כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
עבודה זרה · דף מו.
בגמ' אלא אמר רבא מאי הגעלה נמי שטיפה ומריקה א"ל
אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן כו' הנה אע"ג דאיכא מ"ד התם דשטיפה ומריקה בחמי' הוא מ"מ מדקדק אביי שפיר על רבא דמ"מ לא א"ש למ"ד התם דהוה בצונן וק"ל:
שם א"ה הגעלה נמי לא ליבעי קשי'. הנה אפשר לומר וליישב דברי רבא דאף הוא לא טעי בזה ועיקר מה שהביא את דברי ר"נ אינו כ"א לראי' דכמו דלר"נ ברגל לא צריכנ' להגעלה כלל אחר דכל יום נעשה גיעול כו' כן נמי יש לומר דלאחר ימי הרגל עושין כן והיינו דבכל יום אחר שנתבשל בהן מגעילין ברותחין קודם שיבואו לידי נותר וא"כ שפיר קתני בקדשי' השפוד והאסכלה מגעילן בחמין והיינו קודם שיבואו לידי נותר ודוק בזה: כל זה אמרתי בסיומא דמסכת זאת לפני הלומדים המופלגי' הנזכרי' בתיומא דמס' מכות ודשבועות בהוספ' איזה דברים עוד שהם לחדודי בעלמא לכך לא רציתי להעמיד אותן כאן שלא להטריח את הקורא ובכן אשבח להבורא. שעשה לנו נס גדול ונורא. בשהוצת בנו אש המדורא. ונשרף כל מחמדינו עם בתי אלקינו. זה מקדש מעט מקום שעושים בו תפלתינו. ומקוה היעד לחכמים ביח מדרשינו. וברוך השם אשר השאיר לנו גויתינו. וניצל גם כל ספרינו. עם ספרי זה מחמד עינינו. ועליו קרינו. ז"ה או"ד יוצ"א מא"ש לפרט המנין שמנינו. ואל אלקינו שבשמים נפרוש כפינו. שמכל צרה יצילינו. וישלח לנו צדק תמים משיחינו. במהרה בימינו. אוכי"ר:
סוף הספר