כפי אהרן חלק א· רבי אהרן בן עזריאל
אבן העזר · סימן יד
הוה עובדא בשם אבי המגרש ששמו רחמים והיו לו ב' שמות משעת לידה רחמים יוסף ואח"ך ע"י חולי נקרא חיים אבל כמעט שם חיים נשתקע וכתבנו בן דמתקרי רחמים יוסף כפי מנהגינו בירוש' כהוראת מהרימ"ט בשם אבגלי דלאפוקי שם שנשתקע כותבים דמתקרי פ' וע"כ לאפוקי שם חיים כתבנו דמתקרי רחמים יוסף. ויש מי שפקפק ע"ז דכיון דזה האיש ידוע בפי הכל בשם רחמים אף דמשעת עריסה קראו אותו בב' שמות רחמים יוסף וגם כשעולה לס"ת הוא בשניהם וחותם בשניהם מ"מ אינו ידוע בפי רב העולם רק בשם רחמים ואיך נכתוב דמתקרי רחמים יוסף והעולם אינם מכירים אותו אלא בשם רחמים ויטעו לומר שהוא איש אחר נקרא בפי הכל רחמים יוסף אלו דברי המפקפק. ואעפ"י שכבר נמצא בס' קונטריס מזכרת הגיטין לרבני ירוש' תו' כמה מעשים כאלה ממש מ"מ לא אחשוך פי מלהודיע ט' כעיקר דשפיר ואריך למעבד הכי ואין לחוש כלל לפקפו' הנז'.
אע"ן ואומר הנה המנהג הפשוט באיש שיש לו ב' שמות משעת לידה לכתוב בגט ראובן שמעון בלא דמתקרי וכן פשטה ההוראה עפ"י ס' הג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ס"ג בשם טוב משעת לידה אם כתב דמתקרי פסול. וה"ה במי שנקרא ראובן שמעון מ"ש והחזיקו בסברתו זאת ה' גט מקושר למהר"י נבון ז"ל ד' צ"ט ע"ב ג' שהדין עמו כי אם יכתוב דמתקרי נר' שהשם הב' הוא טפל והעיקרי הוא השם הא' וכו' ע"ש. גם הר' ג"מ למהר"ם בולה ז"ל ד' קל"א ע"א כ' וז"ל כלל העולה דמי שנקרא בשעת לידה בב' שמות יחד הדבר פשוט שכותבין ב' השמות יחד בלא דמתקרי ואם יכתוב דמתקרי פסול כיון שב' השמו' הם שם א' וכמ"ש הג"פ. והר' פה"א ז"ל בח"ד די"א פ"ד כ' מי שנקרא בשעת הלידה ב' שמות כגון ראובן שמעון עיין וכו'. אם בשפת הלידה נקרא ראובן שמעון וגם בעליתו לס"ת וגם בחתימתו הוא רב' אע"ג דרובא קרו ליה ראובן מ"מ נלע"ד דצריך לכתוב ראובן שמעון כמ"ש הג"פ ותקון מהרי"ו לכתוב אנא דמתקרי ראובן לא שייך רכא יען איכא מאן דפליג ואמר דלא אמרה מהרי"ו אלא היכא שנגזר משם א' כגון אבגלי וכו' אבל בב' שמות מוחלקים וכו' וע"ש. א"כ דיינו לומר אפי' בשני שמות מוחלקים כשהספק הוא מי הוא העיקר אבל בנדון זה כיון דבלידה ובעלית ס"ת ובחתימה שוין שניהם עיקר ודי במה שמקדים ראובן דהוא המפורסם יותר וכו' בפרטות כי דברי מר"ן מאריה דאתרא בס' ג"פ שאם כ' ראובן דמתקרי שמעון פסול וכו' פכ"ד. ומעתה עפ"י כל דברי הרבנים הנז' דכוותייהו נהגינן בירוש' תו' בכל הבתי דינין לכתוב ראובן שמעון ולא שמעון דמתקרי ראובן א"כ לא נשאר מקום פקפוק בנ"ד דכתבנו דמתקרי רחמים יוסף דודאי קושטא דמילתא הכי הוא כי זה שמו רחמים יוסף אף שמקצת בני אדם אינם מכירים אותו אנא בשם רחמים לא איכפת לן כיון דאיכא בני אדם שמכירים אותו בשם רחמים יוסף ע"י רגילותו בעליית ס"ת וחתימתו ועיין בג"מ למהר"ם בולה ד' צ"ט סי' י"ב ונמצא דמה שנכתב דמתקרי בנ"ד הוא לאפוקי שם האחר חיים שנשתקע. והכי אריך למעבד לכתחי' ואדרבא אם היו כותבים יוסף דמתקרי רחמים מגרעות נתן כנז' מדברי הג"פ או אפי' אם כותבים דמתקרי רחמים לבד כמבואר באופן דאין תקנה לכתוב באופן אחר אלא כנז'. ועיין דב"מ ח"ג ד' מ"ג ע"ג ד"ה איך שיהיה ודו"ק.
וכדו חזיתיה להר' חיד"א ז"ל בתשו' חיים שאל ח"א סי' ל"ח סי' א' ב' וז"ל מעשה בא לידינו במגרש שהיה שמו משעת לידה אברהם חיים ואינו ניכר בשם חיים כלל רק שקורין אותו לס"ת וחותם כן הנה הר' ג"פ כ' דכששני השמות הם משעת לידה אין לכתוב דמתקרי ולפי מ"ש מר"ן חתי' וס"ת עיקר וכו' ובנ"ד עבדינן עיקר מהחתי' וס"ת וגם למ"ש הר' קמ"ר שדברי הג"פ הם כשמקצתן קורין בב' שמות ביחד ע"ש בנ"ד ליהוי עלית ס"ת וחתי' כקצתן קורין שניהם ביחד וכן עשינו מעשה וכ' אברהם חיים בלי דמתקרי עכ"ד אלא דראיתי לו ז"ל שם סמוך ונר' בסי' ב' דברים אשר לכאורה נראין כמסייעין לדברי המפקפק דנ"ד וז"ל שם מעשה בא לידינו במגרש ששמו אברהם בנימין ובאשכנז קרו וואלף ן' אברהם חיים ושמות אברהם של המגרש ושל אביו היו שינוי השם ושם בנימין של המגרש ושם אברהם כל אביו לא נודעו כי הם בחתימתן היו חותמין כך וכו' ובנ"ד דיש להם שמות אחרים ודאי באלו אמרו לסמוך על הוראת מהרימ"ט בשם אבגלי וכו' וכן עשינו מעשה בנ"ד בהסכמת הר' כמהר י נבון זלה"ה אב בית דיננו וכתבנו אנא דמתקרי אברהם ודמתקרי בנימין בן אברהם דמתקרי חיים וכו' וכתבנו דמתקרי אברהם לרמוז שם וואלף וכו' ומה שנכתב ודמתקרי הכי חזינא בתשו' כ י לא' קדוש דלא כהר' בית שמואל כ"ד. הנה שהרבנים ז"ל יען הוכרחו לכתוב קודם השם דמתקרי לרמוז לשם וואלף הנעלם כהוראת מהרימ"ט כאשר באו אח"ך לכתוב השני שמות כתבו דמתקרי אברהם ודמתקרי בנימין ולא כתבו דמתקרי אברהם בנימין ודכוותא בנ"ד אחרי שהוזקקנו לכתוב דמתקרי הא' לרמוז על שם חיים הנעלם היינו צריכים לכתוב דמתקרי יוסף ודמתקרי רחמים וכדברי המפקפק הנז' דנ"ד דומה ממש לנדון הר' ז"ל. אכן במעט ההתבוננות אתה תחזה דהא לא שמה מתייא ובדותא היא ונרחיב קצת הדברים הנה מר"ן ז"ל כ' בס' י"ד מי שיש לו ב' שמות כותבים ראובן דמתקרי שמעון ואם כתב ראובן שמעון יש מי שאומר שהוא פסול ומור"ם בהגה"א כ' אבל אם נקרא בב' השמות יחד או שעולה כך לס"ת כשר פ"כ ופ"ז כ' הג"פ באות ס"ג וז"ל כ"ז במי שנקרא בשפת לידה בשם א' ואח"ך נשתנה שמו לשם ב' אמנם אם בשעת לידת האדם נקרא בב' שמות כמו שיש הרבה בני אדם ששמם כפול כגון שם טוב אם יכתוב שם דמתקרי טוב פסול וכן אם נקרא משפת לידה ראובן שמעון אם יכתוב ראובן דמתקרי שמעון יראה לי דפסול וכו' עכ"ד. ולקמן בס' י"ח כ' מר"ן מי שנשתנה שמו מחמת חולי שם השינוי עיקר וכותבים אותו קודם ואח"ך ך דמתקרי כ' שם א' ומורם' כ' ואם עולה לס"ת בשניהם כותבים הב' עיקר ועל הא' מתקרי וכ' הג"פ באות צ"ט דמיירי דווקא במי שנשתנה שמו מהמת חולי עש"ב. ובס"ק ק' כ' ז"ל כותבין הב' עיקר והא' דמתקרי כלומר לאפוקי שלא יכתוב ב' הכמות יחד בלא דמתקרי דבעינן לכתחי' שיכתוב חיים דמתקרי יצחק ואעג"ב דבס"ת רגיל לעלות בב' השמות יחד בלא דמתקרי אפי"ה בגט צריך לכתחי' פ' דמתקרי פ' וכו' ועיין מ"ש לעיל ס"ק ס"ב וס"ג עכ"ד. נמצאת למד דאם נשתנה שמו מחמת חולי אפי' נקרא בב' השמות מוכרח לכתוב דמתקרי לדעת כולם כיון שעכ"פ היה זמן א' שלא היו לו אלו הב' שמות וצריך לכתוב הב' עיקר והראשון בדמתקרי ודווקא כששני השמות היו משעת הלידה הוא שחי' לן בטובו הר' ג"פ דתרווייהו שם א' מקרו ואדרבא צריך לכותבם בלא דמתקרי וכבר כתבנו דכל האחרונים הסכימו לדבריו היכא דשניהם משעת לידה לכתוב בלא דמתקרי ועיכובא הוא דאם כ' בדמתקרי אפשר דפסול ומעתה הך עובדא שנית דהר' חיים שאל שניא ושנייא מנ"ד דהתם שם אברהם והיה ע"י שינוי השם כמו שפי' הר' ז"ל בתחי' דבריו וכיון שכן אפי' לא היה לו שם וואלף כלל היו מוכרחים לכתוב אברהם דמתקרי בנימין ולעשות אברהם שהוא שם כל השינוי עיקר והב' דמתקרי ואמטו"ל כ' דמתקרי אברהם לרמוז ע"ש וואלף הנעלם ודמתקרי בנימין לרמוז ששם אברהם הוא עיקר שהוא ע"י שינוי השם וזה ברור למודה על האמת. משא"כ בנ"ד שאם לא היה שם חיים לא היו צריכים לכתוב דמתקרי כלל לא החמים יוסף כי ב' משעת לידה רם א"כ מאי נפק"מ אם כתבו דמתקרי רחמים לרמוז אל שם חיים הנעלם ואיך מפני זה יוכרח לכתוב דמתקרי יוסף והלא ב' השמות שם א' הם כיון שהם משעת לידה וכנז"ל. ודע שמ"ש שם בסו"ד וכ' ודמתקרי עפ"י תשו' כ"י דלא כהר' ב"ש ע"כ שם רמז למ"ש הר' ב"ש ס"ק ל"ז דהיכא דיש לו הרבה שמות בכולם צ ל דמתקרי בלא וא"ו ע"ש והם ז"ל עשו להפך וכתבו ודמתקרי בוא"ו עפ"י תשו' כ"י.
ואם יקחך לבך לומר דעדיין יש לפקפק דע"כ לא כ' הרבנים הנז' דב' שמות משעת לידה אין לכתוב דמתקרי אלא דווקא כשאינו כותב בגט דמתקרי כלל וכגון שכותב אנא ראובן שמעון דיש במשמעותו אנא ראובן הידוע לכל וגם ידוע למקצת ב"א בשם שמעון. אבל כשהוזקקו לכתוב דמתקרי ראובן שמעון לאפוקי שם חיים הנעלם אזי לא יספיק לשם שמעון בלא דמתקרי משום דמילת דמתקרי משמעותא הוא שנקרא בפי הכל והנה זה באמת אינו נקרא בפי הכל לא ראובן אעפ"י שגם שם שמעון ידוע למקצת בנ"א מן החתימה ועליית ס"ת וגם הוא משפת לידה מ"מ אינו ידוע לכל ואיך יאמר דמתקרי ויבואו לטעות שהמגרש הוא אחר נקרא בפי הכל בשני שמות ראובן שמעון ונדון זה אינו דומה לנדון הרבנים הנז"ל דהתם לא הוזכר דמתקרי אבל כאן שכתבו דמתקרי הוא נותן אצבע בין שיניו שנקרא כן בפי הכל ובאמת אינו כן. לזאת נשיב ונאמר דליתא ואין כאן בית מיחוש והוא במה שנבאר דמילת דמתקרי אין פירושא שנקרא בפי הכל אלא אדרבה כל בתר איפכא פירושא שאני נקרא סר ואפ' למקצת בני אדם ואמינא לה ממ"ש מהר"י וויל בתשו' פי' קפ"ב הב"ד הר' ג"פ ס"ק צ"ט וז"ל מי שהיה כמו יוסף ונשתנה שמו ישראל ע"י חולי והכל קורין אותו ישר' רק כשחותם חותם יוסף ישראל וכן כשקורין אותו לתורה כותבין ישראל דמתקרי יוסף עכ"ד. הנה מבואר שכותבין דמתקרי על שם שאינו מפורסם לכל אלא ע"י חתי' וס"ת דווקא וכ"ע קרו ליה בכם ישר' ועיין ג"כ להר' ג"פ שם דשקיל וטרי בדברי הר' מהרי"ו הנז' דאיך ניחא ליה בהכי הואיל ומקדים בחתי' ועלית ס"ת שם יוסף לשם ישר' ע"ש שהאריך אלמא אי הוה מקדים שם ישר' לשם יוסף היו צודקים דברי מהרי"ו לכתוב דמתקרי יוסף אפי' על שם שאין הכל קורין אותו בו אלא חותם בו ועולה לס"ת אלמא דמילת דמתקרי אין פירושה נקרא בפי הכל וזה ברור. ושו"ר שדבר זה מפורש גם בדברי מור"ם ז"ל לפי מ"ש הג"פ ז"ל שהרי מר"ן כ' שם מי שנשתנה שמו מחמת חולי אעפ"י שתמיד קורין אותו בשם ראשון מ"מ שם השינוי עיקר וכו' ואם יש לו שם מובהק שחותם שטרותיו אותו כם הוא עיקר ופי' הג"פ ס"ק צ"ח דר"ל דאעג"ב דכ"ע קרו ליה בכם ב' לגמרי כיון דהוא עושה עיקר משמו הא' לחוד דעולה לס"ת וגם חותם בשמו הא' לחוד אותו שם עיקר וכותבים שם הראשון דמתקרי שם השני דלעולם הכם שעולה לס"ת וחתי' הוא שם מובהק עכ"ד ומור"ם ז"ל כ' ע"ז ואם עולה לס"ת בשניהם כותבין השני עיקר ועל הא' מתקרי עכ"ד. הנה מור"ם ז"ל אדברי מר"ן קאי דכ"ע קרו ליה בכם ב' ושם הראשון אינו ידוע אלא מן החתי' וס"ת וע"ז כ' מור ם דאם עולה לס"ת בשניהם כותבים השני שהוא הרגיל בפי הכל עיקר ועל הראשון שהוא של חתי' וס"ת כותבין דמתקרי ומור"ם ז"ל לפרש דברי מר"ן בא לא לחלוק אלמא דכ"ע ס"ל דכותבין דמתקרי על כם שאינו רגיל בפי הכל ידוע מן החתי' וס"ת. גם בדברי מר"ן זל ביתה יוסף הב"ד הר' ג"פ ס"ק פ"ז מבואר כן שכ' ז"ל מי שנקרא בעת לידתו חיים ואח"ך היו קורין אותו ביבאנטי' ועולה לס"ת וחותם בשם ביבאנטי' נר' דשם ביבאנטי' עיקר וכותבים ביבאנטי' דמתקרי חיים עכ"ד והיינו דפורתא קרו ליה חיים ורובא ועליית ס"ת ביבאנטי' דאי ליכא אפי' פורתא דקרו ליה חיים הא סיים דבריו מר"ן כם וכתב ואם אין קורין אותו בשם חיים כלל אין כותבין אלא ביבאנטי' לבד ואי קרו ליה בב' השמות ביחד חיים ביבאנטי' הרי לעיל מזה הביא פלוגתא ופ' להלכה בס' הקצר שכותבים חיים דמתקרי ביבאנטי' הא לא איירי מר"ן ז"ל אלא דרובא וחתי' וס"ת קרו ליה ביבאנטי חיים וקאמר דכותבין ביבאנטי' דמתקרי חיים וכן הבין בדברי מר"ן ז"ל הר' ג"מ למהר"מ בולה ז"ל ד' צ"ה ע"א ע"ש הרי מבואר דכותבין דמתקרי על שם שאין יודעין בו אלא מיעוטא והא עדיפא מהך דמהרי"ו הנז' דהך מיעו' הוא בקריאה דווקא דאילו חתי' וס"ת הוי בשם ביבאנטי' ואפי"ה כותבין דמתקרי. שוב התבוננתי בשורשן של דברים וזה חזיתי דקושטא דמילתא דמילת דמתקרי לא נאמרה לא על המיעוט דעלה דההיא דגיטין ד' ל"ד ההיא דקרו לה מרים ופורתא שרה דאמרי' מרים וכל שום ולא שרה וכל שום כ' ר"ת הב"ד התוס' והרא"ש דר"ל מרים דמתקרי שרה עיין הגהות אשר"י. והריב"ש ז"ל בסי' מ"ג הב"ד רבינו הב"י ז"ל כ' דהוי פלוגתא דר"ת עם הרמ"ה והרמב"ן דלר"ת לכתחי' צריך לכתוב מרים דמתקרייא שרה אלא דאם כ' בדיעבד שרה דמתקרייא מרים כשר ולהרמ"ה ודעי' גם לכתחי' יוכל לכתוב שרה דמתקרייא מרים ע"ש. ואמנם הרב ג"פ ס"ק י"ג כ' דמהראנ"ח ומהריב"ל סברי דלדעת ר"ת אם כ' שרה דמתקרייא מרים פסול דלא כהריב"ש וכ' שיש סעד לדבריהם מדברי הרשב"א בחי' ע"ש ועיין להר' ב"ש ס"ק ד' ודבריו צ"י שכ' דלשי' הרבה פוס' פסול אם כ' דמתקרי פ"ש העיקר וכו' ושם לא הביא אלא תשו' הריב"ש לבד והוא כ' דלדעת ר"ת כשר בדיעבד ולא הראה לנו מי הם החולקים על הריב"ש. עיין בני אברהם קונטרי' הגיטין ד' ד' פ"ב ג'. אתה הראת לדעת מכל האמור דלעולם הכם שקורין אותו רובא דעלמא נכתב ראשון ועל השם דפורתא קרו ליה כותבין דמתקרי וזהו מ"ש בגמר' מרים וכל שים ר"ל מרים דמתקרייא שרה ואם נכתב בהפך בזה נחלקו הפוס' הנז"ל. עפ"י כל האמור לא נשאר מקום פקפוק בנ"ד כלל אעג"ב דהוזקקנו לכתוב דמתקרי להוציא כם חיים הנעלם אפי"ה שפיר כתבי' רחמים יוסף שהוא רחמים ידוע לכל ויוסף ע"י חתימה וס"ת ושפיר שייך לומר דמתקרי בשניהם. והא ודאי אין לומר דהשתא דאתית להכי כיון דיש פוסלין אם כ' דמתקרי ע"ש העיקר אפשר דיש לפקפק לאידך גיסא שהוא כותב דמתקרי על כם רחמים שהוא עיקר וידוע בפי הכל. הא ודאי בורכא היא דע"כ לא נחלקו הרבנים לא כשכותב הטפל סתם והעיקר דמתקרי כגון שרה דמתקרייא מרים אבל בכגון נ"ד שכותב דמתקרי קודם הזכרת השם וזה ידוע לכל כי מהוראת מהרי"ט יצאתה זאת לכתוב דמתקרי קודם השם לרמוז השם הנעלם בהא לית לן בה דאי לא תימא הכי אי אפשר בשום אופן לעשות כתקנת מהרי ט ז"ל וזה פשוט ומבואר. ומעתה לא נשאר מקום פקפוק כלל.
אלא דאדמקיפנא דרי מטפש ועולה בספרן של צדיקים חזות קשה הוגד לי בדברי התייר הגדול כמוהר"א יצחקי ז"ל ז"ל הוב"ד בס' פרח שושן כלל א' חי"ז דמ"ט ע"ב דהנה הרב פר"ש ז"ל תמה על מ"ש הרב ג"פ דכשיש ס' בשם האח' לעשות כהוראות מהרימ"ט בשם אבגלי לכתוב אנת אנתתי דמתקרייא אבגלו וכן נמי בשיש איזה ס' בשם הא' יכתוב השם המפורסם ויכתוב דמתקרי פ' ותמה עליו הרב פר"ש ז"ל דלא דמי דע כ לא אמרה מהרימ"ט לא בשמות שיש להסתפק בהם שהם כלולים זה בזה כגון אבגלי שנגזר מאבגיל ונהמה מנחמה וכו' אבל כשהם ב' שמות מוחלקים כראובן ושמעון מה נועיל כי נכתוב דמתקרי ראובן מאחר שהשני העקרי הוא שמעון נמצא שפרט את הטפל וכלל העיקרי ובכל שום וכו' אח ז שלחתי הפסק הנז' לירושלים להרב המובהק כמוהר"א יצחקי נר"ו וכתב דכונת מהרימ"ט באומרו היינו להודיע לכל רואה גט זה ששמה העיקרי השגור וניכר בו לכל הוא שם אבגלי ולא שם אחר שיש לה דכשאנו כותבים אנת אנתתי דמתקרייא אבגלי בלשון זה אנו מורים ומודיעים שיש לה שם אחר אלא לפי שאינה ניכרת בפי הכל אלא בשם אבגלי כתבנו כם אבגלי ולא אחר ודמייא ממש לההי' דנקיי הדעת שבירושלים שהיו כותבים חניכתם ולא שם המובהק שלהם אעפ"י שבשטרות או בקריאתם לס"ת חותמים וקוראים אותם בשם המובהק שלהם לא היו מגרשים לא בחניכה ולפי שהיתה ידוע וניכרת לכל יותר משם המובהק שלהם. ומעתה מה מקום יש לחלק בין אבגלי לאביגיל לשמות מוחלקים דזיל בתר טעמא דבאמירת אנת אנתתי דמתקרי' הרי רם מורים שיש לה שם אחר ושזה הוא העקרי המורגל בפי הכל ומכירים אותם בשם זה יותר מהאחר וכדכתיבנא עכ"ד. והנה דברי מוה"ר מוהרא"י ז"ל אלו באו יותר בהרחבה בספרו זרע אברהם באה"ע סי' י"ז ד' נ' ע"ד ולא ע א יעש"ב. הנה לפי"ד הרב ז"ל מאריה דאברהם יש מקום לפקפק בנ"ד כיון דתיבת דמתקרי ר"ל ניכר וידוע לכל אדם בשם יותר מהחתימ' ועליית ס"ת דומיא דנקיי הדעת שבירושלים דהיו מגרשים בחניכה הידועה וניכרת לכל יותר משם העיקרי שחותם בו ועולה לס"ת וא"כ כאן שהוזקקנו לכתוב אנא דמתקרי כהוראת מוהרימ"ט לשלול שם חיים א"כ איך נאמר דמתקרי רחמים יוסף דמשמע שהוא ניכר לכל אדם בשני שמות אלו ואינו כן כי אינו ניכר לכל לא בשם רחמים ויוסף הוא מהחתימה ועליית ס"ת דוקא ויבואו לטעו' שאחר הוא איברא דבקושטא דברי מוה"ר ז"ל הנז' תמוהים טובא דהרב ז"ל עשה יסוד מוסד דמילת דמתקרי ר"ל שניכר וידוע לכל בא בשם זה דומיא דחניכה דנקיי הדעת והדבר מתמיה דמה יענו שפתי צדיק לכל מה שהוכחנו בעניותין לעיל מדברי מר"ן ומור"ם ומוהרי"ו ומדברי כל הראשונים הנז"ל דאיפכא שמעינן דמילת דמתקרי אדרבא ר"ל שהוא מודים שבפי מקצת ב"א נקרא גם כך וחלילה לחשוב דגברא רבה דכוותיה אשתמיט מיניה כל הנז"ל. ולא עוד אלא שהרב ז"ל בסוף תשובתו הנ"ל בדף נ"א ריש ע"ג כתב כן לפר' דברי מור"ם ז"ל ומסכי' הולך דמילת דמתקרי ר"ל שמיעוטא קורין אותו כן ובאמת תימא גדולה על עוצם חכמתו של מוה"ר ז"ל לא זכינו להבין מאי קאמר מר. וכבר בא חכם הרב פר"ש ז"ל שם ול"ו יעיר בקצירת האומר שאחר שהביא דברי מהרא"י ז"ל הנז' כ' וז"ל והגם דאיכא למדחי וכו' ומה גם דתיב' דמהקריי' בכל מקום מורה על שם הטפל כנודע דעל השם דקרו ליה מיעוטא הוא שכותבים דמתקרייא עכ"ד מ"מ חלילה לחשוב על האדם הגדול בענקים שלא נרגש מכ"ז. וגם הוא עצמו בתשו' י"ג תשו' הידוע של אימרידיך בדף מ"ה סו' ע"א זו ה' העלה לכתוב אנא אימרידיך דמתקרי מרדכי לפי שהרוב היו מכירים אותו בשם אימרידיך ופורתא דפורתא חזני מתא בהדלקה אחת בשנה דוקא היו קורין אותו מרדכי ע"ש הרי דהספים לכתוב דמתקרי על שם המיעוט.
לכן נתתי אל לבי לעיין בכונת הרב הגדול מוה"ר ז"ל והנלע"ד דדעתו דעת עליון דמילת דמתקרי היא סובלת ב"ה פירושי' למשל אם יכתוב אנא ראובן דמתקרי שמעון זה הדמתקרי שיבא אחר שם אחר סובל ב' פירושים אם לפעמים היה שם ראובן שם שנשתנה מחמת חולי שצריך לכותבו לעיקר אע"ג דכ"ע קרו ליה בשם שמעון יכתוב אנא ראובן דמתקרי שמעון ונמצ' פירוש דמתקרי ר"ל ניכר בפי הכל כמו חניכה שכתב הרב ז"ל ודכוותא בשם אימרידיך ומרדכי אם היה חותם ועולה לס"ת בשם מרדכי שהיה עיקר השם משעת לידה היה צריך לכתוב אנא מרדכי שהוא עיקר השח ודמתקרי אמרידיך שהוא ניכר לריב בני אדם בשם אמרידך כמו שסיים הרב ז"ל וכ' ודיינו שאין אנו קוראים אותו לשם מובהק לכותבו ראשון משום דלע"ד לא דמי לעליית ס"ת או חתימת שטרות ואיגרות עכ"ד. והיינו משפט כל הכינויים מירקאדו בכור חיים וכיוצא שידוע שיש להם שם עיקרי משע' עריסה ובו אותם ועולה לס"ת אך בפי העולם ידוע בזה הכינוי שכותבים שם הלידה עיקר ושם הידוע בו לכל בדמתקרי או המכו' כידוע הפרש בין שמות לה"ק לשמות לעז ונמצא מילת דמתקרי מורה על השם שניכר בו בפי הכל ויש גם כן אופן אחר שמילת דמתקרי מורה על שהמיעוט קורין אותו כך ככל הני דהביאנו לעיל ההיא דפורתא שרה ורובא מרים וההיך דמר"ן הב"י ז"ל דחיים ביבאנטי שכותבי' ביבאנטי דמתקרי חיים על המיעוט ודכוות' דאימרידיך דמתקרי מרדכי שכ' הרב ז ל שר ל דפורתא קורין אותו מרדכי. ואמנם זה דוקא אם כותב אנא פ' דמתקרי פ' שהזכיר כבר שם א' בסתם וחוזר ומזכיר שם ב' בדמתקרי אז סובל ב' הפירושים הנז' וכל כונתו לפרסם עצמו בב' השמות שם דרובא ושם דפורתא אכן כאשר פתח דבריו מתחיל בדמתקרי אנא דמתקרי פ' והיינו הך דמהרי"ט ז"ל אזי בודאי כונתו על השם דרובא קרו ליה והיינו שרוצה לפרסם עצמו שבזה השם הידוע לכל הוא מגרש דהא לא יתכן שרצה לפרסם השם דפורתא ידעי ליה כי אין דרך בני אדם לסתום אלא לפרש. ובשלמא כשכותב שם אחד ואח"כ כותב שם ב' בדמתקרי שייך לפרש שכונתו לפרסם השם דפורתא נוסף על מה שכבר פי' שם דרובא אבל כאן שלא כ' אלא שם א' וקודם שהזכיר שמו אמר אנא דמתקרי אין ס' דודאי כונתו להודיע שאני הידוע בפי הכל כך אני מגרש וממיל' משמע שהיה לו שם אחר דפורתא והיה העלמה ע"י אמירת דמתקרי זה נראה ברור בכונת מוה"ר ז"ל ומתיישבים דבריו שפיר ועיין לה' ג"מ למהרב"מ דק"ח סו' ע"א לע"ד אין זה כלום וכו' ודוק בדבריו קרובים לדברינו.
ואם נפשך לומר דאי הכי דמילת דמתקרי פעם מורה על הרוב ופעם על המיעוט א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם לכתוב דמתקרי כדי שלא יוציאו לעז על הגט ואכתי כיון דלא ידענו בבירור מהו דמתקרי אי קרו ליה פורתא או רובא וס' זה בעצמו נופל בשם הא' אנא פ' נמשך מהספק של דמתקרי ועדיין יש לחוש ללעז. עיין להג"מ למהר"מ בולה ז"ל דק"י פ"ב ד"ה ולכאורה וכו' ותנוח דעתך בזה ואיך שיהיה סוף סוף לפי דבריו של גדול מוהר"ר אחד היה אברהם ז"ל חזר הדין שיש מקום לפקפק בנ"ד שהוזקקנו לכתוב תיבת דמתקרי בתחילה אנא דמתקרי רחמים יוסף משמע לפי דברי הרב ז"ל שנקרא רחמים יוסף בפי הכל ואין כן האמת דיוסף אינו ניכר בפי הכל אלא בחתימה וס"ת דווקא וחיישינן ללעז כאמור.
הנם הלום ראיתי אחרי רואי כי מ"ש לעיל משם הר' פה"א והר' חיים שאל ז"ל דמי שנקרא משעת לידה ראובן שמעון וחותם ועולה לתו' בשניהם אבל רגיל בפי העולם בשם ראובן דווקא דאיו צ"ל דמתקרי אלא ראובן שמעון כיון דחתי' וס"ת עיקר הו"ל כאילו נקרא בפי הכל בב' השמות יחד עתה רואה אנוכי דאין זה מוסכם שהרי הרב נחפה בכסף ז"ל בח"ב אה"ע סי' ד' כ' בתחי' התשו' וז"ל זה ב' שנים בא מעשה לידינו בא' שנקרא בשעת המילה אברהם ישראל וכן היה חותם ועולה לס"ת והעולם קורים ומכירים בשם אברהם לבדו והסכמנו עם הר' מוהר"י נבון נר"ו לכתוב בגט אברהם ישראל דמתקרי אברהם לצאת י"ח כל הסברו' הנז' ושזהו דרך צלולה כמו שראה המעיין באורך בספרי זה הט' וכן נעשה מעשה עכ"ד. הרי שגם בזה חששו ועשו מעשה לכתוב אברהם ישראל דמתקרי אברהם ואתייא כס' מוה"ר ז"א ז"ל דמילת דמתקרי מורה על שם הקריאה בפי רב העולם ולא סגי בחתי' ועליית ס"ת. ולא אכחד דהדבר מתמיה על רבינו הגדול חיד"א ז"ל שידוע שהיה תלמיד מובהק של הרב הגדול בעל נחפה בכסף ז ל והרב קמ"ר שהוא כמהר"י נבון ז"ל היה ראש ב"ת דינו. ואילו הר' חיד"א ז"ל כ' שעשו מעשה לכתוב בלא דמתקרי וכ' וז"ל ואף למ"ש הרב קמ"ר ח"ב סי' ט"ו שדברי הר' ג"פ היינו כשמקצת ב"א קורין בב' השמות ביחד בנ"ד ליהוי עלית ס"ת וחתי' צקצתן קורין אותו ביחד עכ"ד. ורבו ז"ל כ' שעשו מעשה איפכא כהסכמת הר' מהרי"ן שהוא הר' קמ ר. ואיך שיהיה עם כל זה אני אומר לע"ד דאין לפקפק בנ"ד דהנה כבר פשטא ההוראה בכל הבתי דינין שבירוש' תו' כהוראת הר' פרה"א ז"ל לכתוב ראובן שמעון בלא דמתקרי. והנה מזכרת הגיטין שבידינו מזמן עט"ר מוה"ר גאון ירושת"ו כמהר"מ סוזין ז"ל פד היום בכל הגיטין שניתנו בכל הבתי דינין דור אחר דור מלא מזה וכתוב ראובן שמעון בלא דמתקרי והוא ידוע לכל בשם ראובן ובחתי' ועליית ס"ת בשם ראובן שמעון ואין בזה שום ס' שכן פשטה ההוראה. ומפורש מצאתי במזכרת הגיטין הנז' בש' התקפ"ז כ' בזה"ל גירש ר' משה אשכנזי וכו' בגט זה לא נכתב שם אבי המגרש יפן שאמר המגרש שאביו היה שמו מן הפריסה צבי חיים וכל העולם היו קורים אותו הירש חיים וכבר ידוע שבלשון אשכנז הירש הוא פירוש של צבי אם כותבים דמתקרי הירש לבד לא אפשר יפן היו קוראים אותו בב' השמות הירש חיים ואם יכתוב דמתקרי הירש חיים שם חיים הוא שם העצם ולא נכון לכתוב על שם העצם דמתקרי וגם שהמגרש בעצמו העיד שכבר גירש אחרת בערי אשכנז וכתבו בגט צבי חיים דמתקרי הירש חיים. ולא נראו בעיני הב"ד יצ"ו לכתוב שני פעמים שם חיים ובכן זאת עשו שהסכימו להשמיט שם אבי המגרש עכ"ד.
הרי להדייא שהסכמת הר' נחב"כ וב"ד ז"ל לכתוב אברהם ישר' דמתקרי אברהם לא שמיע להו לב"ד של אחריהם ז"ל כי לא רצו לכתוב כם חיים ב' פעמים. ואין לומר דדווקא בשם אבי המגרש הוא שלא נראה להם לכפול דמצאו תקון יותר נקל להשמיטו שלא לכותבו כלל אבל אם היה בשם המגרש היו עושין כהוראת הר' נחב"כ ז"ל הא ליתא דכבר כתבנו דפשטא ההוראה כהר' פרה"א ז"ל גם בשם המגרש כמבואר במקומות רבים במזכרת הגיטין הנז'. נקוט מיהא מדברי הרבנים הנז' דש' תקפ"ז דבפירושא איתמר בדבריהם דלא שמיע להו לרבנן לכפול השם ואילו לדברי הר' נחב"כ ז"ל שזו דרך צלולה לא היו משמיטין שם אבי המגרש אם יש לפניהם דרך צלולה וזה ידוע דאין להשמיט שם האב אלא מתוך דוחק אם אין דרך לנטות אלמא לא אמור רבנן בכפילה.
ועיין להר' פאת נגב ד' נ"א באורך שדעתו כהסכמת הר' פרה"א ז"ל וכ' שכן דעת הר' הגדול מוה"ר בס' בתי כהונה ע"ש.
גם מה שכתבתי לעיל שדברי הר' נחב"כ ז"ל קרובים לדברי הר' ז"א בפירוש תיבת דמתקרי שר"ל על הקריאה בפי רב העולם. עתה נלע"ד לרחק ולא לקרב דאין עניין זה לזה דאה"ן הר' נחב"כ לא מודה לס' הר' ז"א ז"ל בפי' מילת דמתקרי וכמו שהן' עוד נביא לקמן שיש חולקים עליו. ושנייא האיך דהר' נחב"כ שכפל את השם אחר הזכירו פעם ראשונה אברהם ישר' חזר ואמר דמתקרי ישר' אין בזה משמעות אחר דמוכרח בא לפרש שבפי רוב העולם נקרא כן אבל בהאיך דמתקרי דמהרי"ט דעליה קאי הר' ז"א ז"ל אפשר יחלוק על הר' ז"א ז"ל ולא ראי זה כראי זה. גם הר' זא ז"ל אין להוכיח דקאי בשי' הר' נחב"כ דאימור יודה לס' הרב פרה"א ז"ל ודעימיה דצריך לכתוב ראובן שמעון בלי דמתקרי. וזה אינו ענין להך דמהרי"ט ז"ל כמובן ופשיט.
פש גבן ס' מוה"ר ז"א ז"ל העומדת לפנינו ככותל שמתוכה נר' שיש פקפוק בנ"ד כמש"ל. גם לזאת נשיב הנה כבר בא חכם הר' ג"מ למהר"מ בולה ז"ל והאריך הרחיב הנה בד' ק"ט סו' ע"ב אייתי בידיה דברי הר' פר"ח שישן הנז' בתתיהתו על הר' ג"פ ז"ל ותשו' הר' מהר"א יצחקי ז"ל. והנה תחי' יישב תמיהת הר' פר"ש ז"ל באורך וברוחב ובניו"ד ע"ש כל אותו עמוד בג' וד' ובסו' ע"ד חזר על תשו' הרב מהרא"י ז"ל וכ' וז"ל ומ"ש הר' מהרא"י ז"ל ליישב הך דמהרי"ט דבאומרו דמתקרי היינו להודיע לכל שיש לה שם אחר אלא שאינה ניכרת ונקראת בפי הכל לא בשם אבגלי וכו' לע"ד אינו כן שהרי בנדון מהרי"ט לא היה יודע שהיה לה שם אחר כמ"ש שהדבר ס' שמא לא נגזר מאביגיל וכו' ומה שכותבין אנת. אנתתי דמתקרייא אבגלי אין הכונה להודיע שיש לה שם אחר דהיינו אביגיל ולפי שאינה ניכרת באותו השם כתבו שם זה שהיא ניכרת בו יותר מהאחר דזה אינו אלא מפני שנסתפקו אם אעיקרא יש לה שם אחר וכו' או דילמא אין לה שם אחר ועיקר שמה אבגלי דהאמת אם היו יודעים שעיקר שמה אביגיל היו כותבים אביגיל דמתקרייא אבגלי אבל מפני הספק לא כתבו כן דלא כתבו אלא השם שקורין לה בו דזהו הברור אצלם וזהו מה שרמזו בכותבם אנת דמתקרייא אבגלי וכו' בזה הם מורים שהדבר ס' אצלם דמה שיודעים הוא שנקראת כך אבל אינם יודעים אם הוא עיקר שמה או יש לה שם אחר וכו' עכ"ד. ועיין לו עוד בעמוד ב' ד"ה ולע"ד וכו' עד ד"ה ולכאורה ועיין עוד בדבריו בסו', פ"ד ובד' קי"א ריש פ"א ודוק בדבריו הטב ותמצא דלדעתו ז"ל אין פי' דמתקרייא ניכר וידוע בפי הכל אלא ר"ל נקראת בודאי כך שבשם זה אין להסתפק ולאפוקי שם אחר שהיה להם ספק בו. ומעתה לפי פי' זה שפיר נופל לשון דמתקרי בין על שם שרגיל בפי הכל ובין על שם שחותם ועולה בו לס"ת כי הכל הוא מתקרי ולא בא לא לאפוקי שם שנשתקע שאין קורין אותו בו כלל. ואף כי אין הכרעת תלמיד קנין כמוני מכרעת ובפרט בין ההרים הגבוהים הר' מהרא"י ז"ל והר' ג"מ ז"ל מ"מ תורה היא ואומר דעדיפא לן פירושו של הר' ג"מ ז"ל כדי שלא יהיה תיבת דמתקרייא כאן מן הקצה אל הקצה דאילו בעלמא תיבת דמתקרייא מורה על המיעוט וכדאסברה לן מוה"ר ז"ל גופיה וכאן בנדון מהרי"ט מפני הקדמת דמתקרייא אל השם נאמר בהפך ממש שמורה על קריאת הרוב ממש ונוציא גם שם המובהק דעלייה ס"ת וחתימה א"כ נמצא הרחקה יתירה מן הקצה ל הקצה. אכן לפי' של הר' ג"מ ז"ל א"ש דבאומרו דמתקרייא הורה גבר מהרי"ט ז"ל דכך אני נקרא בודאי ואפשר יש שם אחר בס' הנה זה בשם אבגלי שהיו מסופקי' ומינה למד הר' ג"פ לשם שנשתקע והכי פי' שאני נקרא עכ"פ או בפי הכל או בחתי' וס"ת ועכ"פ הוא שם מובהק ולאפוקי שם שנשתקע דליכא קריאת לא רוב ולא שם מובהק כלל. ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דמי שמדקדק יפה יפה בדברי מוה"ר ז"ל שם בלבבו יבין דנא אתא לאפוקי שם דקריאת ס"ת וחתי' אלא שם שנשתקע דווקא דלית ביה ולא חדא לטיבותא אבל כם הס"ת וחתי' בפרט לדעת מר"ן ז"ל דהוי עיקר הא ודאי נא אתא למעוטי במילת דמתקרייא ומוה"ר ז"ל לא כ' כן לא בההיא דחניכה דווקא דאמרי' בש"ס דנקיי הדעת היו מגרשי' בחניכה ולא אפי' בכם מובהק דס"ת וחתי' ודמיון הר' ז"ל הוא בצד מה כי היכי דנקיי הדעת היו מגרשי' בחניכה ולא אפי' בכם מובהק כן אנוכי מגרש בכם זה וזהו דמתקרי ר"ל בכם זה שאני נקרא בפי הר' או בס"ת וחתי' שאני עושה לעיקר ולאפוקי שם שנשתקע ודלא כהר' פר"ש שהיה אומר דלא מהני דמתקרי לשם שנשתקע ולא אמרה מהרי"ט באופן זה זהו כונ' מוה"ר ז"ל למעיין בדבריו אף שהרחיב הרבה הדברים ופשטא משמע דבא למעט גם שם דס"ת וחתי' מ"מ מי שיסתכל וידקדק יפה ימצא כחו שכתבתי. ואיך שיהיה גם אם לא יהיה דעת מוה"ר ז"ל כן מ"מ שכנגדו חלוק עליו הר' ג"מ ז"ל וכבר הורונו ולמדונו הרב ג"פ ז"ל והר' ג"מ לכמהרמ"ב ז"ל והר' ג"מ לכמהרי"ן ז"ל דהך הוראה דמהרי"ט בדיעבד אמרה והטעם שנגררו אחריה כל רבני ירוש' ז"ל הוא משום דאנחנו אין מנהגינו ליתן ב' גיטין והכל כדיעבד חשיב ובכן בזה אמרו לסמוך על הר' ג"מ ודלא כמהו"ר מהרא"י ז"ל. מכ"ש אם כנים אנחנו שנוכל להעמיס בדברי מוה"ר מה שפירשנו שגם הוא מודה בכם דס"ת וחתי' דשפיר שייך לו' בו דמתקרי. ואחשבה לדעת שאין ס' דמיה"ר בעל פרה א ז"ל הבין בדעת מוה"ר כמהרא"י ז"ל כמו שפירשתי דלא בא לאפוקי לא שם שנשתקע ולא שם דס"ת ואתי' וזה ממ"ש כם בדבריו שהבאנו לעיל בח"ד די"א בזה"ל אם בשעת הלידה נקרא ראובן שמעון וגם עליית ס"ת וחתי' כן נלע"ד שצריך לכתוב ראובן שמעון ותקון מהרי"ט לכתוב אנא דמתקרי ראובן לא שייך הכא יען איכא מאן דפליג ואחר דלא אמרה מהרי"ט אנא כשנגזר משם א' כגון אבגלי וכו' אבל בב' שמות מוחלקים לא וכו' וע"ש א"כ דיינו לומר אפי' בשני שמות מוחלקים כשהספק הוא מי הוא עיקר אבל בנדון זה כיון דבלידה ועליית ס"ת ובחתימה שוין שניהם עיקר ודיי במה שמקדים ראובן דהוא מפורסם יותר וכו' עכ"ל והנה סמוך ונר' כתב ומה שהיק' בס' פרח שושן ישבתיו בס' פרה"א ח"ג פ"כ. והנה שם בח"ג בד' ל"ב ע"ד ובד' ל"ד פ"ד אייתי דברי הר' פר"ש ודחיית הר' זרע אברהם ז"ל הנז' וישב תמיהת הר' פר"ש. וא"כ אחר שהר' פרה"א ז"ל ראה דברי מהרא"י אלו איך כ' דיינו לעשות כהוראת מהרימ"ט אפי' כשהם ב' שמות מוחלקים ויש ס' מי הוא העיקר אבל בנדון זה לא כיון דבלידה ועליית ס"ת וחתי' שוין שניהם עיקר ע"כ וק' דהלא דבריו הם הפך דברי מהרא"י לפי המובן מפשט דבריו דכונת מהרי"ט בתקון דמתקרי היינו שם דקרו ליה רובא ובא לשלול גם שם המובהק דלידה ועליית ס"ת וחתי' דומייא דחניכה דנקיי הדעת שהביא ואיך יחלוק על הר' כמהרא"י ז"ל והוא מסתייע ממנו או לכל הפחות הי"ל להזכיר דבריו ולחלוק עליו. אלא ודאי ברור לע"ד שהר' ז"ל הבין בכונת מהרא"י ז"ל כמו שכתבתי ונמצא גם הרב ז"ל מודה דשם דחתי' ודס"ת שהוא עיקר אין מילת דמתקרי ממעט אותו. ומעתה לא נשאר שים פקפוק בנ"ד וכן ראוי להורות לכתוב בן דמתקרי רחמים יוסף ואצ"ל אם יהיה זה בשם המגרש עצמו דאין שום תיקון אחר ככל הנז"ל. ועיין להר' שמן המשחה ד' ק"ז פ"ב ג'. זהו מה שעלתה מצודתי להלכה ולמעשה. וצור ישר' יצילנו משגיאות אכי"ר אני
אענ"ה ס"ט.
הלכות גיטין