר"ח ה' מגיל' סו"ס תר"ץ ובהר' תוי"ט מ"ז פ"א דפסחים:

אכן מצד אחר יש למנוע לנשים לעשות לבדן משום דיש בלילה הזאת כמה מצות דאורייתא ודרבנן וכבר כ' התוס' בפסחים דק"ח ע"ב ד"ה היו דט' שאף הן היו באותו הנס אינו מספיק אלא למצוה דרבנן כעין ד' כוסות שהוא תקנתא דרבנן ואע"ג דכל דתקון רבנן כעין דאוריי' תקון והיה ראוי' לפוטרן משום שהז"ג חייבום מט' שאף הן היו באותו הנס אבל גבי מצות דאורייתא שהז"ג דנשים פטורו' אין מועיל ט' שאף הן היו באותו הנס לחייבן וראיה מסוכה דפטורות משום דהוי מ"ע שהז"ג אף דהן היו באוה"ן ע"כ וכ' הר' בית דוד ז"ל סי' רנ"ו דדוקא ב' כוסות חייבים הנשים דהוי דרבנן ומט' הנ"ל אבל במצות ספור יצי"מ דהוי דאורייתא והוי הז"ג כדכתב הרמב"ם שמצוה לספר ביצי"מ בלילה הזאת והיא ברייתא בספרי יכול מר"ח ת"ל ביום ההוא הנשים פטורות בכל מ"ע שהז"ג ע"ש. ודרך הלוכי ראיתי להר' ב"ד שם היקשה על דברי התוס' הנז' דאמאי הוצרכו להוכיח זה מסוכה ולמה לא הוכיחו מדאצטריך היקישא לחייב נשים באכילת מצה דכתיב לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בב"ת חמץ ישנו בק"א מצה ואי מהני ט' שהן היו באותו הנס לדאורייתא היקישא ל"ל והניחו בתימא. ולענ"ד בקל יש לישב זה עפ"י דברי התוס' במגילה ד' ד' ע"א ד"ה שאף שכ' ז"ל גבי מצה י"מ ל"ל היקישא דכל שישנו תפ"ל שאף הן היו וכו' ור"י איש ירושלמי תי' דס"ד למיפטריה מג"ש דט"ו ט"ו מחג הסוכות ע"כ והשתא התוס' כאן לא מקשו מהיקישא דכל שישנו משום דבקל יכול לדחותו דאצטריך כי היכי דלא ניליף ט"ו ט"ו מג"ש מחג הסוכות על כן מכרי מן השורש שהוא חג הסוכות. אך את זה ק' על התוס' דמגילה בתי' הר"י דהא בסוכה ד' כ"ח אמרינן האזרח להוציא את הנשים ופריך ל"ל קרא הא מ"ע שהז"ג היא ומשני דהלכתא למ"מ היא וסד"א תשבו כעין תדורו וכו' א"נ ניליף ט"ו ט"ו מחג המצות וכו' קמל"ן ופרש"י ט"ו מחג המצות מהיקישא דכל שישנו וכו' ע"כ נמצא דאדרבה אצטרי' מיעוט לנשים גבי סוכה כי היכי דלא ניליף ממצה והר"י איש ירוש' כ' להיפיך דהיקישא איצטריך גבי מצה כי היכי דלא ניליף מסוכה וק' לישתוק מהיקישא ואנא ידענ' לחייבו באכילת מצה משום שהיו באותו הנס ואתי הלכתא גבי סוכה למעוטינהו כי היכי דלא נילף ממצה. ועוד ק' על התוס' דמגילה דמתבאר מדבריה' בין להקושיא בין להתירוץ דמועיל ט' שאף הן היו באוה"ן לחייבן אף מדאוריית' ושלא כדברי התוס' דפסחים הנז' וק' דאי הכי אמאי דחיק תלמוד בסוכה למימר סדיא תשבו כעין תדורו וכו' ותי' ב' סד"א ניליף ט"ו ט"ו וכו' ואמאי לא משני בפשיטו' סד"א לחייבו משום שאף הם היו באותו הנס:

מיהו לזה י"ל דתלמודא לא בעי למימר סד"א הואיל והן היו באוה"ן לחייבו משום דיכול הדוחה לדחות דל"מ ס' שהן היו באוה"ן לחיובינהו והראיה מדאצטריך היקישא דכל שישנו ולא סגי בט' הן היו באוה"ן לחיובינהו באכילת מצה וכקושי' התוס' דמגילה משו"ה ניחא ליה למימר הנך חי' או דתשבו כע"ת או דניליף ט"ו ט"ו וכו' ור"ל אין צ"ל אי מהני ט' דאף הן היו באוה"ן לחיובינהו דא"ש דאצטרי' הל' בסוכה למעוטינהו אלא אפי' אם תאמר דל"מ ט' דאף הן הו וכו' לחיובינהו ותכריח כן מדאיצטריך היקישא דכל שישנו אפי"ה איצטריך מיעוטא גבי סוכה כדי ולא תיליף ג"ש ט"ו ט"ו מחג המצות לחיובינהו ולקו' קמייתא י"ל וגם אפשר שמתוך דברינו אלה נוכל לומר שהתוס' דמגיל' בתי' הר"י איש ירוש' הנז' אינו חולק על דברי' התוס' דפסחים והוא דנוכל לומר דלא מסיימי קראי דהנה יש כאן בי הוכחות סותרות דמדאצעריך היקישא דכל שישנו לחייב נשים באכי' מצה משמע דלא מהני ט' דאף הן היו באותו הנס לחייב את הנשים במצוה זו להוציאה מכלל כל מ"ע שהז"ג וממאי דחזינן דאצטריך הלכתא למענו הנסים מסוכה אע"ג דהיא מ"ע שהז"ג משמע איפכא דהיה מקום לחייבן אעפ"י שהיא מ"ע שהז"ג מט' שאף הן היו באוה"ן ואצטריך קרא למעוטינהו והוו תרתי דסתרן ע"כ אמרינן דאין בידינו כח לחייבם מדאורייתא ולא לפוטרן דזיל הכא קמדחי לה וזיל הכא קמדחי לה דאם באנו לחייבם מכח הלכתא נוכל לדחות ולומר דלעולם דל"מ האי ט' ופטורות והלכתא אצטריך כי היכי דלא ניליף ט"ו ט"ו מחג המצות לחיובינהו ואם באנו לפוטרן וליליף מהיקישא נוכל לדחות ולומר דלא היא ולעולם מהני האי ט' לחייבן וא"ת א"ה היקישא ל"ל י"ל סד"א ניליף ט"ו ט"ו מחג הסוכות למפטרינהו וכיון דלא מסיימי קראי על כן אין בנו כח לחייבם מדאורייתא מט' שאף הן היו באוה"נ אלא מדרבנן דוקא ונמצא דברי הר"י איש ירושים מכוונים עם דברי התוס' דפסחים הנז'. אחר שכתבתי זה נזכרתי שכבר עמדו רבני האחרונים ז"ל בכל מה שהקשינו ע' להר' הגדול ברכ"י ז"ל בסי' תע"ג אות ע"ו אייתי דברי הר' ב"ד הנז"ל ודברי כל רבני האחרונים ז"ל שעמדו בכל זה והקשו כל מה שהקשינו בעניותין וע' להר' שע"ה ה' חו"מ פ' ששי ה"א ולהר' למודי ה' למוד קצ"א וכעת אין פנאי לעמוד על דבריהם עכ"פ מה שכתבתי נר' בעיני נכון להשוות דברי התוס' שלא יהיו סותרין. נקוט מיהא דעת הר' ב"ד ז"ל דבהגדה הנשים פטורות ד"ת דבדאוריי' לא מהני ט' שאף הן היו באוה"ן. אך הר' ברכ"י שם חלק עליו והרבה ראיות להוכיח מדברי הראשונים דגם לדאוריית' מהני ט' שאף הן היו באוה"ן ונשים חייבות בהגדה מדאוריי' עש"ב. וע' להגאון המפורסם מהרי"ט ז"ל בס' הבהיר חוקת הפסח בסי' תע"ג אסף גם הוא דעות הפוסקים בזה והמורם מדבריהם דמידי פלוגתא לא נפקא וע' להר' חקת הפסח שם כ' דגם במ"ע שהז"ג שהנשים פטורות אי חייבות מיהא מדרבנן הני פלוגתא דר"ת ומהר"מ ע"ש:

ומעתה למאי דאתשיל קמן אי רשאות הנשים לעשות הסדר לעצמן נר' דבאנו למחלוקת הראשונים בכל מ"ע שהז"ג לענין הנשים שהובא בטור ה' שופר סי' תקפ"ט דדעת ר"ת והרא"ש והר"ן והרשב"א דכל מ"ע שהז"ג אעפ"י שהנשים פטורות אם ירצו מקיימות ומברכות ואין כאן ברכה לבטלה אבל הה"מ כ' שדעת הרמב"ם שאין רשאות לברך וכן דעת רש"י וסמ"ג תמה על ס' ר"ת כי איך יאמרו וציונו והן לא נצטוו והאגור כ' דבלא ברכה רשאות ובברכה לא כמבואר כ"ז בב"י ז"ל וכן בש"ע סתם וכתב אעפ"י שהנשים פטורות יכולות לתקוע אבל אין מברכין ולא יברכו להן ומור"ם ז"ל כ' והמנהג שהנשים מברכות על מ"ע שהז"ג ע"ש. ודעת ריא"ז בס' המפריע הב"ד הר' ברכ"י ז"ל כדעת הרמב"ם. וכבר ידוע כמה צווחות צווחו רבנן בתראי על הני נשי חסדניות המברכות על שופר ולולב פעה"ק ירוש' ת"ו היפיך דעת מרן שקבלנו הוראותיו וה' הגדול בעל נחב"כ ז"ל ומר תלמידו הר' חיד"א ז"ל' בברכ"י סי' תרנ"ד אות ב' כ' שהנכון לבטל מנהגם ושוב מצא להם סמך מתשובות מן השמים ע"ש. וט' גם בספרו ס' יוסף אומץ סי' פ"ב. ובאמת שאין זה מספיק כי לא בשמים היא אך מה נעשה וק' לבטל מנהגם. והנה אעפ"י שאין ברכה מיוחדת על סיפור יצי"מ בלילה הזאת וכבר הוו בה רבנן קמאי ובתראי בנ"ט ע' להר' שמחת הרגל ד' ז"ך ולהר' מהרק"ף ז"ל בס' הבהיר חיים לראש ד' מ"ח ע"א שם נקבצו כל התי' הנאמרים בזה ולחד תי' כבר יש די בברכ' הקידוש ע"ש והנה ברכת הקידוש ביו"ט היא מדרבנן כמ"ש הר' ברכ"י ז"ל בסי' ער"א ובמחב"ר וכבר כ' דבדרבנן לכ"ע מהני ט' שאף הן היו באוה"ן מ"מ כבר הר' פר"ח שדי נרגא בתי' זה ובפרט דלפי מה שנתבאר דקידוש יו"ט הוא דרבנן לא א"ש תי' הנ"ל דאתי דרבנן ומפיק דאורייתא ויותר מחוור מכל התי' לע"ד הוא מה שתי' הר' חיד"א בשם הר' דב"מ דקריאתה זוהי ברכתה ע"ש. איך שיהיה לכל הדברות בהגדה שהיא מ"ע דאורייתא לא נכון לעשות מעשה היפיך פ' מרן והנה ברכת אשר גאלנו בלי ס' על נס יצי"מ הוא וכיון שהיא מ"ע שהז"ג למה נעשה מעשה בידים שיברכו הנשים. ודע דהזכרת יצ"מ דכל יום וכל לילה גם היא מ"ע שהז"ג ונשים פטורות כמו שהעלו הר' פר"ח א"ח סי' ג"ן והר' שאגת אריה בסי' י"ב ע"ש. ואעפ"י שנהגו לברך בשופר ולולב שנייא הנהו בשופר מפני שאין הנשים יכולות לבא לבהכ"נ לצאת בתקיע' האנשי' ובלולב שהיא מצוה מעשית ואין אדם יוצא בנטי' לולב של חבירו אבל מצות ההגדה שהיא תלויה בדבור והאשה יוצאה י"ח ע"י לימוד האיש ובנקל יכולות לשמוע ההגדה מפי האנשים למה נכניס עצמינו בסלע המחלוקת הנז' ולעשות היפיך פ' מרן ז"ל ואף למסקנת הר' חיד"א ז"ל בס' יוסף אומץ שם עם שיש בדבריו מן הדוחק כמו שיראה המעיין מ"מ מסתייה הט' הנ"ל להמצות שכבר נהגו הנשים לברך לא לתקן מחדש שיברכו על סיפור יצ"מ אשר לא נהגו מעולם. ע"כ נלע"ד דאין להקל לנשים לעשות סדר לעצמן אלא ישמעו מפי האנשים ויצאו י"ח. הנלע"ד כתבתי וצויי"מ. כ"ד זעירא מאנשי ירושלם אני

אענ"ה ס"ט:

הל' פסח

תוכן העניינים

כפי אהרן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה