כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף כה:
בגמ' נימ' רב דאמר כריב"ב ושמואל דאמר כרבנן אפשר לומר אע"ג דרא' בהדי' בדברי רב דאמר איתי' בלאו והן דמשמע דצריך מיהא לאו והן (אף דיש לתרץ כדכתבו תוס' לעיל בד"ה ושמואל כו' ע"ש מ"מ גם יש ליישב בענין אחר) מ"מ סבר הוא בדעתו דרב חד מהני תרי צריך לן אבל לא כולם בהדדי או בשיש בו לאו והן אע"ג דאין בו עתיד או דיש בו עתיד אע"ג דאין בו לאו והן ואף גם לריב"ב יש לומר כן וא"כ שפיר קאמר לפי הקס"ד דידי' ואהא קמהדר ליה דאין זה אמת וכו' וק"ל:
שם מתי' ר"ה לא אכלתי היום כו' בשלמ' כו' גם פה לא הנחתי את ידי ואמרתי דהיה אפשר לתרץ דאתי' כריב"ב וכדכתבו תוס' רק דא"כ היה קשה ול"ל דתנ' הא דלא אכלתי היום ומאי קמ"ל הלא תפלין דהוה אפשר לומר דאינו בלא אניח חייב בהא לא כש"כ אבל בשנאמר דא"ש דתנ' הא דלא אכלתי דמזה מורה על מה דתנ' לא הנחתי דכי היכי דלא אכלתי אתי' אפי' כרבנן דריב"ב כן נמי לא הנחתי וא"כ ודאי קשה מלא הנחתי וע"ז שפיר קמשני לצדדין קתני כו' וא"כ תרווייהו צריכנ' דכל א' מיירי מה דלא מיירי חבירו וק"ל:
שם מתי' רבא כו' ואמר עולא והוא שניכר לג' ב"א כו' טעמא כו' היה נראה לי דעל מתני' גופ' בלי הא דעולא לא הוה קשה ליה משום דהוה אפשר לומר אפי' אינו נשבע לשנו' הידוע הוה בכלל שבועות שוא והא דאמר' כן רבות' קמ"ל דאפי' נשבע לשנו' הידוע דהוה שבועת הבאי ובעלמא אמרינן דנדרי הבאי ולא כלום א"כ תאמר דאף בשבועה כן קמ"ל דלא (ועיין בר"ן דנדרי' מאי דמחלק בינייהו) אבל השתא דאמר עולא והוא שניכר כו' דמשמע בהדי' דתנאי קא מתנ' הא אינו ניכר עובר משום שבועות בטוי ולכך מקשה ודוק:
שם אמר אביי כו' הואיל וליתי' בכלל שאיני יודע אל תאמר הא באני יודע גופ' הוה מצי למימר דאינו חל הוחיל דנשבע לקיים מצות עדות וכבר קיימ' לן דנשבע לקיים המציה ולא קיים דפטור דשאני הכא אחר שבשיקרא קא משתבע דבאמת אינו יודע לו עדות א"כ לאו מצוה היא משא"כ התם דנשבע לקיים מצות סוכ' ושארי וק"ל:
שם בשלמ' לשמואל כו' הנה ראיתי במקום הזה אילים מנגחי' זה את זה מה שפירש"י לקמן בשיט' הזאת אהא דמקשה מכלל דאביי סבר כו' והרי"ף פירשו בענין אחר והר"ן דקדק עליו וגם הרז"ה עיין עליהם לכך אמינא אף אני אענה חלקי עמהן כי אפשר הניחו לי מקום בזה ולכך אתחיל בתחלת הסוגיא במאי דקאמר בשלמא לשמואל דאמר כו' להכי אפקא רחמנ' לשבועות עדות מכלל שבועות בטוי כו' דפירושו הוא אחר דחזינן דהתורה נחן לשבועות עדות מקום בפני עצמה והוציאה מכלל שבועות בטוי אף דעל כל אחד מביא קרבן וא"כ אף דלא הוציאה והניח' בכלל שבועות בטוי הלא כשהי' נשבע לשקר ואמר איני יודע לך עדות הוה חייב קרבן כמו השתא דשבועות עדות נקרא וא"כ יש לדקדק למאי נפק' מינ' שלא הניח' בכלל שבועות בטוי והנה לשמואל בא לן נפקות' טובא והיינו במאי שהוציאה התורה העתיד מן שבועות בטוי דעדות ונתן לה שם אחר היינו שבועות עדות בזה בא לן דאינו חייב ג"כ על העבר בשבועות עדות והוא בידעתי ולא ידעתי וא"כ נפקות' טובא בא לן מזה שהוציאה התורה מן שבועות בטוי לשבועה עדות דאתר שאין לשבועות בטוי העתיד א"כ לא מחייבינן ג"כ על העבר משא"כ אם הניח' התורה לעתיד הזה אצל שבועות בטוי הוה מחייבינן ג"כ על העבר משא"כ לרב דמחייב אפילו על העבר בשבועות בטוי בשנשבע ידעתי ולא ידעתי א"כ מאי נפקות' יצא' לן בזה שהוציא התור' לעתיד דאיני יודע לך עדות משבועות בטוי ונתנ' לשבועות עדות וע"ז היו התלמידים רוצי' לומר דמחייב באמת תרתי ואביי ימאן זה אלא אמר לחייבו על המזיד והנה על מאי דדחיק אביי נפשי' לתרץ מאי דקשי' להו מקשה הש"ס אח"כ מכלל דאביי סבר אית' לשבועה בעולם כו' משום דקשי' לה ל"ל לאביי לדחוקי נפשי' הלא כבר אמר לעיל מודה רב כו' וא"כ במאי דאפיק התורה לאיני יודע מכלל שבועת בטוי בא לן נמי נפקות' טובא דאינו חייב ג"כ על השבועה דאני יודע דכך אמר אני יודע פטור הואיל שאינו באינו יודע וא"כ ל"ל לאביי לדחוקי נפשי' אלא ע"כ דאית ליה לאביי הכא דאף דאפיק התור' לאינו יודע מכלל שבועות בטוי אפ"ה חייב הוא על אני יודע בשבועות בטוי הואיל דאית' לשבועה בעולם כלומר דאחר דמ"מ גם באיני יודע הו' שבוע' אף שנקרא' שבועות עדות לא אכפ' לן בזה ומשום הכי חייב בשבועות בטוי ג"כ על אני יודע ודוק ותמצא כי כן הוא:
ואל תדקדק עלי דאם לפי דברי ה"ל לש"ס נמי לדקדק ממאי דאמרו לשמואל ניח' הוחיל דאינו מחייבו על העבר הלא לפי מאי דקאמינא גם לשמואל היה אפשר לומר דמחייב על העבר הואיל דאית' לשבועת עתיד בעולם אף דנקרא' שבועות עדות מאי בכך וכנ"ל אליבא דרב ומאי אירי' דהביא הא דאני יודע כו' דוק' לזה אימא לך דשאני ושאני דבשלמא לשמואל דחזינן דמדקדק הרב' להיות העתיד במקום עבר דוקא נוכל לומר דמדקדק ג"כ בזה דצריך להיות העתיד בטוי קרבן שבועות העבר משא"כ לרב דאינו מדקדק כולי האי הואיל דלא צריך להיות העתיד עם העבר א"כ ג"כ אינו מדקדק שיהי' נקרא הלאו בשם שבועות ההן:
ויש לדקדק לפי פירש"י מאי מקשה ודלמ' הא גופי' דאמ' לעיל דאינו חייב על אני יודע כו' אתי' ליה מדגלה לן התורה תיב' דלאחת למעט שאינו חייב על קרבן בטוי ולמה כן אלא ע"כ להראו' שלא יהיה כלל בכלל שבועות בטוי אף במקום שאין בו שבועות עדות דגילוי מלת' הוא כן וק"ל: הנה עוד יש לדקדק קצת לפי מאי דמסיק הש"ס או לר"פ או לאביי לפי מאי דהדר בי' דחייב על אני יודע א"כ אדפליג רב בזרק צרור לים בעבר במקום דליכ' עתיד ה"ל למפלגי בהאי דעדות דאשמעונן טוב' בין בדשמואל בין בדרב ודוק היטב: