כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
עבודה זרה · דף יז:
בגמ' א"ל אני שינה לכל אבידת אחיך כו' אפשר לומר דמתיבת אחיך אתי' לי' לר"י ההוכח' דמדקרי להו אחיך ש"מ דאין מורידין וק"ל: שם לא נצרכ' שאם היתה מעלה בבור כו' אי לאו דמסתפינ' הוה אמינא דאין הפירוש כאשר הבינו תוס' עד דקשי' להו מאי דקשי' להו אלא דהפירוש הוא דבא לומר הא דקאמר מורידין לאו למימר דמורידין אותם בידים בבור שאינם יכולי' לעלות מתוכה כ"א דמורידין אותם לבור שיש בה מעלה אשר יכול לעלות מתוכה ואח"כ מגרר אותה מעלה וקאי האי דאין מעלין על התחלת דבריו דמורידין ומעתה אין כאן קושי' של כלום ודוק:
בתו' ד"ה ולא מורידין כו' עד מכל מקום אין מורידין דרבינהו בקרא להתיר' כו' עיין בב"י ובט"ז אשר פליני בהאי מלתא דאין מורידין דאלו לב"י מתפרש דאין מצוה להורידן אבל רשות יש ואתי' לי' מלשנא דתוספ' דכתבו הכי דרבינן בקררי להתיר' דמשמע דלא קמיירי כ"א מהיתר שיש היתר להחיותן אבל לא דיש איסור גם כן בהורדתן ואלו הט"ז חולק עליו ומביא ראי' מש"ס דסנהדרין ע"ע דמפרש דברי תוס' דלא הוה סיוע לדברי ב"י ואמרתי שגם הוכח' יש מדבריהס דאפילו איסור יש בהורדתן דאל"כ לא הוה מקשי' כלום מהא דמסכת םופרי' דקאמר כשר שבנוי' הרונ דדלמא ברשות קמיירי דיש רשות להרוג אותם וק"ל:
בתו' ד"ה וחד אמר כו' עד ואין מכריזין על אבידתו וגם מורידין כו' כצ"ל:
בד"ה
.תם בעי למטעם כו' עד א"נ התם קתני אוכל שקצי' ורמסי' דמשמע הרבה בזה אחר זה כו' יש לדקדק דא"כ ה"ל לברייתא דלשס למפלג מיני' ובי' באוכל שקצי' ורמסי' גופא דמצינו בהו דהוה משומד לתיאבון והוה רבות' טפי מדאשמעונן השתא אוכל חלב וק"ל:
בד"ה דלא תיחות חיות' עלוי' כו' ותימא מאי איב' שייך כו' הנה היה אפשר לומר דהא דקתני מורידין היינו דיש רשות להורידן והא דקתני אין מעלין היינו דיש איסור בהעלתן וא"כ לא קשה מידי קושיתם וא"ת דא"כ גם הש"ס לא מקשה מידי דזה אינו דהש"ס מקשה מכח הרישא דקתני אין מורידין ואפ"ה יש אסור בהעלתן מכש"כ בסיפא דיש רשות בהורדתן דיש איסור בהעלתן משא"כ לפי מאי דמפרש הש"ס דהעלא' דהכא ר"ל דיש להמציא עילה כדי שלא יוכלו לעלות דלא אתי' מק"ו דריש' דשם לא איירי כן אם לא דנימא דגם הרישא יתפרש כן וזה אינו נראה באמת לפרש נ"כ שם ונם דא"כ היאך הוה ר' יוסף רצה לומר לעיל דבשכר שרי הלא מכח הסיפ' מוכח דלא ודוק היטב בזה. אבל באמת נראה דהאי מורידין היינו לומר דמצוה יש בהורדתן אבל א"כ יש לדקדק מ"ט לא אתי' ר' יוחנן לעיל מכח הוכח' דברייתא גופא דלא למגרס משומדי' דאל"כ למאי הוצרך לאשמעונן במיניץ השת' משומדי' מוריד' מיני' מבעי' אבל אי הוה רשות הוצרך לאשמעונן מינין דאף במינין אינו כ"א רשות בהורדתן ודוק: