כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף לח:
בגמ' ה"ד אי דפריש מניינ' את' לאשמעונן קצת יש לדקדק ולא כמו שדקדק ן' לב אלא אפכא ודלמא ר"ח את' לאשמעונן דאכלל נמי מחייב והא דאמר עשרי' קאי על חטין וא"כ ע"כ דאכלל נמי מחיי' ותירוצא דמהרש"א לאו כלום הוא לעניי' זה ע"ע דהלא ר"ח ידע על מאי קאמר דברי' אי על חטין או על הפקדון וא"כ אפשר דבא להורות דבר זה. ואי משום דתנ' נמי ט"ו חטאות זה קאי על דבר אחר וקמ"ל שם דין אחר והוא דקאי על מאי דמתני אליבא דרבי במתני' לא לך וגם ולא לך דהוה פרט לפי גיר' התוס' וכן ודאי תנא בחטי' שעורי' וכוסמי' וי"ו באחרונה ואית ליה לר"ח דעל האחרונ' לא מחייב דהוה כלל ולא פרט וא"כ כשינוכ' מכל הני חמשה מכל אחד האחרון נשאר לן ט"ו ודאמר עשרי' קאי אדר"מ דלית לי' דהוה פרט כ"א בלא וי"ו ולא קתני וי"ו בכולם ולכך חייב על כולם והוה עשרי' ודוק:
שם בגמ' אמר רבא משל דר"ש למה"ד כו' ודאי מצוה יתחשב בשנוכל למצוא קצת יישוב לדברי רבא דלאו קטל קני' באגמ' הוא דיטע' בדבר הפשוט כולי האי ואמינא דרבא פירש למתני' מאי דתנ' לא אנסתי כו' לאו דאמר כן כ"א דאמר לו איני חייב לך קנס ובושת ופגם וסבר ר"ש א"כ דאינו חייב כלום הואיל דלא מחייב קנס ע"פ עצמו א"כ בקושט' משתבע דודאי לא מחייב כולם כ"א בוש' ופגם והכי יתפרש דבריו כולם איני חייב אבל מקצת חייב ורבנן סברי דא"א לפרש דבריו כ"א דאינו חייב כלום ולהכי בשיקר' קמשתבע וע"ז בא אביי וסתר דבריו דאחר דתנ' במתני' לא אנסתי כו' ש"מ הכי משתבע בהדי' ולא כדקס"ד דרבא דלא אמר כ"א איני חייב לך לא קנס כו' ודוק: שבועת הדיינין פרק ששי. במתני' טענו חטי' והוד' לו בשעורי' פטיר ור"ג מחיי' קצת יש לדקדק אחר דר"ג מחייב אפילו בטענו חטי' והוד' לו בשעורי' מאי הוצרך אח"כ לומר רואה אני את דברי אדמון דהלא לאדמון התם הוה הטעם דהוה ממין הטענ' כדאי' לקמן ובכתובות ולכאורה היה נראה דהא דמחיי' בטענו חטי' והודה בשעורי' היינו שעורי' הוא דמחיי' כאשר הודה ורבנן סבירא להו דאף משעורי' הוא פטור כדאי' בב"ק סוף פ' המניח אבל להיות כמודה מקצת וישבע עליו גם הוא ר"ג מודה דאינו נשבע דגם הוא מצריך להיות הודא' ממין הטענ' כן היה נראה אבל מה אעשה שלא נראה כן מהגמ' דלקמן ודוק. אחר כותבי זאת מצאתי דף מ' ע"א בתו' ד"ה ור"ג מחייב כו' שדקדקו כן ועיי' מה שתירצו שם:
בתו' ד"ה ואם אמר איני נשבע כו' עיין מה שכתבתי בחידושי דב"ב ובסנהדרין בהאי עניינ'. ובכאן יש לדקדק לכאורה בסוף דבריהם דכתבו ומיהו י"ל כו' וכן משמע בפ' י"נ לפי גר"ח כו' משמע דווקא כשנשבע כו' מאי הוכח' יש כאן טפי מן מאי דאית' מפ' המפקיד דכבר דחי ר"ת לעיל דמיירי חוץ לב"ד א"כ גם הכא יש לומר כן דמיירי ר"א מחוץ לב"ד ולהכי הצריך דוקא שכבר נשבע וי"ל דמ"מ יש הוכח' דאפילו בב"ד הו' הדין כן דאל"כ ה"ל לר"א לאשמעונן רבות' טפי שפעמי' שאינו יכול לחזור אפילו בשעדיין לא נשבע והיינו בב"ד דהלא כל מגמתו הוא לאשמעונן האי חידוש שאינו יכול לחזור וק"ל: