כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף כז:
במתני' זו היא שבוע' בטוי כו' אפשר דבא לרמז בזה מאי דאמר רבא בש"ס חיוב' דליכא הא שבועה איכא כו' ובודאי אי לאו הוה הדבר כן ע"כ דהוה חייב על שבועה השניה משום שבועת שוא וכדמוכח ממתני' דלקמן לכך קאמר הכא זו הוא שבועת בטוי כו' כלומר דעד הכא אינו חייב כ"א משום שבועות בטוי וליכ' שבועת שוא כלל וק"ל:
ועוד אמרתי אחר שמשמע לעיל בש"ס דרצה לומר דתנ' דמתני' בא למעט שבועה שאוכל ולא אכל דאינו חייב מלקו' משום דהוה לאו שאין בו מעשה ע"ש והנה אחר שמדקדק' הש"ס כאן טעמא דאמר שלא אוכל כו' אבל אמר שלא אוכלנ' והדר שלא אוכל מתיי' תרתי כו' והנה אי הוה אמרינן דגם בשנשבע שאוכל מלקין אותו ודאי הוה הדבר מהופך דטעמ' שאמר שאוכלנה והדר שאוכל כוי ולכך הוצרך לומר כאן זו היא שבועת בטוי כו' כלומר לכך הוצרכתי להורות הדבר בלשון הזה ולא להפך:
שבתי וראיתי דף כ"ט ע"ב ד"ה שבוע' שאוכל כו' כי אין הדבר כן ע"ע ודוק:
גם לפי מאי דמסיק שם דבא למעט אכלתי ולא אכלתי דהוה לשעבר ומתני' אתי' כר' ישמעאל דלא מחייב בטוי לשעבר וא"כ ה"ק זהו בטוי כו' לאפוקי בטוי דלעבר אי הוה חייב הוה חל תרוויי' שהרי יצא שבועה לשקר מפיו כדלקמן דאמר כן אבימי לעיפ' וק"ל: