אור ברסלב
כליל תפארת חלק ד פרשת ואתחנן › שמע ישראל

כליל תפארת חלק ד· רבי ישעיה שור

פרשת ואתחנן · שמע ישראל

ועתה ישראל שמע אל החוקים

להבין למאי ענין סמך פרשת ק"ש לכאן. הנה סוד הק"ש עמוק עמוק מי ימצאנו ומבואר בכתבי הקודש בפרי ע"ח ענין עמוק מופלא ומכוסה ומי יעמוד בסוד קדושים והכלל הדבר שעיקר תכלית בריאת העולם הי' בשביל ישראל ובשביל התור' כמו שדרשו חז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית שנאמר ד' קנני ראשית דרכו ותנאי התנה הקב"ה בע"ב שיקבלו ישראל את התורה ויקבלו עול מלכותו עליהם להמליכו על השו"א ועל ארבעה רוחות העולם והעולם נברא עם אותיות התורה כמו שדרשו חז"ל בראשית עם התורה שנקראת ראשית כו' וע"י ישראל ששומרים את התורה ומקיימים מצותיה זוכים לחדש מ"ב כמו שאמרו חז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות כו' וכל העולמות העליונים עד א"ס מקבלים שפע וחיותם מאת מעשה עם קרובו וכפי עבודתם ומסורת נפשם למען אהבתם בכלות הנפש כך מתעוררים העולמות העליונים עד א"ס ומתיחדי' השמות הקדושים ומכח זה נשפע למטה שפע חיים וברכ' ורצון ולכן נברא האדם בצלם אלהי' דוגמת אדם דלעילא היושב על הכסא רם ונשא ולכן מושג האדם על כל הבהמות וחיות ועופות דוגמת אדם דלעילא בעשרה מאמרות נברא העולם נגד העשר ספירות וידוע הל זאת שכללות כל העולמות נכללו בהנך עשר ספירות ובפרטות בכל עולם ועולם בנמצא עשר ספירות ובעשר ספירות נכלל כל הקומ' שלימ' כמו שמבואר במאמר פתח אליהו מבואר כל העשר ספירות שהם קומ' שלימ' וכמו שבהקומ' בלימ' נכללו כל העולמות כן בפרטות בכל עולם ועולם בנמצא כל הקונ' שלימה כמו שמצינו שהארץ רומז למלכות מצינו שים בה כל הקומה שלימה ונמצא האדם שיש בו כל הקומה שלימה ונכללו בו כל העשר ספירות וכשהאדם הולך בדרכי ה' בדרכי התורה והמצות גורם לכל העולמות בפרטות שיש בהם ציור אדם וגם בכללות העולמות להיות עומדים על מעמדם ולהמשיך להם שפע חיותם מרום המעלות וע"י זה המה נקשרים ונאגדים באגוד אחת ולהעלותם לשורשם כי משם כל חיותם ומשם באה השפע לעולם הזה ועיקר השפע רוחניות שנובעים חכמה וקדושה וגם השפע שנשפע היא ג"כ קומה שלימה ונשפע לכל אבר ואבר בפרטות שפע חיותו ויש לכל ספירה וספירה שמות הקדושים ומלאכים דמשמשי להון כמו שכתב בת"ז ע"ש וכ"כ נשפע לכל אבר ואבר בפרטות השמות והמלאכים השייכים להם ומבשרי אחזה את אלהי שמתחלה מקבלים המוח והלב ואח"כ משלחים פארותם לכל אבר בפרטות וכאשר מקבלים הלב והמוח כל השפע השייכים לכל האברים הפרטים נשאר אצלם הרשימה מכל כמו שמבואר בכל כתבי הקודש כי הם השורש של כל הקומה שלימה ולכן בטולים כל פרטי האברים אליהם להמוח והלב כן בכללות כל הקומה שלימה נשאר במוח ולב הרשימ' והשורש בכדי שמכח זה ישתוקקו כל העולמות לעלות למעלה ראש כי שם נשאר שורשם ומשם באה חיותם בלי הפסק רגע וכ"כ כללות כ"י הם קומה שלימה ובנמצא עיני העדה ראשי העדה והסנהדרין נקראם לב וכל או"א מישראל מאיזה אבר פרטי שמשם שורש נשמתו משם באה לו השפע הקדושה והשפע חיותו באה לו מאת ראשי העדה ונמצא צריכין ישראל להיות באגודה אחת להשתוקק לדבק לשורשו להצדיקים שהם מבחינות מוח ולב והצדיקים מחויבים לקיים ואהבת לרעיך כמוך להשפיע לכל או"א מישראל שפע חיותו דכשם שא"א להאדם לחיות אם יש פגם וחיסרון באברים הפנימיים מוח ולב כן ח"ו אם נחסר אבר אחר שאין הנשמה תלויה בו הוי עכ"פ בעל מום ולכן צריכין לחזור אחר כל או"א מישראל להחזירו בתשובה בכדי להשלים כל השיעור קומה בפרטות ובכללות ובזה פרשתי והיה עקב תשמעון והי' מור' על שמח' השמח' תהי' עקב תשמעון כמו שאיתא עד דמטי רגלין ברגלין הכוונ' דבחינות ראש ומוח ולב נוח לתקן ובאמת צריכין לתקן כל הקומה שלימה ואם נזכה לתקן כל הקומה שלימה עד דמטי רגלין ברגלין אזי יראו עינינו וישמח לבינו ותגל נפשינו בישעתך באמת והאדם השלם היא המקיים כל העולמות העליונים כמ"ש וכל שיח השדה טרם יהי' על הארץ כו' כי לא המטיר ה' אלהי' ואדם אין לעבוד ופרש"י שעמדו כולם על פתח הקרקע ולא צמחו עד שנברא אדם וביקש רחמים וירדו גשמים וצמחו כי ירידת גשמים צריך לתפילתם של צדיקים כמו שדרשו חז"ל במ' כתיבות על ומעשה ידיך שמים שהשמים מעיד על מעשה ידיו של הקב"ה שמבקשים רחמים על הגשמים ויורדים והטעם כפי אשר הזכרתי ת"ל כמה פעמים שירידת הגשמים תלוים בזה שיתיחדו השמות הקדושים הוי' אדני (וע' בפ' בחקתי מ"ש פ' הש"ס מאמיתי מברכים על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה יע"ש) ולצורך שיתיחדו השמות הקדושים הנזכרים צריך דוקא ע"י התעוררת מלמטה שתעלה הכלה מ"נ לעילא היינו שתעלה למעלה פנימיות אורה והתעוררת האהבה בלב הכלה צריך להיות מעלמא דדכורא וזה נעשה ע"י הצדיקים בנשמתם מעלמא דדכורא ות"ל הזכרתי לעיל והיא מהזהר פ' ויחי והטל אינם נעצרים שיורדין מעצמם דירידת הטל בא ע"י במתיחדים או"א הוי' אהי' והמה נקראים תרין ריעין דלא מתפרשים והזכרתי ת"ל והמעיין ימצא סוד הכוונה דזה נקרא זיווג החיצונים אבל זיווג הפנימי ע"ז נאמר ולא אבא בעיר כשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנוס בירושלים של מטה וכבר כתבתי ת"ל דיש שני מיני טל ומצינו למידין דזיווג הפנימי זיווג הנשמות מאו"א הוא תלו' בזיווג הוי' אדני ונמצא שהכל תלי' במעשה התחתונים לעורר מתתא לעילא שיתיחדו הוי' אדני ולמעלה ראש לעלות פנימתם לצורך או"א הוי' אהי' שיתיחדו בפנימתם ואי"ה לפנינו עוד נזכור בזה בפרטות יותר וע"י ח"א נסתלקו י"ו מן הוי' ונשארו ה"ה וע"ז נאמר ותלכנה שתיהם כמו שכתוב בת"ז הכוונה שנמנעו ונתפרשו השמות הקדושים דבאותיות ו"ה נרמז היחוד מן הוי' ואדני חתן וכלה ובאותיות י"ה נרמז היחוד מן הוי' אהי' או"א דאות יוד אבא ומושך השפע מן קוצי של יוד כתר שדבוק לא"ס נפסק השפע הבאה מאות יוד אבא לאות ה' אימא וגם נפסק השפע הבאה מאות ואו לה' אחרונה מלכות וע' בת"ז הרבה מזה לבאר ח"א והנה כאשר השמות הקדושים מתיחדים ומתקשרים בקשר אמיץ וחזק ויהי' כל הארבעה שמות לאחדים כוללם שם הוי' אחד אות יוד אבא וקוצו של יוד כו' ואות ה' ראשונה אימא ואות ואו ז"א בחינת בן בחינת חתן ואות ה' אחרונה כלה וכאשר המה מתפרשים ח"ו המה פרצופים מיוחדים היינו אורות עליונים אבא בחינת הוי' אימא אהי' ז"א בחינת הוי' ה' אחרונה אדני וזה היא כשהמה מתפרשים ועכ"פ ניבנים בקומה שלימה ומתחלקים עוד לכמה בחינת פרצופים כמבואר בפרי ע"ח להקדוש זצוק"ל וזה גרם ח"א שנתפרשו ומסתמא נתמעטו כמבואר וגרם מיעוט הלבנה ועכ"פ מ"מ היתה שם אדני רישא לתתא ואימא היתה שם אהי' וקין גרם ששאלו ה' אי הבל כמ"ש בת"ז שגרם שנסתלקו א"י מן אדני ונשאר דן ואיתא עוד שם במקום אחר שנסתלקו א"י מן אהי' ג"כ וקין עשה תשובה ונתקבלה תשובתו להחזיר א"י לאדני ולאהי' והזכרתי ת"ל פ' בראשית המדרש ויצא קין מלפני ה' פגע בו אדם וא"ל מה נעשה בדינך וא"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי ואמר כך גדול כחה של תשובה מיד אמר מזמור שיר ליום השבת ע"ש מה שפרשתי ועוד חזון למועד לפרש בע"ה:

ועתה נדבר דרך כלל כמו שמצינו בתפילין של יד שמן הרשימה אתלבש' במוחתיה תפילין של יד כן נתלבש ז"א קנאה ועושך ע חותי' תפילין של ראש עיין בפרי כן דוגמא לזה נעשה כאן שע"י שקין גרם להחזיר א"י לאהי' ולאדני נתלבש אדם קנאה והשכלה להחזיר י"ו יוד לה' ראשונה ואות ואו לה' אחרונה ולפי מ"ש ת"ל מבואר שלא הי' באפשרו' לאדם לעשו' תשובה ליחדם היינו יוד ב"ה הוי' אהי' וכן הוי' אדני אחרי שנסתלקו א"י מן אהי' ומן אדני ואחרי שהחזיר קין א"י לאהי' ולאדני נתלבש אדם קנאה ועשה תשובה שיגרום שיתיחרב כולם ולכן אמר מזמור שיר ליום השבת דבשבת מתיחדים חתן וכלה ועולים לאו"א ומתיחדים ג"כ ועולים למעלה ראש כמבואר בכוונת שבת אך שגרם שבכל יום השבת מתיחדים ולא בימות החול ואח"כ ע"י שהי' הדורות מכעיסין נעשה פגם למעלה עד שבא נח וכן מנח עד אברהם שעשה חסד עם כל באי עולם וזכה למידתו חסד להיותו מרכבה לו י"ת ולתקן ימין העולם ושורשו של חסד היא חכמה ולכן זכה לחכמה והי' מקיים את התורה עד שלא ניתנה ויצחק שהי' מדתו גבורה להתגבר על יצרו ומסר נפשו על קדושת שמו יתברך ונעש' עול' תמימ' תיקון שמאל העולם ואח"כ יעקב בעש' עמודא דאמציעתא לחבר ימין ושמאל ולכלול שמאל בימין וג"כ חיבר מן עולם ועד העולם עלמא דאיתכסיא ועלמא דאיתגליא כמו שמבואר בסוד נשמותיהם של לאה ורחל ושורשם למעל' (וע' מ"ש למעל' התיקון הגדול שעשו עם הבארות) וזכה יעקב לי"ב שבטים תיקוני השכינ' כמ"ש לעיל וגם יוסף צדיק יסוד עולם ע"ל והמה נקראים אבות כ"ש חז"ל אין קורין אבות אלא שלשה שהמה הי' אבות העולם לחדש העולם ולהשרות שכינתו על הארץ ויעקב שהי' שופריה מעין שופריה דאדם וששה בני לאה ויוסף ובנימין שני צדיקים ועל בני השפחות אמרו וכל אחוריהם ביתה לתקן הששה מדות ומדתו תפארת הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה ולכן זכו כמו שיאמרו ק"ש שמע ישראל ליחד שמו של הקב"ה וגם אמרו על יעקב שקרא ק"ש בעת שבא יוסף אליו יע"ש מ"ש ת"ל והי' כחם יפה להמשיך מוחין דששה קצוות ולהמליכו על ארבעה רוחות העולם ועל שו"א והבטיח הקב"ה לאברהם בפ' לך ע"ש מאמר חז"ל ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם כו' הכוונ' שיזכו לעלו' שורש נשמתם שהם חסד גבור' תפארת לבחינת מוחין חב"ד כמו שמבואר בסוד כוונת התפלה וזכו לתקן השלש' תפלות לעלות מעולם הבריא' לעולם האצילו' והכל ע"י מסורת נפשם מקודם בק"ש בעולם הבריא'. ואח"כ משה ואהרן ומרים ואיתא בזהר דמשה נצח ואהרן הוד אע"ג דדרגא דילי' חסד ט"ש בזהר בראשית סוף הספר ואיתא משה זכה לבינה ואיתא עוד דיעקב מלבר ומשה מלגיו להבין כ"ז נרא' בע"ה ע"פ שמבואר בע"ח דמה שאמרו משה זכה לבינ' היינו בחינת לאה שהית' מהארת מלכו' דתבונה. וע"ז רמז מאמר רז"ל על וראיתי את אחורי ואמרו שהיא קשר של תפילין שהיא מאחורי דעת דז"א ועם זה נבין דמשה ואהרן תקנו פגם שנעש' ע"י ותקע כף ירך יעקב והם ירכי קשוט ושני לוחות רומזים גם כן לזה ע' בזהר ונצח היא ענף חסד וידוע שיסוד אבא ארוך עד יסוד דז"א והיא מאיר בו יסוד אבא ואח"כ כשזכה שתנתן התור' ע"י נתעל' לתפארת תורה שבכתב בחינת יעקב וזכה להארת אבא מהפנימיו' קו האמצעי ודעת היא קו האמצעי ג"כ והי' מאיר בו בחינת דעת ששם בחינת לאה קשר של תפילין וע"ז רמזו שזכה לבינ' וגם יסוד בינה מגיע עד תפארת והיה מאיר בו:

ובזה נפרש ומשה עלה אל האלהי' ואיתא שהאלהי' מורה על בינה הכוונ' על בחינה זו תפארת וזה הכוונ' שעלה למרום היינו שמים תפארת שע"י שזכה לקדוש' גדול' כזו זכה להזדכך להיות עולה למרום שממש בחינה כר"ש לשורש נשמתו ובמעמד הנבחר פסקו זוהמתן ונתקן ח"א מכל וזכו לתור' שנקראת ע"ח כמו שאמרו רז"ל חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות כו' והנה התיקון מח"א וקין התחיל התיקון מחסד בסוד אמרתי עולם חסד יבנה ומשם הי' הבנין עולם לתקן למעל' ראש כמ"ש לעיל שמחסד גבורה תפארת נתעלו בסוד מוחין חב"ד ולתקן נהי"מ ולתקן העקב עד סוף כל דרגין ולכן זכו שהי' קע"ב תיבו' בעשר' הדברו' ותר"כ אותיו' כתר לרמז שנעש' התיקון מראש עד סוף ונתייחדו הארבע' שמו' הקדושים הוי' אדני הוי' אהי' עולה חלק חלק ה' עמו ועולה חקל תפוחין כתפוח בעצי היער כו' [ות"ל במקומו בארתי באריכו'] (וי"ל מה שאמר אדם "מזמור "שיר "ליום "השבת ר"ת שלמה שהתיקון יגמר ע"י שלמה) ונפלו ממדריגתן ומשה עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מלהשחית וזכו להלוחו' השניו' ולמשכן ואח"כ זכו לבנין הבית ע"י שלמה ולשיר השירים. שנתיחדו האורו' העליונים והשעו' הקדושים לעילא ולעילא בבחינת זכה ונפלא' והרי גס עתה בנמצא בסוד כוונת ק"ש ארבע' מיני ק"ש זה למעל' מזה ושורש והיתד שהכל תלי' ביה היא כפי כח בחינת ההכנה איתערותא דלתתא וגם לפי העת והזמן שלפעמים שהזמן גרמא כמו בשחרית חסד אל גבר עלינו ויש בנו כח לעשו' התעוררת ולמט' ואנו מושכין אור עליון מרום המעלו' וע"י זה נעשה היחוד נפלא מאוד כעלה למעל' ראש [והמעיין בפרי ע"ח היטב יבין דברי לאשורם) ולכן עיקר תכלית הכוונה שישים האדם על לבו ועל נפשו איך לצאת ידי חובת הנפש ולטהר ולקדש א"ע ולתקן ח"א לעקר שורש הרע ולנטוע ע"ח בתוך הגן היינו מלכו' ע"ח עולה משפר ע"ב קס"א הוי' אהי' במילוי יודין וע"י שנוכל ליחד הוי' אהי' דנוכל לנטוע הע"ח היינו אות ואו אילן החיים בתוך הגן ה' אחרונ' ויתיחדו יוד בה' וגם ואו בה' אחרונ' וע"י מסירת נפש על קדושת שמו יתברך נעשה בסוד קרבן עולה לה' ואם מום בו ח"ו בנשמתו לא ירצה וצריכין אנחנו לשוב בתשוב' שלימה דלבנות מ"מ ע"י תורה אחר חצות לילה ולהכינה ולסעדה ולקשטה ובזה באה לפני המלך וע"י תפילין ש"י נעשין לה מוחין מאת הרשימה שנשאר לה. ואח"כ תפילין של ראש ורמזו חז"ל כ"ז שבין עיניך יהי' שנים ותרא' שיהי' שניהם שווים קומה שלימ' וע"י זמירו' ושירו' ותשבחו' היא מתעוררת ומושכין אותה לגבינו להיו' שוכנות בתוכינו כמ"ש לעיל בשם הזהר פ' ויחי שהתעוררת בלב הכלה צריך לבא מעלמא דדכורא ע"י נשמת הצדיקים ואנחנו ממשיכים לצפרא קדישא אלינו כמ"ש בזהר ובת"ז נטלים לצפרא קדישא בינייהו ע"י ההיא לחישא דלחשה לה. והכוונ' ע"י זמירו' שירו' והשבחו' בקול נעים ואח"כ אנו קוראים לדודה כמ"ש בזהר פ' בלק בשם הינוקא והזכרתי למעל' גבורי כח עושי דברו דשאגין בקול ואתי דודה לגבה בכמה רוחין בכמה מתנן ובכמה נבזבזין ועיין שם מתיקו' נעימו' ותראה נפלאו' וזה עבודתינו לבנותה ולקשטה ולהמשיכ' אלינו ע"י נעים זמירו' וע"י מסירו' נשמותינו על קדושת שמו אנו גורמים ליחד הדודים היינו הוי' אדני ולהעלו' לעילא ולעילא ליחד שמות הוי' אהי' ברום המעלו'. ואח"כ אנו ממשיכין אורו' מקיפין לסכך ולהגן בעדה ובעדינו לשורש נשמותינו כי היא שוכנת אתנו וע"י נפש ר"נ ונשמה לנשמ' נפש רנ"ח נגד ארבע' אותיו' הוי' ויחידה היא נגד קיצי סל יו"ד וע"י זה אנו מעלים ומיחדים כל השמו' עליונים בכל העולמו' להעלו' כל העוונו' לעולם אצילו' ונגד יחידה אנו מעלים לעולם אצילו' לא"ס לתקן העולם ולחדש מ"ב שנבראת באותיו' התורה ובאמת חיות האדם נשמתו באה מהתור' הקדוש' ולכן יש אותיו' תגין נקודין טעמי' ונגד זה יש פשט דרוש רמז סוד נגד גוף נפש ר"נ. ולעתיד אנחנו מקוים ומצפים שיתגל' לנו בתורתינו הקדוש' עוד נשמה לנשמ' כמ"ש בזהר (וכעת אינו זוכר מקומו) ובזה כפרש לשון הת"ז אית אורייתא דבריאה ועליה נאמר ה' קננו ראשית דרכו ואית אורייתא דאצילו' תורת ה' תמימה דהיא אוצילותיה ממש ולא שייך בה לומר בריאה והיא נשמה לנשמה והיא נגד יחידה שבחלקי הנשמ' וי"ל דבאורייתא דאצילו' יתכץ ג"כ כמו בה' חלקי הנשמ' דיש בה בחינת אותיו' גוף תגין נפש נקודין רוח טעמים נשמה ונשמ' לנשמ' נגד יחידה ושני הפרושים אמת דנגד אורייתא דבריא' הוי חלק הקטן מאצילו' נשמה לנשמה (ויהא רעווא שאהי' נאה דורש ונאה מקיים להמשיך כל החמשה חלקי הנשמ') ובה' מוצאות הפה נכללו כל האותיו' התורה שבכללו' העולם ובפרטו' בכל אדם היא ג"כ קומה שלי' ולכן ע"י כוונת האדם שמקבל עמ"ש שלמה לתקן שורש הרע ולהמשיך עה"ח ובפרטו' האדם בנמצא כל הקומה שלימ' כמו שמבואר במאמר פתח אליהו חסד דרועא ימינא כו' ונחשב כאלו ממליכו על כל העולם היינו הקומה שלימה בכללות כמ"ש בזה זכאה הוא מאן דאמליך ליה על כל איברים דילי' כאלו אמליך לי' על כל העולם כולו ולכן צריכין להמליכו על השמים והארץ ועל ארבע רוחות העולם לחתום שמו בכל הששה קצוות כמ"ש בספר יצירה ששה צרופי שלשה אותיו' ראשונו' מהשם יה"ו וע"י שאנו מקבלים מ"ש עלינו נשלם ה' אחרונה ונשלם השם הוי' בכל הששה קצוו' וע"י מסור' נפשינו על ק"ש אנו מתקנים למ"מ שמשם שורש נשמותינו ולהעלו' עד א"ס. וזה סוד התשובה להשיבה על מקומה וליחדה עם דודה דע"י החטא כתיב ובפשעכם שלחה עמכם ותשובה תשיב ה' ליחדה עם דודה ומשם ע"י שמתיחדים אנו מושכים שפע שבע רצון לנשמותינו ואנו מעידין על יחידו כמ"ש שלשה מעידין זע"ז שבת וישראל והקב"ה הובא בתוס' מס' חגיגה ונראה ר"ת "שמע ה"ש רומז לשבת ישראל ה' אלהינו ה' אחד ושלשה רומזים כאן שבת ישראל הקב"ה אחד וע"ז רומז בזהר פ' פנחס ע' מן שמע ד' מן אחד היא עד ונשאר אשמח ורומז דמעידין זע"ז ועוד י"ל דרומז עד כמ"ש לעיל דק"ש היא עיקר סוד התשובה ושבת עד ה' אלהיך דע"י תשובה נמתק שם אלהי' ונעשה חילופו "א"כ"ד"ט"ם עולה ע"ד וזוכין להמשיך הוי' רחמים וע"י ק"ש כשבאים מוחין דגדלות היינו הרחבת הדעת והתפשטות השכל בהתלהבות גדול בעוצם אהבת ה' יתגדל התשוקה בלבו למסור נפשו על קדושת שמו ואהבה זו באה בלב האדם משם הוי' רחמים וזה נקרא מוחין דגדלו' ונידחים מוחין דקטנו' השכל הבא משתו' אלהי' ומה שאיתא בזהר ונשאר אשמח הכוונה דבנין העולם היא כמ"ש בספר יצירה אמש אור מים אש וח' מורה על חיים עה"ח וזה אשמח והבן ואמרו בש"ס על ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד נימרי' לא אמר משה לא נימרו אמרה יעקב משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה הביאו לה בחשאי הכוונה לפי שבק"ש עדיין אנו בהיכילו' דבריאת וע"י מסירת נפשינו על קדושת שמו אנו גורמים להעלות מ"נ לעילא מהיכל אהבה לעורר סוד הנשיקין של או"א דאצילו' יע"ש בכוונ' ק"ש והיא עדיין בעולם הבריאה ורחוקה מן הזיוויג הנעשה באצילו' וע"ז רמזו לא תאמר יש לה צער ואנו ממשיכין לה היוחד התחתון בחשאי מפני פחד החיצונים שלא יהנו ג"כ ח"ו וביה"כ שאין שם שליט' החיצונים אנו אומרים בקול רם ויעקב אמרו לבניו יחדו שמו של הקב"ה ואמרו ק"ש שמע ישראל כו' אמר יעקב בש"כ להעלו' המלכו' כי זה היתה עבודתו של יעקב כידוע בלאה ורחל והבן:

ומשה שזכה לתורה ונקרא איש אלהי' זכה ליחדם שניהם באצילו' ולא הצריך לומר בש"כ כו' ויש בק"ש ששה תיבות נגד ששת קצוות ויש כ"ה אותיו' נגד חמשה חלקי הנשמה כל או"א כליל מחמשה עולה כ"ה ברוך שם כבוד כו' יש ג"כ ששה תיבות לרמז ג"כ למ"ש ויש כ"ד אותיו' נגד כ"ד צרופי אדני ה' אחרונה ה' פעמים כ"ד עולה ק"כ נגד ק"כ צרופי אלהי' כמ"ש בספר יצירה ה' אותיו' בוכים ק"כ בתים ומשה היה שלשה פעמים בהר מ' יום בכל פעם וכן היה מספר שנותיו וע' בעשרה מאמרות והרמז דהס"ת דששה תיבו' דק"ש עולה מאה ועשרים נגד הק"כ צרופי אלהי' שימתיקו והבן ואחרי אשר נתיחד שמו הקדוש אנו אומרים פרש' ואהב' מ"ב תיבו' מן ואהב' עד וכל מאדך עשרה תיבו' נגד עשר' דברו' ומן והיה הדברים עד סוף הפרש' ל"ב תיבו' נגד ל"ב כתיבו' החכמ' ונגד ל"ב אלהי' דמ"ב שנתקן העולם וע"ז רמזו חז"ל שרצו לתקן ולקבוע עשרת הדיברות בק"ש ונמנעו מפני המינים דעשר' הדברו' רומזים לעשרה מאמרו' ועתה נבאר למה נסמך כאן פרשת ק"ש דמקודם כתיב אשר יטב לך ואשר כרבון מאוד ועיקר הכוונ' שיתמשך להם מ"ק לעבדתו:

ארץ זבת חלב ודבש ס"ת למפרע כמ"ש לעיל) "ח"ל"ב רומז חכמה ל"ב נתיבו' ולמד משה לישראל איך ליחדו ולמסור נפשו על ק"ש להשיב בתשוב' שלימ' ולתקן החטא עד שורשו ח"א להוציא הארץ מקללה לברכ' וליבנו' מדת מלכו' ולקשט' ולהעלות' ליחדה עם דודה:

ואהבת את ה' אלהיך כו' ובכל מאדך ויפלא אמאי בפרשה והיה אם שמוע לא כתיב ובכל מאדך ומתרצים דפרש' ראשונ' כתיב בלשון יחיד ולכן י"ל כמ"ש בש"ס אם יש לך אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו ולכך נאמר בכל מאדך ובפרש' שניה היא לשון רבים ולכן לא שייך לומר דממונם חביב עליהם יותר מגופם ועדיין אינו מיושב בכל הצורך ונראה בע"ה דהתור' הזהיר' לקרו' ק"ש ולמסור נפשו על קדוש' שמו וליחדו ומבטיח' התור' שע"י זה תזכה שיקבע הקב"ה אהבתו בלב האדם ותזכ' ואהב' את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ותזכ' ג"כ והי' הדברים האלה כו' על לבבך שתקיים עצותי' וע"ז רמזו בש"ס ר"ש בן יוחאי אם קרא ק"ש שקרי' וערבי' קיום והגי' בה יומם וליל' שע"י שקרא ק"ש ויקבל עלי' עול מ"ש ויזכ' ואהב' כו' ויזכ' והיה הדברים האלה על לבבך ונמצא שקיים והגית כו' ונמצא מה שנאמר בפרשה הראשונה היא הבטח' ומבטיח' התור' לכל או"א מישראל שיזכ' לאהבת ד' במאי דחביב עליו ובפרש' שני' היא בלשון תנאי והיה אם שמוע ונתתי מטר כו' ועלמא בתר רובא איתדן ולכן נאמר עיקר לפי רוב העולם שנפשם חביב ביותר ממונם:

וקשרתם לאות על ידך הכוונ' כמ"ש לעיל ברמז דתפילין של יד היא מוחין דמד' מלכו' שנעשים מן הרשימ' של אתמול ונזהיר' התור' שתקשור למד' מלכו' לאות על ידך ודרשו חז"ל לך לאות שתזכ' ע"י זה שנטל' לההיא צפרא קדישא דיתי חתן לגב' וע"י שנעשים בה מוחין מתלבש הוא קנא' וע"ז רמזו עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה שמקנא בה וזוכ' להמשיך ג"כ מוחין ונמצא שע"י תפילין של יד ממילא זוכה והי' לטטפת בין עיניך ע"י שמתלבש קנאה וע"י שקשר תפילין של יד ההיא צ"ק זוכה לטטפת בין עיניך לבחינ' חתן ודרשו חז"ל כ"ז שבין עיניך יהי' שוים שע"י הכל' זוכה להחתן שיבא ג"כ אלי' והדברים עמוקים בע"ה:

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשערך הכוונ' אם תקבל עליך עול מ"ש במסיר' נפש ותזכ' לתפילין ביד ובזרוע לשעבד תאוו' הלב ולשעבד הלב והמוח לעבודתו יתברך במחשב' ובדיבור הפה ובמעשה ע"י מצות תפילין ואח"כ וכתבתם כו' ואזי תשמור אותך שכל החיצונים יפחדו ממנו. וידעו כי שם ד' נקרא עליו ויהא רעווא שנזכ' למסור נפשינו על קדושתו וליחדו בכל יום בכל ארבעה כוונת הק"ש לפי העת והזמן ונזכ' ב"ב עוד להמשיך מפנימיות עתיק שלא זכינו עדיין ואז יתקנו כל העולמו' בשלימו' אמן.

והיה כי יבאך כו' ערים גדולו' וטובת אשר לא בני' ובתים כו' השמר לך פן תשכח את ד' אשר הוציאך כו'. ויפלא אמאי לא הזהיר' התור' שלא ישכחו את הטוב ההיא שנתן להם ד' והנרא' בע"ה דעיקר החשש השמר לך היא ערים כו' אשר לא בנית דישראל בונים בעצמם ומזכירין שם ד' ונעש' הכל בקדוש' וכן כרמים אם נוטעים ישראל אם מקיימים מצות ערלה ונעשה הנטיע' בקדוש' ודבר זה גורם אחרי שישבו בהבתים ויאכלו מפירות הכרם עוד יוסף עליהם כח הקדוש' אבל מכוין שלא טרחו ישראל בעצמם וירשו מהאומות שלא נעש' בקדושה יש חשש שע"י זה יגרמו להם שישכחו את ד' ומפרש הכתיב ערים כו' אשר לא בנית ולא נעש' בקדוש' השמר לך פן תשכח את ד' ובתים מלאים כו' כוונ' הכתוב כמ"ש בחכמ' יבנה בית כו' ובדעת חדרים ימלאו וזה כוונ' הכתוב אשר לא מלאת שלא נתמלאו בדעת.

את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובשמו תשבע הכוונ' להזהירם שאם יצטרכו לשבע ישבעו בשמו ושם אלהי' אחרים לא יזכירו כמ"ש בפ' משפטים עוד יש לפרש אחרי שהזהיר' התורה ואותו תעבוד ונתנ' התור' עצה שאם ח"ו יקטרג לו יצרו והעצה ובשמו תשבע כמו בועז:

לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר ניסתם במסה כמו שפ' רש"י שנאמר היש ד' בקרבנו ומזהיר' התורה לא תנסו והעצ' שיהי' ד' עמך שמור תשמרון ועוד נרא' דמדייק הכתיב שאשר נסיתם במסה לדייק דוקא כאשר נסיתם דאמרו היש ד' בקרבינו אסור לנסו' דהי' להם לבטוח ולהאמין כי ד' בקרבם אבל מותר לעשו' סי' כמו אליעזר עבד אברהם וכמו גדעון בהגיז'.

כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדו' כו' אשר צוה ד' אלהינו אתכם וזה שאל' בן החכם ורבים תמהו הא הוציא עצמו מן הכלל ובאמ' לק"מ דהא אמר ה' אלהינו ועוד יש לפרש שתמה על דור היוצאים ממצרים והקב"ה נתן להם תורתו וציוה להם עדו' וחקים ומשפטים וע"ז באה שאלת בן החכם אחת דיבר ושתים זו שמענו שתמה על אשר הש"י צוה אתכם ולמה זכו עתה יותר מכל הדורו' שלפניהם שלא זכו לתורה ועוד תמה למה זכו לתורה אחרי שנטמעו בין האומות במצרים וע"ז באה התשוב' עבדים היינו לפרעה במצרים ונצרפו כצרוף הכסף ונבחנו כבחון הזהב ויוציאינו ד' ביד חזק' מזוקק שבעתים בכלל הדבר הזה נתעכב' שמחת חיתון מתו' הקדוש' עד אשר יצאו ממצרים ולאות ולעופ' שלא נטמעו בין האומו' ולא שינוי שמם ולשונם ומלבישיהם ויתן ה' אותות ומופתים גדולים ועוד במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו וכל מי שניצול בזכות עצמו יכול לראות במפלת שונאיו והש"י עשה לעינינו וזה לאות ולמופת שלא נטמעו בין האומות:

וצדקה תהי' לנו כי בשמור כו' יש לפרש דשילום שכר דמשלם הקב"ה עבור צדקה שאנחנו נותנים היא בחסדו יתברך דמי יקדימינו ואשלם הלא ת' הוא המציא לנו במה לעשו' צדקה ועוד למ"ש מפרשי התורה מה שהאדם נותן להעני דהיא חלקו של עני המופקד אצלו ואע"פ כן משלם שכר כ"כ כל המצות אילמלא עוזרו לא יכול לו והנשמה היא חלק אלהי' ממעל והקב"ה ממרום שולח איתערותא שיתעורר לעבודתו ושילום שכר מהמצות היא דומה לצדק' ועוד יש לפרש וצדקה תהי' לנו שיהי' לנו לצדק' היינו לחסד ולחנינא כי כשמור לעשו' כו' דזה היא חסדו יתברך הבא לטהר מסיעין אותו ועוד י"ל דאמרו חז"ל דעבירה מכבה מצוה דהיינו שלפעמים ח"ו עובר עבירה מנכין לו משכיותי' וכן איתא בזה"ק אבל אין עבירה מכבה תורה דתורה אור ולהלכה קיי"ל דצדקה אינו משועבד לב"ח וכן פסק הרב הש"ך בדין הענקה ולזה אמר הכתוב וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה כו' הכוונה אם נשמור לקיים כל המצוה יהי' נחשב לנו כדין המקבל צדקת שאינו משועבד לב"ח שלא לנכות ח"ו עבור עבירה ר"ל כי כללות תרי"ג מצות יגינו ויאירו כאור בהיר שלא תכבה.

תוכן העניינים

כליל תפארת חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה