כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף ה.
בגמ' גבי סוטה כו' אי הוה ידע מי בדקו לה מיא כו' הנה
מה שמקשי' תוס' על זה אמאי חשיב לי' אין מנוק' אם לא בא עלי' משנסתר' ר"ל דמנ"ל למקשן דהתורה מיירי אפילו בא עלי' אחר ידיעת הסתיר' ואני אומר דשפיר קא מקשה דע"כ הואיל דהוצרך התור' למכתב האי ונעלם דנידוק מיני' לפי הקס"ד מכלל שהי' לו ידיע' ע"כ דבא להורות אע"פ שבא עלי' אח"כ דאל"כ מאי לי שהי' לו ידיע' או לא היה לו ידיע' ודוק ותמצא:
עוד יש לדקדק במאי דהקשו על פירוש י"מ הראשון דה"ד אי בשעת השקאה כו' ומאי קושי' ודלמ' באמת בשעת השקאה אינו צריך לידע דנטמאה ולא כתב' לנו התור' התיב' של ונעלם מכלל שהי' לו ידיעה כ"א לגלות לנו דאע"פ שכבר היה לו ידיע' אפ"ה המים בודקי' אות' ולכך מקשה שפיר והלא א"א לומר כן שהרי כבר כתיב ונקה האיש מעון כו' ודוק ותמצא כי נכון הוא:
בגמ' א"ל ר"פ לאביי כו' מי איכא דלי' לי' ידיעת בית רבו נוכל לומר דעל הקרא לא רצה למפרך דדלמ' באמת הכי קאמר רבי דלכך לא כתב לן התורה כ"א תיב' ונעלם להור' דדי בידיע' בית רבו שאף היא נקרא ידיע' וה"ק ונעלם מכלל שידע כלומר דלא צריכנא לידיעה אחר' כ"א זאת הבא' מתיב' ונעלם אבל ממתני' מדקדק עליו שפיר וק"ל:
בגמ' אלא אמר ר"פ התם כו' נוכל לומר דאפ"ה לא נסתר מכל וכל תירוץ הראשון דמאי דאמר תחלה אבות תנא יתפרש השתא דבמלת שתים דהכא אינו כולל כ"א אבות והיינו היציאות משא"כ שם בשבת דכולל במלת שתי' ג"כ התולד' שהיא הכנסה והיינו לפי מה שפירש רש"י ז"ל שם בשבת והתוס' הביאו הכא וק"ל:
בתו' ד"ה ומ"ש הכא כו' עד והר"מ פירש משום דומי' דמראו' נגעי' אין לו להניח כו' כלומר וטפי ה"ל לפרש כל דיני שבת ולא למתני כלל מראות נגעי' מלמתני נמי מראות נגעי' ולהניח דיני שבת והנה לעיל דמקש' הש"ס בשבועות והא דומי' דמראות נגעי' קתני נמי מקשה כן דע"כ א"א לומר דתני בשבועות חיובי ופטורי דא"כ לא ה"ל למתני כלל מראות נגעי' אתר דשבועות עיקר הוא כאן ודוק ותראה דמתורץ שפיר קושי' מהרש"א ומהרש"א התחיל בזה ולא סיי' היטב: