כפי אהרן חלק א· רבי אהרן בן עזריאל
אורח חיים · סימן יב
בדין חצי שיור אי איתיה במצות עשה
כתב הרמב"ם בה' ערכין פ"ד דין כ"ב האשה שהקדישה שדה אחוזתה וגאלה בעלה מיד ההקדש והיגיע היובל והיא תחת יד הבעל הרי הדבר ס' אם תחזור לאשה או תצא לכהנים לפיכך אם קדמה האשה והחזיקה אחר היובל אין הכהנים יכולים להוציא מידה וכן אם קדמו הכהנים והחזיקו אין האשה יכולה להוציא מידן ועין כ"מ. והר' משל"ם פט"ו מה' טוען הל' ה' תמה על התה"ד שכ' דהא דאמרי' כל דאלים גבר היי"ד בס' דמציאות כגון הך דאייתי סהדי דאבהתיה ואכלה שני חזקה ואידך נמי אייתי ראיה הכי ובהגלות הדבר מטי זילותא לב"ד וסתירת דבריהם בהא אמרי' מאי דאלים גבר חבל בספקא דדינא יחלוקו ותמה עליו המשל"ם דהא הכא דהוי בעייא דלא איפשי' ופ' רבינו דאם קדמה האשה זכתה ואם קדמו הכהנים זכו והוא מדין כל דאלים גבר והיניח בצ"ע. והר' הגדול עיר וקדיש מרן מוהריט"א מלך ירושלים זלה"ה בס' הבהיר קדושת יו"ט דכ"ב סי' י"ז יצא לישע התה"ד עם אותה שאמרו בבכורות דמ"ח במחלוק' ר"מ ור"י במת האב והבנים קיימים ר"מ אומר אם נתנו עד שלא חלקו חייבי' ואם לאו פטורין ר"י אומר נתחייבו נכסים וקאמר בש"ס פלוגתיהו דכ"ע אחין שחלקו מחצה יורשין ומחצה לקוחות ודכו"ע מלוה הכתובה בתו' לאו ככתובה בשטר דמייא ודכ"ע מלוה ע"פ גובה מן היורשין ואינה גובה מן הלקוחות והכא במאי עסקינן דליכא אלא חמש סלעים וקמפלגי בחמש ולא חצי חמש דר"מ ס' חמש ולא חצי חמש ור"י סבר חמש ואפי' חצי חמש ופריך עלה ומשני אלא דכ"ע חמש ולא חצי חמש וכו' וכ' התוס' ואפי' חצי חמש ול"ד לחמשה בקר ואפי' חצאי בקר דתשלומין נינהו ויש לו לשלם מה שהוא חייב אבל הכא מצות חמשת סלעים רחמנא רמי עליה ולא מקיימא בפחות מחמש ע"כ מפורש יוצא מסוגייא זו דמצוה דרמי רחמנא לא מקיימה בפחות משיעורא כדין חמש סלעים וא"כ י"ל ה"ה בדין שדה אחוזה דיוצאה לכהנים ביובל דאחד ממתנות כהונה הוא כמ"ש הר"מ כיון דמצוה זו רמי רחמנא לבעלים דכתיב והיה השדה בצאתו ביובל לכהן תהיה אחוזתו לא מקיימא בפחות דצריך דכל השדה שהקדיש תהיה לכהנים ובמקצתו אינו מקיים מצוה וא"כ לא שייך לומר דין זה יחלוקו כיון דלא מקיים מצוה דשדה שהקדיש כולו בעינן ולא חצי אמטו"ל דנין בו דינא דכל דאלים גבר דאי גברו הכהנים והחזיקו שפיר מקיימה המצוה ע"כ תד"ק.
ואני עני בתר דמחוינא קידה אמינא דיש ליתן כנגד היסוד אשר יסד הר' ז"ל חדא דכד דייקינן פורתא הא מילתא דחזרה לכהנים ביובל לאו מצוה היא אלא המצוה שאם הקדיש יגאלו הבעלים וכ"כ הר"מ שם המקדיש שדה אחוזה מצוה על הבעלים לגאול וכ"כ הר"מ במנין המצות מנה גאולת הבעלים מצות עשה ולא חזרת היובל ומסתברא מילתא טובא שהרי כשלא פדו הבעלים נמצא הקרקע ביד ההקדש והבעלים כבר נסתלקו וממון הקדש הוא וכשאדם אחר פדה מיד ההקדש והגיע היובל צריך שתחזור להקדש וא"כ כהנים משולחן גבוה קא זכו וממונא דזכי להו רחמנא מן ההקדש הוא ולא מכח הבעלים כי כבר נסתלקו כשהקדישו וא"כ מה המצוה הזאת ומה ט' יש בה לומר כמו חמש סלעים דחצי מצוה לא מקיימה הכא ממון כהנים וכל כמה דמצינן למיהב להו יהבינן ויחלוקו בשדה. ועוד דיש לחלק בין הנושאים דהתם הוי חצי מצוה ממש ל"כ הכא דחצי שדה ביד הכהנים תהיה שדה לעצמה ועוד לכי יהיבנא להר' ז"ל כל דיליה אכתי לא מכרעא שהרי במצות דשדה אחוזה אדרבא גלי רחמנא שתעשה לחצאין שהרי אמרי' בערכין ד"ל במתני' לא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ברעה ויגאל ביפה ולא ילוה ויגל לחצאין ובהקדש מותר בכולן ופרש"י המקדיש שדיהו גואל ברחוק וכו' וגואל לחצאין אם אינו מספיק לגאול את כולה יגאל חציה וכשיוכל יגאלינה כולה ואמרו בגמר' אם גאול יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין וכן פ' הרמ' בפ"ה מה' ערכין ה"ב רצה האדון לגאול חצי שדה גואל ע"ש א"כ נמצא דבמצוה זו דשדה אחוזה אדרבא גלי רחמנא דתעשה לחצאין וא"כ הדרא קו' המשל"מ לדוכתא דאמאי לא יחלוקו ודיינינן ביה דינא דכל דאלים גבר כיון דס' דדינא הוא סו"ד לא זכיתי להבין דברי הרב זלה"ה
והנה מסוגייא זו דבכורות ודברי התוס' הללו דחמש ולא חצי חמש וה"ט כיון דמצוה הוא לא מקיימה בפחות מחמש אני תמיה על לאקת הנביאים ה"ה הרב שבות יעקב הביאו מופת הדור הר' חיד"א ז"ל בס' חיים שאל סי' ג' ובס' מחזיק ברכה סי' תמ"ה והר' בני חיי ומרן מלכא מהרי"ח בס' חק"ל א"ח סי' צ' דקפ"ח והר' הגדול מרן מהריט"א זלה"ה בס' קהילת עקב באות חצי שיעור שעלו ונסתפקו בהא דקיי"לן כר"י דחצי שיעור אסור מן התורה אי גם במצות עשה כגון אכילת מצה בכזית הגע עצמך אין לו אלא חצי זית אי חייב לאוכלו מן התו' כדין חצי שיעור והאריכו למעניתם בחכמתם הרמה ומידתם לכל רוח ומופת הדור מהר' חיד"א זלה"ה בהסכמה עלה דחייב לאוכלו והנה שכרו איתו והרבנים הנ"ל חלוקים עליו והוכיחו במישור דכל דליכא שיעור שלם לא קיים מצוה עש"ב למקומותם בארש"ו תם ולקע"ד נראה דאישתמיט מינייהו מלכי סוגיא זו ודברי התוס' דמפורש יוצא דכל דהוי מצוה דרמי עליה רחמנא לא מקיימא בחצי שיעור דאם איתא דיש דין חצי שיעור היכי קאמר ר"ע אם נתנו עד שלא חלקו חייבים ואם לאו פטורין ומוקי לה הש"ס דהאי פטורין היינו בדליכא אלא חמש סלעין וס"ל חמש ולא חצי חמש הלא הם חייבים בחצי חמש מדין חצי שיעור ל"ו דאין דין חצי חמש במצות עשה ול"ל דמיתורא קדריש דלא מצינו תיבת חמש לא בפ' בהעלותך והיכי ליכתוב קרא והיותר תימא על מר"ן מוהריט"א שבס' קדושת יו"ט פלפל בסו' זו ודו"ק:
הלכות פסח