אור ברסלב
כוס הישועות שבועות › דף מד.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

שבועות · דף מד.

דף מג:

אי דשו' מ"ט דר"א כו' הנה תוס' דקדקו על רש"י ז"ל ועל

גירם' הלז ואפשר לומר דשפיר גרסינן כן דהנה כבר כתבתי שם בב"מ דלא ניחא לש"ס לומר דלא פליגי כ"א אם הוה המלוה על המשכון ש"ש או ש"ח דא"כ ה"ל למנקט בלשנייהו כמו דנקט' המשנ' דלשס בקיצור דהוה ש"ש לר"ע ולר"א ש"ח וא"כ שפיר קאמר גם הכא דא"כ מ"ט דר"א דאמר ישבע ויטול מעותי' ולא קאמר בהדיא דהוה ש"ש וגם דדחיק' ליה דיפלוג על סתם מתני' דלשם אלא ש"מ בדשמואל קמפלגי וא"כ שפיר נקט בלישני' ישבע ויטול מעותיו היינו מעו' דלא הוה כנגד המשכון וא"כ קשה ליה על שמואל דנקט הדין לעצמו וה"ל לומר הלכתא כר"ט וע"ז קמשני בדלא שוי כ"ע לית להו דשמואל כלומר אי הוה אמר שמואל בקיצור דהלכ' כר"ע ה"א בדין דשמואל כ"ע מודו דאינו כדבריו ופליגי בדר"י והיינו בדנאבד המשכון באונס מיירי וכן כתב רש"י שם וא"כ לא הוה מצי לומר כמו דאמר התם במתני' דהוה ש"ש דכ"ע מודו דהוה ש"ש ולא פליגי כ"א אם יתחייב ג"כ באונסי' ובזה הוה אפשר למטעי ולכך הוצרך שמואל לאשמעינן דיני' בהדי'. ואח"כ מהדר הש"ס למשאל לימא דר"י תנאי היא דאי לאו סוגי' דהכא ודאי הוה ידעינן דלא מיירי ר"י כ"א בשלא בשעת הלואה דאי אפי' בשעת הלואה א"כ ה"ל למפסק בקיצור הלכה כר"ע אבל השתא דחזינן דאפשר למימר דפליגי בדשמואל א"כ אפשר לומר נמי דפליגי לעולם בדר"י והא דלא פסק בהדיא כר"ע משום דהוה אפשר למטעי דלא פליגי בדר"י כ"א בדשמואל ור"ע אית ליה דשמואל ובאמת ר"י לית ליה דשמואל ובכן מהדר ליה המדחה ותסבר' כו' כלומר דמכח סברא ידעינן כן וק"ל. ואח"כ אמר דבשומר אביד' קמפלגי והיינו דר"ל כמו שאמר אח"כ במלו' צריך למשכון וכו' ועיין מה שכתבתי בזה בב"מ ודוק:

והגה תוס' מקשי' על פירוש דר"ח ואני אומר דיש ליישב ממה דכתבו הם ז"ל בב"ק דטעם דהוה ש"ש על אבידה לר"י משוס דצריך כמה פעמיס לעיין באביד' בהיות' אצלו ע"ש אבל בשביל פעס אחת שמצא' אינו פטור וא"כ בשצריך למשכון דאינ' מלוה זולת המשכן א"כ בשמעיין אח"כ על המשכון אפשר דלא הוה ש"ש בשביל כך הואיל דמעיין ג"כ בשבילו על המשכון ודוק: בסיומא דמסבת שבועות. במתגי' ד' שומריס הן ש"ח והשואל נ"ש והשוכר כו' זולת זה אשר נתנו תוס' טעם סידורי דד' שומרים (אחר דלכאורה הוה שלא כסדר) היה נ"ל לפרש ולומר דרך אחר והוא כאשר אתי' לן דש"ח פטור מגניבה ואבידה וש"ש חייב בהו ודפרשה א' שבתורה קמיירי מש"ח חיובא דשואל גרם לן כן מהא דאיתא ריש פ' השואל ז"ל בשלמא שלישי בשואל כו' אלא ראשונה בש"ח כו' איפוך אנא מסתבר' כו' אדרבה כו' אפ"ה קרנא בלא שבועה כו' תדע דהא שואל כל הנאה שלו ואינו משלם אלא קרן ע"כ וע"ש הרי עיקר הילפותא דפרשה ראשונה בש"ח קמיירי אתי' לן משואל ולכך תני התנא לשואל אצל ש"ח וק"ל:

בתוס' ד"ה והעדים מעידים שאכלו כו' ול"ג שגנבו כו'. הנה חזינן בב"ק ריש מרובה דף ס"ג ע"ב דהתוס' עצמם גרסי שם שגנבו בד"ה והעדים מעידים אותו כו' ע"ש ותמצא ג"כ טעם נכון שנתנו מה ששינת' הסיפא מן הרישא. ונאמר א"כ דמאי דרצו להוכיח כאן ממאי דמקשה בהגוזל קמא על רב מינה אינ' הוכחה כולי האי דודאי נוכל לומר דהתם ברייתא היא ואי משום דא"כ למה דחק' הש"ס שם לאוקמי כר"מ. הלא כבר נתן רש"י ז"ל הטעם משום דר' יוחנן ס"ל כר"מ ע"ש בד"ה ומשני ר"י כר"מ ס"ל ודוק:

בד"ה אמר לאחד שבשוק כו' עיין בחידושי שעל ב"ק מה שכתבתי שם בזה: בד"ה ראה עדים כו' לשמואל כו' וכה"ג משני התם ע"כ. לכאורה יש לתמוה על דבריהם האלו דהלא במסקנא שם אמרה הש"ס דהא דקאמר ראה עדים שמשמשים ובאים קמיירי שלא חזרו לאחוריהם דעלה קאמר ר"א יבואו עדים ויעידו וקמסיק שם דשמואל כר"א ס"ל ע"ש. אשר ע"כ אומר דבאמת שם ברייתא היא ולא מתני' דילן וכל עיקר דבריהם כאן אינן כ"א ליתן טעם למה לא פליג ר"א במתני' דילן ג"כ כמו דפליג בברייתא אשר הובאה שם ולכך כתבו דמתני' דילן קמיירי שחזרו לאחוריהם וא"כ מצי אתי' אפי' כר"א ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה