אור ברסלב
כוס הישועות שבועות › דף מ:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

שבועות · דף מ:

דף מ.

בגמרא הודה במקצת קרקעות פטור הוצרך לסיי' גם בזה דלא תימא טעמא דפטור ברישא משום דהו' בטוענו חטי' והודה לו בשעורי' כדכתבו תיס' וא"כ לא הוה קשה מידי ועדיין הוצרך לסיים אח"כ ג"כ במקצת כלים חייב דלא תימא לעולם טעמא דרישא משום דטענו חטי' כו' ואי משום דגם בסיפא פטור בהודה במקצת קרקעות ודלמא האי תנא לית לי' גלגול בשבוע' דבאה ע"י הודאה במקצת לכך קמסיים בזה להורות דע"כ אית לי' ואפ"ה פוטר בר שא וע"כ הטעם הוא משום כפיר' קרקעות וק"ל ודע דבאמת היה אפשר לומר ולתרץ מאי דמקשה מאי קמ"ל זוקקין תנינא כו' דאי לאו הא דהכא ה"א דוקא בהעדאת עד א' אית לי' מגלגלי' דומי' דסוטה דאתי' ע"פ ע"א משא"כ בהודא' במקצת דליתא בסוטה אין מגלגלין ועדיפא מזה קמשני וק"ל:

בגמדא ולא דחוי מדחינ' לך אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר"י כו' דקדקתי מאי האי לשון דקאמר תלמוד ערוך הוא בפיו של ר"י והוצרך לומר ולא דחוי מדחינ' לך ומי דחקו לכך ואמרתי אחר שבאמת נראה הדבר תמו' דיפלגו אמוראי אליבא דאמור' אחר אי אמר פטור או חייב וחד מנייהו קמשקר והיה נראה באמת לומר דר' יוחנן לא אמר כ"א על הברייתא דשור ושה דהביא' הש"ס הכא הא מני אדמון היא והיה סבר ר' יצחק אדמון היא וקיימא לן כוותי' כדאי' בכתובות כל מקום שאמר ר"ג רואה אני דברי אדמון הלכת' כוותי' ורחב"א סבר דהכי קאמר הא מני אדמון היא ולא קיימא לן כוותי' וזהו שאמר ולא דחוי קמדחינא לך אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר"י כו' כלומר דגם בהא לא פליג ר' יצחק אי אמר ר' יוחנן כן דגם הוא מודה שאמר כן רק דהבין דהלכת' כוותי' קאמר ואני פליגנא עליו בזה וק"ל:

בתוס' ד"ה תלמוד ערוך כו' עד וי"ל כו' ודייק לה מדקתני כו' יש לדקדק דמ"מ מנ"ל לרחב"א לומר מכל הני הוכחות דבאלו שני דבריס פליגי אהדדי עד דאתי' לי' דסבירא ליה לאדמון דצריך לטוענו מיהא לתרוויי' ואפילו בהא קפטרי רבנן ודלמא בב' דברים אלו קמפלגי והן דאלו לאדמון אפי' בשטענו מדה והוא הודה קנקנים קמחייב דאית לי' דר"ג וגם בשטוענו כדי שמן סבר דיבלה"ק ואם יודה לו ה' קנקט' וכפר בה' סבר הוא דצריך לישבע אפי' על ה' שכפר ואלו לרבנן בשטוענו מדה והוד' בקנקני' קפטרי לגמרי דפליגי על ר"ג וגם בשטוענו כדי שמן והודה בה' אית להו דאק בלשון הזה קנקט' ובזה יתיישבו ודאי כל הני דקדוקי' והוכחות שרצו להוכיח ממנו דפליגי בשני דבריס דקאמרו הס ודוק היטב בזה:

עוד דקדקתי לפי דברוהם אלו שכתבו כאן והוכחתם יש ליישב קצת מה שהקשו תוס' שם בכתובות על מאי דמקשה הש"ס א"ה מ"ט דאדמון ע"ש ודוק: שם בגמרא אמר ר"נ ומשביעין אותו שבועת היסת קאמר לשון חיוב וקאמר משביעין דמשמע שבא לאשמעינן דיש לן רשות להשביע אותו דלא תימא הואיל דהתיר' פוטרו אין לן להשביע אותו דאע"ג דבכל מקום מצינו דעבדינן תקנת' מפני הרמאי' או נעילת דלת מ"מ בענין שבוע' לא נעביד משום חומר' דעון שבוע' קמ"ל דיש לן ג"כ בהא מילתא רשות. והנה מצאתי בתוס' (ולא ידעתי היכן הוא) דשבועת היסת נתקנ' כבר בימי התנאים וא"כ אפשר לומר דר"נ דקדק כן ממתני' דילן מדהוצרך לאשמעינן הא דמנה לי בידך דפטור אע"ג דכבר אמר דהטענה ב' כסף והודאה פרוטה דמשמע דכופר הכל פטור אלא דבא לדייק דפטור משבועת התורה אבל מ"מ תייב שבועת היסת: דבאודה ודאי הדבריס תמוהיס דנראה כאלו נשכיל על דברי התורה דאמרה כופר הכל פטור מטעם שאין אדם מעיז ואנן נאמר דמשתמיט ליה וכאשר דקדקו התוס' ג"כ ולכך היה נראה לי דאפשר לומר דודאי אנן לא חשדינן לכופר הכל דחיי' לו כסבר' התורה רק דכבר אמרו חז"ל במקומות הרבה להפיס דעתו דבע"ד כדאי' לקמן פרק ז' בשכיר דכדי להפיס דעתו של בע"ה רמינן שבועה אשכיר רק אי הוה לן חזקה דהבע"ד תובע אותו ויודע בעצמו שאינו חייב לו מידי ודאי לא הוה עבדינן תקנתא להפיס דעתו רק מטעס חזקה ג"כ דאית לן דאין אדס תובע כו' אמרינן ודאי האי בע"ד טועה בעצמו שסובר דחייב לו ובאמת אינו חייב לו וזהו דקאמר ר"נ אא"כ יש לו עליו ולא קאמר אא"כ חייב לו אלא דה"ק דיש לו עליו תביעה לפי דעתו וקמקשה אדרב' כו' כלומר למה עבדינן תקנה להפיס דעתו של זה הבע"ד ולא לזה הלא כבר אית לן חזקה אין אדם מעיז ובמאי דרמינן שבועה עליו מחזיקינן לי' שמעיז פניו וקמהדר לי' דזה אינו דלא נראה בזה שהעיז פניו כ"א דאפשר דיאמר עליו דמשתמיט עצמו ודוק ותמצא הדבר יקר: דב חביבא מתני אסיפא כו' אפשר לומר במאי דפליגי הני אמוראי אליבא דר"נ על מאי דאמר דבריו ושלא יהא נראה כחד מנייהו משקר. לכך נראה דבאמת ר"נ שנה לתלמידיו הרישא עם הסיפא ואח"כ אמר עלי' הא דמשביע אותו היסת וא"כ ר"ח סבר דאחר ששנה ג"כ לסיפא ואח"כ אמר דבריו ש"מ דדוקא בסיפא דאיכא דררא דממונא כו' דאל"כ לא ה"ל לשנות כ"א הרישא ומאן דסבר דאפילו על הרישא אמר דברי' סבר דלכך הביא הסיפא דמינה דייק דבריו משום דהוה קשה לי' לר"נ אחר שאמרה מתני' דבדאיכא דררא דממונא דפטור א"כ ל"ל למתני הרישא דליכא דררא דממונא אלא ש"מ לאשמעינן בא דאף ברישא פטור משבועה דאורייתא אבל מ"מ משביעין אותו שבועת היסת וכדכתבתי לעיל דאיכא בתוס' בשוס מקום דבימי התנאים כבר איתקנו ש"ה וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה