אור ברסלב
כפי אהרן חלק א יורה דעה › סימן ח

כפי אהרן חלק א· רבי אהרן בן עזריאל

יורה דעה · סימן ח

סימן ז

קצת ציונים על ש"ע ה' ריבית סי' קע"ב

ס"ב לא תמכרנה לי אלא בדמים הללו כ' הלבוש דאעג"ב דהממשכן קודם למצרן וכמ"ש מאי משכנתא דשכונא גביה מ"מ בהלואה זו שאמר לא תמכרנה אלא לי בשוויה נראה שאין דוחה המצרן דאל"כ הו"ל הנאת דחיית המצרן ריבית גביה דהא אין לו שום קניין בקרקע זו עכ"ד ועיין בט"ז ס"ק יו"ד שחלק עליו וכ' דלא דק ע"ש ובהדייא מצאתי בש"מ למצי' על ד' ס"ח ע"א ד"ה דשכונה גביה כ' וז"ל שיטא למאי נ"מ משום דד"מ פרש"י אין לך שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למוכרה אין בבעל החצר שכן טוב לקנותה כזה נר' מדבריו שאם מכרה לאחד מן המצרנים בעל המשכונא מסלקו ולא ניחא לי דהא אמרי' לעיל משכן לו בית וכו' בשוויה מותר ואם איתא הכי מאי נפק"ל מינה בתנאי זה אפי' שימכרנה למצרן יכול לסלקו כ"ש לאחר לכ"נ לפרש שאין המצרן יכול לסלקו אם מכרה לו או אם מכרה לאחר שאינו מצרן בעל המשכונה מסלקו ואפשר שזהו דעת רס"י פ"כ הרי להדייא כ' דבמשכונא זו דכשתמכרנה תמכרנה לי בדמים הללו אם קדם מיהא וקנה הוא ראשון אין המצרן מסלקו ולא הוי ריבית ההנאה של דחיית המצרן ודלא כהלבוש ז"ל.

ס' ב"ך אם יש למקבל סחו' שקנה בזמן הזול ועכשיו נתייקרה לא ישום אותה כמו שקנאה אלא כמו ששוה פתה פ"כ לכאורה נר' שאם שמו אותה כמו שקנאה למשל קנאה במאה ועתה שוה ק"ך ונמכרה אח"ך בק"מ אם עברו ושמו אותה בק' יש תיקון שעתה ישומו אותה בק"ך וכל הק"ך יהיו של המתעסק שהוא בעל הסחו' ובך' הנותרים שהרויחו יחלוקו בין המתעסק ובין בה"מ כי מה איסור נשאר אחר שכל הק"ך שהוא מה ששוה בעת שנתן המעות בה"מ יהיו לבעל העיסקא כן משמע מסתמיו' דברי הטור שמשם חוצבו דברי מר"ן אלו אבל מדברי תשו' הרא"ש שהביא הר' ב"י ז"ל לעיל וכפי מה שפירש בה הרב"י ז"ל מבואר דכל שלא התנה מתחי' שיתן לו שט' הו"ל פיסקא הנעשית באיסו' ולא שקיל ריוח מידי אפי' בך' הנותרים ול"ד לסתם עיסקא שפ' ס"פ לעיל ס"ד דאפי' נעשית בסתם שקיל תרי תלתי באגר מתקנת חכמים דהתם שאני שלא נעשית באיסו' מפורש אבל כאן שנעשית באיסו' מפור' ששמו אותה כשער הזול ולא פי' בפי' באותה שעה שנותן לו ש"ט הו"ל עיסקא באיסור ולא מהני מה ששם אותה אח"ך כשער היוקר ליטול חלק במותר משער היוקר אבל אם בשעת השו' היה מפרש שנותן לו ש"ט אה"ן הוה מהני מה ששם אותה פתה בשער היוקר ליטול ריוח במותר כ"ז מתבאר להדייא בדברי הרב"י ותימה על רמ"א שלא ביאר כדרכו.

ש"ך ס"ק כ"ג ז"ל ול"נ דאפי טוענו ודאי המלוה פטור בלא שבו' אם אומר בהתר לקחתי כדלעיל ס' קס"ט ס"ק פ"ג ע"כ נ"ב צ"ל ס"ק פ"ה ולא ירדתי לסוף דעתו כי אין שום קשר ושייכות לדין זה עם הך דסי' קס"ט כמובן.

ס' כ"ג ואין צריך ליתן לו ש"ט מהחלק השני וכו' כ"כ רש"י ונתן ט' הואיל ובל"ה הוא טורח בחלקו ע"ש וי"ל דהא אפי' באית ליה בהמה אחריתי אמרי' לעיל בגימר' דצריך עכ"פ לתת לו מותר שליש אבל לפוטרו בלא כלום איסו' איכא וכ"פ לעיל בס' ב' ונר' דשאני הכא כיון שכבר לקח חלקו בגוף העיסקא ובולדות סגי בהכי דומייא דהעלה לו דינר בכל ימי השיתפו' דשרי לעיל שם וכ"כ בס' כוס הישועות אבל הריטב"א הוב"ד בש"מ חולק בזה וסובר דצריך ליתן לו ש"ט ועמלו ע"ש.

שם צריך להודיע לחבירו ולהתנות בפני שלשה וכו' כ"כ הרמב"ם הב"ד בב"י והטור לא כ' אלא להודיע לחבירו ולא כ' להתנות בפני שלשה ונר' דחדא מנייהו נקט ודין זה נלמד מההיא דהניח יתומים גדולים וקטנים אם אמרו הגדולים ראו שהניח אבא אנו עושין לעצמינו וכמ"ש בב"י וכי היכי דהתם צריך הודעה בפני ג' ולהתנות בפי' שמכאן ולהבא עושין לעצמם ה"ן צריך לומר בפי' שעושה לעצמו וזהו שכ' הרמב"ם ומר"ן בש"פ ולהתנות. אבל דפת הרמ"ך הוב"ד בש"מ דדוקא התם צריך להתנות בפי' משום דהם אחין ולא קפדי למיטרח אהדדי משו"ה כל שלא התנו בפי' הוי לאמצע. אבל הכא במקבל עסקא דיי בהודעה לג' שחולק וא"צ להתנות בפי' שלעצמו עושה וסתמא לא הוי מחי' ע"ש.

ס' כ"ו אם כתוב בשטר דיהיב מאריה עסקא וכו' נ"ב ואם אין שם שטר אלא נתן לו בפני עדים וא"ל למחצית שכר והפסד או ששניהם מודים ואח"ך נפל ההפרש הנז' בש"ט בין הנותן והמקבל באנו למחלוקת הראב"ד עם תלמידי הרשב"א שהכיר רבינו הב"י ז"ל לעיל בד"ה ולענין נותן עסק שהר' בעל התרומו' בשם הראב"ד כ' דיד בה"מ על העליונה וכו' מפני שהפסק בחזקת הבעלים הוא ויתרון חלק ההפסד שתוא נוטל משום שכר המקבל הוא ואם בא השכיר להוציא שכר מרובה מן הסוכר עליו להביא ראייה אבל תלמידי הרשב"א דתו ס' זו משום דאפי' תימא דאו האי או האי במשמע הול"ל דליהוי יד מקבל על העליונה משום דתפיס וכ"כ הרא"ה ז"ל פ"כ לשון הב"י ועיין עוד להב"י לקמן בד"ה ואם כתוב בשטר או פלגא באגר ותילתא בהפסד וכו' שהזכיר מחלוקת זה ע"ש.

ונלע"ד דבכל ס' שיפול בין נותן הפיסקא למקבל ובפי למימר קי"ל או באיזה פלוגתא דרבוואתה תלוי בפלוגתא זאת דלדעת הראב"ד ובעה"ת שהביא דבריו הנותן הוא המוחזק ולדעת תלמידי הרשב"א והרא"ה המקבל שהוא תפוס בממון הוא המוחזק:

תוכן העניינים

כפי אהרן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה