אור ברסלב
כוס הישועות שבועות › דף ד.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

שבועות · דף ד.

דף ג:

בגמרא מכדי האי סתמא והאי סתמא מאי חזי דעביד כהאי

סתמא לעביד כהאי סתמא לכאורה יש לדקדק על קושי' הלז אלא מאי לעביד כאידך סתמא הוה נמי קשה ולמה לא עביד כאידך סתמא הלא הוצרך למעבד כהאי או כהאי ומאי אולמי' דאידך מהאי גם אליבי' לכך אמינא דקושי' המקשן הוה אחר שאפשר לומר דמתני' דלקמן אינה ממעט העתיד ממלקות כ"א העבר מקרבן ואף שיש קצת תירוץ בזה דקאי בלהבא כו' מכל מקום כדי שלא נעשה פלוגת' בין מתני' דלקמן להאי דהכא ודאי אכתי ניחא לן טפי לומר דממעט העבר אף שהוא קצת דוחק וא"כ ודאי קשה מכדי האי סתמ' כו' ועל זה משיב ליה ולטעמך כו' כלומר אחר שראיתי מדבריך דטפי ניחא לך לפרש מתני' דבקרבן קמיירי ולא במלקות דעל האי דאוקימנא במלקות הקשה כל קושיותיו וא"כ אי קאי על קרבן ומתני' דלקמן לפי הקס"ד דש"ס מתחלה דממעט העבר מקרבן הוה נמי קשה היאך סתם לן רבי הכא הכי והכא הכי אלא מאי אמר' כו' ודוק כי כן אמרתי לפני תלמידי והנאוהו:

שם משום הכי אוקימנא כר"י דאמר לאו שניתן כו' ק"ק דא"כ הדרא קושי' לדוכתא קשי' דר' יוחנן אדר"י דאמר הלכה כסתם משנה ואיהו אית ליה בסנהדרין דאין לוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ע"ש בפר' יו"ד. וצריכנא לומר דשם קאי הש"ס אליבא דמסקנ' הכא וק"ל:

בתוס' ד"ה ר' עקיבא כו' עד וי"ל דדלמא סבר כר"ד כו' ולמאי דפריש' לעיל כו' א"ש ראיתי מאי דדקדק בזה מהרש"א ואמרתי דפירושו הכי הוא דתחלה אמרו דדלמא סבר כר"ד כו' וא"ת דאכתי לא א"ש במאי דמחיי' לעתיד ע"ז מסיימו ולמאי דברישא לעיל כו' א"ש ואין כאן ב' תירוצים רק הכל תירוץ אחד ודלא כמו שהבין מהרש"א וק"ל. אבל באמת קשה לי א"כ היאך יתפרש ב' שהן ד' והלא העבר מפורש אליבא דר"ד והעתי' איני מפורש רק נתרבה מכפל דלשוא וכאן א"א לתרץ דהעתיד מתחייב נמי בקרבן ולא העבר והלא לר"ע העבר נמי מתחייב בקרבן ודוק:

עוד יש לדקדק אחר דחזינן בתוס' ב"מ דהקשו על ר"ל דאית לי' החוסם בקול דלא לקי משום דלא הוה מעשה ופליג על ר' יוחנן אשר סבר דהוה מעשה באמרם הלא בש"ס דמכות מסיק דילפינן דאין לוקין על לאו שאין בו מעשה מדסמכו התורה מלקות ללאו דחסימה מה חסימה יש בה מעשה אף מלקות לא בא אלא על לאו שיש בו מעשה ונימא אפכא דבחסימה חייבה התורה אפי' על הקול ומהכא נילף לכל לאוין שלוקין נמי אפי' על שאין בו מעשה. ותירצו דר"ל סבר ילפותא דלעשות הנאמר שם ג"כ עיקר ומהכא ילפינן על כל לאוין ע"כ. ומכל זה קשי' לי א"כ מאי מקשי' תוס' מנא לי' לר"ע דלוקין על לאו שאב"מ דלמא איהו סבר כן לפי הקס"ד דהכא דתורה חייבה החסימה אפי' על הקול שאין בו מעשה ומהכא יליף על כל הלאוין ודוק: עוד יש לי לדקדק על דבריהם דהכא דרוצי' לתלות זה בזה א"כ ריש לקיש דאית לי' לוקין על לאו שאין בו מעשה בכל מקום לפי דבריהם דלעיל בד"ה התראת ספק כו' א"כ ע"כ אית לי' דעדים זוממים אינו קנס א"כ אית לי' נמי לוקין ומשלמים כר"מ דאמר הכי במכות דיליף בכל דבר מעדים זוממים ודלא כרבנן דאמרי מעדים זוממי' לא גמרינן דהוה קנס א"כ מאי מקשה הש"ס בכתובות על מאי דמוקי ריש לקיש מתני' דאלו נערות יש להן קנס כר"מ דאית ליה לוקין ומשלמין דהוה ליה למיקם מתני' טפי כרבנן כמו ר' יוחנן דהוה אליבא דהלכתא והלא הוא מוקי לה אליבא דהלכתא לפי דעתו ומה לה לש"ס שם לדחוק עצמה וליתן טעם אחר ולמצוא פלוגת' אחרת בין ר"ל ור"י על ידי כן ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה