כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף מה:
בגמ' דכתי' מכל החי מכל בשר כו' מיתור' דכל חי קיליף
ואם אינו ענין לבהמה טמאה כדכתבו ע"כ קאי על בהמה טהור' וק"ל: ופרי' האי מבעי ליה למעוטי טרפ' דלא. אפשר לפרש דלהכי פשוט לי למעוטי טרפ' ממיעוט דכל החי מאשר נמעט בהמה שמחוס' אבר אחר דבבהמה טמא' כתי' לא נעקר לגמרי ממנו ילומר דאפי' בבהמה טמא' למעוטי טרפ' קאתי ולאו משום קרבן אלא משום צוות' וק"ל:
בתו' ד"ה מנין למחוסר אבר כו' פי' להקריב לגבו' כו' דאלו בב"ה אפי' בדוקי' שבעין נמי אסור כו' לפי זה היה אפשר לדקדק אמאי שכתבו תוס' דף ו' בד"ה אתך כו' ומ"מ ליכא למעט כו' ובעל מים כו' דהלא מדאצטריך למעט להקריב בעל מום לבני נח בב"ה ש"מ בבמ' היה מותר להס וק"ל דאפשר ליישב:
בד"ה מנין למחיסר אבר כו' עד וי"ל דס"ל כיון כו' תירוץ זה אינו מספיק במאי דהוצרכ' התורה למעט טרפ' ממיעוט דמן הבהמה ודוק: