אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף עד:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף עד:

דף עג:

בגמרא פשיטא ישראל בעינן כו' בעי ר"י כו' אמרתי לפני

תלמידי דרך צחות אמאי דקאמר תחלה פשיטא ואח"כ שואל שאלה דלי' דבא להראות לן דבר מה דהנה האמת היה נראה דבעי' דלי' הוא אפי' בפחות מתשעה ישראל והיינו שמינה שבעה עד שנים ובודאי במקום דיש יותר ישראלים הוא פשוט טפי דנקרא תוך בני ישראל רק דבעל הבעי' לא רצה להאריך ולפרוט כל הצדדים לכך קאמר תחלה פשיטא ישראל בעינן כלומר דאינו פשוט לו כ"א דישראל בעינן וזולת זה מסופק ליה הכל עד תשעה ישראל ועד בכלל וק"ל:

שם והא אסתר פרהסי' הוה ודאי לא הוה קשה ליה דבר זה עד ששמע דפרהסי' הוה עשרה וזולת זה סבר דפרהסי' לא הוה כ"א במספר שלא היו שם כולי האי. ועדיין אפשר ליתן ג"כ דביקות לקושי' זאת אחר הפשיטות דעשרה ישראל דוקא בעינן דהנה כבר כתב רש"י לעיל טעם דבפרהסיא יהרג ולא יעבור כדי שלא ירגילו הגוים להמריך את הלבבות לכך והי' א"כ אפשר לומר לפי טעם הזה דמאסתר לא קשי' מידי אחר דתחלה לא ידע שום גוי דישראלי' הוה כי אין אסתר מגדת מולדת' כתיב ואע"פ דאח"כ אמרה לו כי היא ישראלי' מ"מ אפשר דשארי גוים לא ידעו דבר זה כ"א אחשורוש גופי' וא"כ לא הוה קשה ליה מידי מאסתר דהוה סבר דעשרה דבעינן צריכנא להיות ישראלי' וגוים בהדדי ומטעם הנ"ל אבל השתא דפשט ליה דעשרה ישראל דוקא בעינן ובגוים לא אכפת לן כלל ואע"פ שאין גוים בהדיי' ודאי קשה ליה וק"ל:

שם אסתר קרקע עולם הוה נקט האי לישנא ולא קאמר שאני אסתר דלא עבד' מעשה כדי לרמז ג"כ דלא הוה הנאה כלל וכקרקע וכאדמה הוה דלא נתהנה כלל משום דהטיל בה זוהמא כדמשני שם אצל יעל וק"ל:

שם בגמרא דאמר רבא גוי דאמר ליה לישראל קטול אספת' ושדי לחיות' כו' שדי לנהר' כו' נקט דבר והפוכו ולכאורה הדיוקים סותרים זה את זה דמרישא איכא למידק טעמא דאמר ליה שדי לחיות' הא סתמא חייב למסור נפשי' ובסיפא דנקט שדי לנהר' הא סתמא אינו חייב למסור נפשי' ואמינא דאחר דמצינו דאית ליה לרמב"ם בזמן שאינו חייב למסור נפשי' ואפ"ה מוסר נפשי' הרי הוא מתחיי' בנפשי' וא"כ לא קשה מידי ובדיוק קאמר רבא מילתא דברישא איכא למידק טעמי' דאמר שדי לחיותי' הוא דמתתייב בנפשי' בשמוסר נפשי' הא סתמא רשאי למסור נפשי' ואינו חייב כלום בשמוסר נפשי' וגם בשאינו מוסר נפשי' וכן בסיפא איכא למידק כן דטעמי' דשדי לנהר' הוא דחיי' למסור נפשי' הא סתמי' רשאי כדדייקינן ברישא נמי וק"ל:

בגמרא בעי מיני' מר"א בן נח מצוה על קדושת השם או אין מצוה על קדושת השם. נראה במאי דלא קאמר בקיצור בן נח מצוה כו' או לא והוצרך לדייק לומר או אין מצו' כו' משום דמבעי' ליה ב' דברים בהדדי או מצו' אפילו בצנע' או אין מצו' כלל אפילו בפרהסי' ובזה א"ש במאי דמסיק הא בצנע' הא בפרהסי' דאפ"ה א"ש הא דקאמר תחלה מאי הוה עלה דהלא מ"מ נפשט קצת משאלה דלי' ודוק:

בתוס' ד"ה והא אסתר פרהסי' הוה כו' עד והא דלא פריך הכא והא אסתר עריות הוה דקים ליה דמהני טעמא דקרקע עולם לענין עריות כו' אבל לענין ח"ה משום פרהסי' לא ס"ד דמהני טעמא דקרקע עולם כו'. והנה לפי דבריהם ע"כ רבא דנייד מטעם דאביי וקאמר דטעמ' הוא משום דהנא' עצמן שאני ע"כ סבירא ליה באמת כן דאע"פ דמהני טעמא דקרקע עולם לענין עריות לא מהני לענין פרהסיא וא"כ יש לדקדק דלרבא הוה הסברות הפוכות ע"כ דאחר דחזינן דטעם דקרקע עולם לא מהני בפרהסי' ומהני בעריות ש"מ דפרהסי' חמור מן עריות וטעמא דהנאת עצמן לכאורה אינו מהני כ"א בפרהסי' ולא בעריות ועיין בר"ן ובמלחמות הרמב"ן ודאי לפי דעת הבעל מאור לא קשה מידי דאיהו סבר דבאמת גם בעריות מהני טעמא דהנאת עצמן ע"ע ודוק כי י"ל:

בתוס' ד"ה בן נח מצו' על קדוש' השם וא"ת והא וחי בהם בישראל כתיב כו' אפשר לומר דע"כ בישראל כתיב דאל"כ אלא אף בגוי א"כ הוה להו ח' מצות דסבירא להו השתא דאסור למסור את נפשם בזמן דלא הוה בפרהסי וקרא דוחי בהם הוה מצו' וא"כ אי אית דגם בבן נח כתיב הוה להו ח' מצות ועל זה מתרצי' דדלמא לא איצטריך וחי בהם כו' כלומר דוחי בהם אינו כ"א רשות ודלא כהרמב"ם ואצטריך כי היכי דלא נילף שאר מצות וכו' ודוק: בא"ד ובאותו מקום כי היכי דלא נילף שאר מצו' מרוצח ונערה מאורסה כו' ולא תקשה לך הלא א"א לומר כן אפי' לא היה נכתב וחי בהם דהלא כבר כתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דמשמע דוקא בפרהסי' צריך למימסר נפשי' ולא בצנע' אף בזה נאמר ודאי דה"א דוקא בדבר שאין בו מצו' או עביר' כולי האי והיינו הדבר שאינו כ"א מנהג ישראל והיינו לשנוי ערקת' דמסאני בזה מחויב למסור נפשי' בפרהסי' דוקא אבל בדבר עביר' דכתיב' באורייתא ה"א דנילף מרוצח כו' וק"ל:

שם ויש לדקדק על דבריהם אלו באמת דלמה לא קאמרו מילתא דעדיף ופשוט טפי והיינו דאצטריך וחי בהם ברוצח ונערה מאורסה גופא בזמן שהם בפרהסי' ולא קעבדו מעשה דאין להם למסור נפשם כדלעיל וק"ל:

גם על עיקר קושיתם יש לדקדק מאי דקאמרו דוחי בהם בישראל כתיב ודלמא בישראל הוה מצו' ובגוים הוה רשות ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה