אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף פה:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף פה:

דף פה.

בגמרא ועוד ק"ו נראה דלכך קאמר נמי ק"ו ולא די לו במאי דקודם כדי שלא נאמר דאית ליה ההיקש ומהיקש קא יליף לכך קאמר הק"ו דע"כ לית ליה א"כ ההיקש וע"כ מבנין אב קיליף ליה וק"ל:

ועוד אומר דלא די ליה ג"כ בק"ו לחוד דא"כ ה"א דאפ"ה אית ליה ההיקש והא דאמר הק"ו אימא דה"ק מה מכה שעשה בו שלא בעמך כבעמך היינו דלא כתיב בי' בפירוש כמו במקלל ודומי' דהכי מצינו בב"מ פרק הפועלים בענין אכילת הפועל במחובר ע"ש לכך קאמר הב"א וגם הק"ו דמיני' חזינן בהדי' דלית ליה ההיקש וק"ל:

בגמרא הניחא לר' יונתן כו' יש לפרש ג"כ הכא לישנא דהניחא דלכאורה היה אפשר לדקדק אליבא דר' יונתן דילמא כתב לן התורה יחדיו בכלאים ובשארי מקומו' ומיני' בא לן בשארי מקומות דאו או קאמר ה"ל למכתב בכל מקום או במקום דצריכנא ליה ולא לכתוב יחדיו במקום דצריכנא ליה ומן מאי דגלי לן התורה במקומות ההם בתיב' או ש"מ במקום דלא כתיב או בהדי' דוקא קאמר. וא"כ הוה לן קצת ישוב אליבא דר' יאשי' דנאמר דאף דיליף ר"י מאביו ואמו קילל דאו או קאמר אפ"ה איכא למילף מיניה ג"כ לאחר מיתה דאל"כ למאי הוצרך הכתוב להרבות דברי' אלו לא ה"ל למכתב כ"א מלת או אלא ש"מ דגם לאחר מיתה בא לרבוי' ומדסמיך מלת קלל לתיב' אמו מיני' ילפינן נמי דאו או קאמר. אבל באשר נאמר דלר' יונתן לא קשה מידי דבאמת לא רצה הכתוב למכתב למלת או בהדי' דא"כ הוה אפשר לבעל דין לחלוק ולומר דוקא בזמן שיקלל אחד מהן או אביו או אמו הוא דמחייב אבל בזמן שיקלל שניהם הרי הוא פטור דומי' דאמרינן לעיל באחותו בת אביו ובת אמו וגם לעיל בהעבר' כל זרעו למולך דפטור ולכך דייק ר' יונתן בדבריו משמע שניהם כאחד ומשמע אחד ואחד בפני עצמו לומר דתרוויי' בא הכתוב לאשמעונן וא"כ גם לר' יאשי' א"א למכתב למלת או וא"כ קשה מנ"ל כל זה העליתי לפני תלמידי בדרך צחות וק"ל:

בתוס' ד"ה ומה מכה אביו כו' ומיהו קשה כו' נילף ליה שנעשה בו שלא בעמך כבעמך ממקלל כו' כצ"ל ולא כהגה' מהרש"א ופירושו הוא דאחר דמצינו דמכה קיל ממקלל דמכה בחנק ומקלל בסקילה א"כ אית לן למילף מקלל מכח ק"ו זה ממכה דנעשה בו שלא בעמך כבעמך דמה מכה שאינו כ"א בחנק נעשה בו כו מקלל דבסקיל' מכש"כ וא"כ פירכ' דמהרש"א דאמר אחר יוכיח ודאי ליתא:

והנה ודאי על זה הוה קשה הלא קרא מפורש בהדי' במקלל בעמך ומיני' ילפינן מקלל אביו ואמו לכך מסיימי תוס' עוד ממקלל דחייב בו לאחר מיתה כלומר דע"כ צריכנא לומר דלא דרשינן בעמך במקלל אביו ואמו ומדחזינן דחייב בו לאחר מיתה והלא כתיב בעמך במקוי' שבעמך ומדחזינן גלוי מילתא דליתא בהא מילתא א"כ ג"כ בהא מילתא נמי ליתא ומה שכתבו עוד ומכה פטור דבעינן נפש רצו בזה נמי להביא ראי' דלא נדרוש בעמך במקלל אביו ואמו דאחר דחזינן דהוצרך הכתוב לכתוב נפש ולא ילפינן ליה מדכתיב בעמך למדרש במקוי' שבעמך. ובזה מיושב מה דהביאו תוס' ז"ל האי ילפות' דבעינן נפש כדדרשינן לעיל וכי עד השתא לא ידעינן דבר זה ומה הוצרכו להביאו מהיכא קא ילפינן ליה לפי מה שהבינו שארי מפרשים ועיין בהמרש"א ומהרש"ל ודוק:

בגמרא עימור בפחות משוה פרוט' איכא בינייהו נראה דמדוקדק הדבר בדברי ר"י אשר הביא הקרא והתעמר בו ומכרו ולמאי הביא תיבת ומכרו אלא להורות בא כמו שהמכירה אינה פחות' משוה פרוט' כן השימוש ובהא א"ש בעי' דר' ירמי' ודוק:

בברייתא תני' אידך כו' עד הגונב את העבדים פטור נראה ליתן טעם במאי דברייתא לא העמיד' הא דהגונב העבדים אצל שארי הנמכרים דברישא דברייתא ונקט בין הדביקים הא דגנבו ולא מכרו וכו' משום דלכאורה היה אפשר לבע"ד לדקדק אמאי דקאמר לאחד מן הקרובים חייב והלא כתיב מאחיו עד שיוציא מרשות אחיו כדבסמוך לר"ש לכך קאמר הגונב את העבדים פטור כלומר דמאחי' ילפינן הא מילתא דבחצי' עבד דחייב דדוקא עבדים פטור אבל חצי' עבד חייב ומאחיו ילפינן דבר זה דהוה מיעוט אחר מיעוט כדדרש ר"י לקמן והאי ברייתא כר"י אתי' וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה