אור ברסלב
כוס הישועות שבועות › דף מ.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

שבועות · דף מ.

דף לט:

בגמ' א"א בשלמא כו' עד ור"א לימא מדסיפא כו' אמרתי לפני תלמידי ליישב הא דשואל ור"א לימא כו' ומאי בכך אי אית ליה כשמואל וגם ליישב לשון דאא"ב נאמר דהנה ודאי ידע דיש שנוי אחד בכאן הא דמסייס שהכל מין מטבע א' והיה אפשר לומר בדוחק דרצה לרמז בזה דמיירי שטען אותו בשוה ולא בדוקא וה"ק אימתי חייב בשהכל מין מטבע א' כלומר כאלו הוא מטבע א' אחר שטען אותו בשוה וא"כ הוה קשה לרב אחר שהוצרך לפרש כן בסיפא א"כ ש"מ ברישא דוקא קתט אבל באשר א"ש לרב משום דידע דיש לפרש אליבי' דר"ל שהכל דין מטבע א' וא"כ קשה לשמואל ואהא קאמר ר"א שטוענו מטבעות ומכריחי אותו מהלשון שהכל מין כו' וע"ז קאמר ור"א לימא כו' כלומר אחר דאית ליה הא דשמואל היה לו לפרש כאשר עלה על דעתו מתחלה והוה מוכח מילתא דשמואל יותר וע"ז השיב ליה דלהכי לא רצה לפרש כן ופירש בדרך אחר כי היכי דלא להוי מוכח כלום אי כרב אי כשמואל וק"ל כל זה אמרתי לפני תלמידי דרך צחות וכן על ב' לשונות דאא"ב הקדומי' לזה נתתי פטס להם ודוק גם אתה ותמצא:

שם ה"ק כל האומר כו' ר"ל דהתנא הוצרך לפרש דבריו וליתן טעס למה יתחיי' לרש"י או יפטור לפי גיר' התוס' בדטענו דינר זהב והוא הוד' בדינר כסף משום דבסתמא בטבוע' קמיירי וק"ל:

עוד שם ורב שהכל דין מטבע א' זולת פירש"י אפשר לפרש שהכל דין כו' כלומר בשטוענו בסתם והשיב לי' בסתם דינו כאלו טוענו באותו מטבע שהוד' לו משום דגם בסתמא בשוה קאמר ודוק:

שם בגמ' ל"ש אלא כו' אמרתי לפני תלמידי הא דלא קאמר בקיצור בהעדא' עד א' אפילו כו' אפשר דבא לרמ דמכל מקום אין משביעי' גם בע"א בכפירת קרקע וה"ק ל"ש כו' דאין לחלק ביניהם כ"א דבר זה אבל לא בכפיר' קרקע וק"ל:

א"ל ר"י יישר וכן אמר ר"י דקדקתי בתיבת יישר דלא אמר ישר דהוה שם התואר אבל תיבת יישר הוא פועל או ציווי או עתיד וא"כ אפשר לומר דר"י אמר לר"נ דה"ל ליישר דבריך יותר וה"ל לומר וכן אמר ר' יוחנן ואהכי קמדקדק' הש"ס מכלל דפליג עליו ר"ל דאל"כ ה"ל לי' לר"י לדקדק עוד יותר על ר"נ גם מן ר"ל וק"ל:

שם בגמרא לימא כו' ור"ג מחייב. מסיים במילתא דר"ג אף שאינו מקשה כ"א מדברי דת"ק משום דהי' אפשר לומר דלעולם גם בשטענו תרוויי' פטור משבוע' והא דנקט דבריו בשטענו חד משום דבהא הוא פטור אפי' מדמי שעורי' כדאמר רבה ב"נ לכך הביא הא דר"ג וסבר דע"כ ר"ג מחייבו בכל הן דמי שעורי' הן שבוע' דאל"כ לא הוה הודאה במקצת כדקס"ד דתוס' בזה מתחלה וע"כ א"כ גם ת"ק מחייבו מיהו בדמי שעורי' ולא קפטר לי' אלא משבוע' דאל"כ הוה פליגי ת"ק ור"נ בפלוגת' רחוקה ולזה השיב לי' דאינו כן כמו שחשב ודוק:

בתוס' ד"ה בטוענו דינר מטבעות הנה תוס' הרבו להקשות על רש"י ותמי' לי' שלא הזכירו ג"כ מה שיש לדקדק טובא לרש"י מאי האי דקאמר הא סתמ' שוה קאמר ולמה לא נאמר הא סתמא בשאינה טבוע' קאמר והוה פטור. ועוד קשה לרש"י למה לא קשי' לי' בברייתא גופ' ולמ' יתחייב הלא טענו בדינר טבוע' והוא השיב לי' דינר כסף שאינה טבוע' דהלא השתא סבר דטעמי' דאמר זהב זהוב הוא דטענו בטבוע' הא בסתמ' בשתינה טבוע' קאמר וא"כ בשהשי' ליה בסתם בשאינה טבוע' קאמר ולמה יתחייב א"כ וי"ל ודוק. ובאמת לפי זה הי' אפשר לקיים גירס' דפטור בבריית' ודוק היטב. אף דלכאורה לפי מה שמתרץ לא א"ש הגירס' מ"מ הי' אפשר לומר דבדינר זהב שאני דשם אמרינן בסתמא בטבועה קמיירי משא"כ בשארי מטבעות ודוק: גם אפשר לדקדק לפירושו למה אמר לעיל מי סברת שזה קאמר ולמה לא קאמר מי סברת בטבועה קאמר ובמאי ראה דס"ד דידי' הוא על מלתא דשוה יותר מעל מלתא דטבועה ודוק:

בתוס' ד"ה ור"ג מחייב תימא כו' עד וי"ל דלדידי' נמי נ"מ כו' תמי' לי טובא למאי הוצרכו לדחוק עצמס למצוא נפקא מינה ממקוס אחר והלא בהאי מלתא גופא יש נפקות' גדול דאלו בשנאמר יבלה"ק אזי מחייב הוא לישבע גם על ה' קנקני' אשר כפר אבל בשאינן בלשון א"כ שבוע' ל"ל הלא מעולם לא קתבע ממנו קנקני' ודי במאי שנאמר שחייב לו ה' קנקניס אלו אשר הודה לפי לשון א' דתוס' לעיל:

ועוד יש לדקדק אחר דמוכרחיס אנחנו לומר דר"ג לאו בכל דברי אדמון מודה כ"א בהא דיבלה"ק אבל בהא פליג עליו דאלו לאדמון צריך לתובעו תרוויי' ואלו לדידי' אין צריך למה לא נאמר אפכא דבאמת בהא דיבלה"ק אינה מודה לו ודקאמר רואה אני היינו במה שמחייבו שבועה דגם הוא מחייבו שבועה אע"ג דאין בלשון הזה קנקטם מ"מ איהו לטעמי' אזיל דאית לי' דאינו צריך לתובעו תרוויי' ודוק גם בזה די"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה