כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף מד:
בגמרא מאן תנא כו' עיין בחדושי שבב"מ דף צ"ג מה שכתבתי שם: בתוס' ד"ה וחייבין משום שבועת ביטוי כו' תימא כו' ונ"ל דלא דמי דהתם יצא להקל כו' אבל הכא דיצא להחמיר כו' אין חידוש ע"כ יש לדקדק א"כ מאי האי דאמר ר"א כולן פטורין משבועת שומרי' וחייבי' משום שבועת ביטוי חוץ מאיני יודע מה אתה סח דשואל כו' שהוא חייב שהרי כפרו ממון ולמה לא יתחייבו גם אלו משום שבועת ביטוי בהדי שבועת שומרים שיהיו חייבי' שתים והלא כה"ג מקשה הש"ס לעיל דף כ"ה ע"ב אצל שבועת עדות דיהיה חייב שתים אחת משום שבועת בטוי ואתת משום שבועת עדות ותירץ רבא שם משום דהוה דבר שבכלל ויצא לידון בדבר החדש ואין לך בו אלא חידושו ע"כ והרי לפי מאי שכתבו תוס' כאן ודאי דאין לומר ולתרץ כן אצל שבועת שומרים אחר דאין כאן חידוש וא"כ נהדר קושי' הש"ס דלשם לדהכא לדוכתא אצל שבועת שומרים דלמה לא נחייב' שתים. והנה לכאורה הוה אפשר לומר דאה"נ דר' אלעזר הכי ס"ל באינך והיינו בש"ח שטען אבד והוא אכלו ובטוען נגנב והוא גנבו הואיל דתרתי רעות עשה שגנבו וגם נשבע לשקר ולכך מחייב באמת תרתי משא"כ באלו דנקט ר"א דלא עביד תרתי לריעותא כ"א חדא במה שרצה לפטור את עצמו במה שהוא חייב אבל הוא לא גנבו לעצמו ואז אמרינן דלאו להחמיר יצא ואינו חייב כ"א אחת משום שבועת שומרים בלחוד ולכך נקט ר"א הני דנקיט ושביק לאינך ודלא כרש"י ז"ל באמת ובזה יצא לן נייחא ודאי למאי דהוה קשה לכאורה מאי בא ר"א להוסיף על מילתא דרב ואי לא בא כ"א לפסוק הלכתא כרב לא ה"ל למנקט לישנא לעצמו כאלו אמר דבר מה שלא אמר רב אבל בדברינו אלה א"ש דלפלוג על רב בא דאילו רב סבר בכולן המתחייבי' משום שבועת שומרים פטורים משום שבועת ביטוי ואילו ר"א לא כן סובר וכנ"ל. וכן הוא מדויק היטב בדברי רב דאמר וכולן פטורים משום שבועת שומרים כו' ומאי רצה בזה לא ה"ל לומר כ"א וחייבים משום שבועת ביטוי דהלא הא דפטורים משום שבועת שומרים מתני' היא ומי יפלוג בזה עד דהוצרך לאשמעינן אלא דבא לומר דאלו דפטורי' משבועת שומרי' הן חייבי' משום שבועת ביטוי משא"כ כל הני דחייבי' בשבועת שומרי' אינן חייבין משום שבועת ביטוי ובא ר"א ואמר במקצת מודינ' לך והיינו אילו דנקט הוא שואל שאמר א"י מה אתה סח כו' אבל באינך לא וכנ"ל ודוק היטב ותמצא דאפשר לומר כן ולתרץ כן הכא. אבל אכתי אית לן לדקדק על רבא לעיל דף כ"ה דמתרץ כן אליבא דרב שם דלהכי אינו בשבועת עדות ג"כ משום שבועת ביטוי משום דהוה דבר שבכלל כו' ומה יאמר ויתרץ הכא אליבא דרב דהלא הכא א"א לומר כן וכנ"ל וא"כ למה לא מחייב רב תרתי משום שבועת שומרים ומשום ביטוי. ובדוחק יש לתרץ דאה"נ דרבא יתרץ הכא כמו דתירץ אביי לעיל שם דלהכי אינו חייב שתים משום דכתיב בשבועת ביטוי לאחת מאלה משום אחת אתה מחייבו ואין אתה מחייבו משום שתים והא דהיה מתרץ רבא שם בענין אחר וכנ"ל היינו אחר דמצא לתרץ בטוב טעם במדה מן המדות שניתנה הל"מ לכך בא לאשמעינן דיש לתרץ ג"כ בזה והוה כאלו אמר שם לאביי אם היית' רוצה לתרץ תירוצא שלך ה"ל לתרץ כן אצל שבועת שומרים דהתם מודינא לך דאין לן תירוץ אחר משא"כ הכא אית לן תירוץ אחר יותר מרווח במדה שניתנה מסיני ודוק:
בגמרא צריכ' כו' אימא מודה לשמואל כדרבי אמי דאמר ר"א כו' ואי איתמר בהא בהא קאמר שמואל כו' לא תקשה היאך הוה אפשר לומר דטעמיה דשמואל הוא משום דכל שבועה שהדייני' כו' והלא הוא אמר טעמיה הואיל דליתא בלהבא. לזה נאמר דבאמת הא דנאמר בש"ס דטעמי' דשמואל הוא משום דליתא בלהבא לאו שמואל בעצמו אמר כן כ"א הש"ס קמפרשה טעם דפלוגתתן והיא ידעה במאי דפליגי וק"ל . ודע דבמאי דאמרתי לעיל דלרב לא מחייבי' שתיס בכל הני דמחייבי' משום שבועת שומרים ודלא כר"א א"כ הוה מצי לעשות צריכות' בכגון דא דאי הוה אשמעינן שם בזרק פלוני כו' ה"א דהכא מחייב רב אפי' במקום שחייב משים שבועת שומרים וכמו דסבר ר"א לפי מאי שכתבתי לעיל ודוק כי העליתי חספ' ותוכל למצוא מרגניתא עוד וחקור כי יש עוד לאלוק' מילין. ואת כל זה העליתי ג"כ בסיומא דמסכתא זאת לפט הלומדים המופלגים אשר הזכרתי לעיל בסיומא דמסכת מכית ונתנו אוזן שומעת. כי נכון הוא למוצאי דעת: