כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף עג:
בגמרא משום דהאי לאו אורחי' והא קפגים לה כו' הנה ליכא למימר בזה יוכיח הואיל דכל אחד נותן טעם על הצלת הנרדף במה שפוגם בו וק"ל: שם בגמרא אין ה"נ כו' ואפ"ה שפיר קעביד תחלה אשר דרש מנער נערה זכר ונערה מאורסה דלמעוטי באו דוקא אלו ולא זולת והנה נער ממעט בהמה ושבת בענין הזה דדוקא זה אע"ג דלא קפגים ליה ניתן להציל ולא דבר אחר ומנערה ממעט ע"ז דדוקא נערה דקפגים לה הרבה משא"כ ע"ז דאע"ג דיש ג"כ פגם כדסבר רשב"י לקמן קמ"ל דלא וק"ל:
בגמרא רבא אמר במניחתו שלא יהרגנ' ור"י היא הנה היה נראה דלכך דחיק רבא נפשי' למיקם למתני' כיחידא' משום דלא סבר ליה הא דאמרוה רבנן קמי' דר"ח או משום דסבר כמ"ד הערא' זו הכנס' עטר' או דלית לי' הסבר' משעת הערא' דפגמ' כו' וגם לא סבר ליה דר"ח וכר"פ ודאי לא רצה לאוקמ' דאפשר דסביר' ליה דאינה יכולה למחול כדהביאו התוס' בשם ירושלמי או מטעם אחר נד מהאי תירוצא וא"כ יש לדקדק על מאי דאי' בכתובות הכל מודים בבא על הנדה שמשלם קנס לאפוקי מדר"ח ב"ה כו' הלא ע"כ לרבא אליבא דרבנן אינו משלס קנס דהלא חייב מיתה ברדפו אחריה וע"כ לא אתי' כ"א אליבא דר' יהודה דסבר דאין מצילין במניחתו שלא יהרגנ' ודוק: ובמאי דכתבו תוס' דאפשר דר"פ סבר דאינה יכולה למחול הקנס א"כ לדידי' היאך יתוקם מתני' דאלו הן הלוקין דהלא קיי"ל דאינו לוקה ומשלם. וצריכנא לומר דמוקים לה בבעולה וע"ש בתוס' וק"ל: