אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף עג.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף עג.

דף עב.

בגמרא והא להכי הוא דאת' כו' אין ה"נ. נראה דמ"מ היה

אפשר ליישב לישנא דבריית' דנקט' לילפות' דניתן להצילו בנפשו מהאי קרא בשנדקדק לישנא דברייתא דלא אמרה כלישנא דמתני' שמצילין בנפשו אלא ניתן להצילו כו' דהנה באמת לפי מה שכתבו תוס' בד"ה להצילו בנפשו כו' חדנן דאינו עובר כ"א בעשה ולא בלאו בשאינו מציל בנפשו וא"כ הכי קאמרה מניין שניתן להצילו כלומר דמצוה איכא ולא שעובר על לאו אם אינו מציל וע"ז השיבה ת"ל לא תעמוד כו' וא"כ ע"כ דאינו כ"א עשה בעלמא דאי לאו איכא בדבר א"כ למאי כתב לן קרא דלא תעמוד למילף מיני' לטובע בנהר כו' הלא מכח ק"ו קאתי' לן דבר זה כדמקשי' תוס' בא"ד אלא ודאי כדמתרצי' שם דאי מהתם ה"א דאינו כ"א עשה א"כ מזה ידעינן שניתן להצילו כו' כלומר דאינו כ"א עשה ולא לאו כל זה אמרתי לפני תלמידי דרך צחות. והנה אל תדקדק על קושי' המקשה הכא מאי קשי' ליה ודילמא באמת מהאי קרא ילפינן שניתן להצילו בנפשו ומאי דיליף בברייתא אחרת מזה לטובע בנהר היינו מכח ק"ו קאמר. לזה אימא לך דמ"מ שפיר קא מקשה מנא לך למילף מקרא הלזה דבר חמור כולי האי ודילמא לא נילף מיני' כ"א דבר המסתב' טפי והיינו לטובע בנהר וק"ל:

עוד היה אפשר לומר ולדקדק דאפי' אי לאו דכתוב בבריית' דילפינן מקרא דלא תעמוד לטובע בנהר הוה קשה היאך אפשר דילפינן מיני' להציל בנפשו של הרודף דא"כ קרא דוהשבות' לו ל"ל השתא חבירו הורג כו' כדמקשי' תו' ולא היה אפשר לומר א"כ תירוצם דהלא בקרא דלא תעמוד לאו נמי איכא וק"ל:

גם אפשר לדקדק על הש"ס מנ"ל לומר דברייתא דוהשבות' דילפינן מיני' השבת גופו לא קמיירי אפילו בשמצילו בנפשו ואי משום דכבר ילפינן מהיקיש' דנערה מאורסה דאי משם לא הוה כ"א עשה קמ"ל קרא הלזה דאפילו לאו נמי איכא ואי משום דא"כ קרא דלא תעמוד ל"ל דהשתא חבירו הורג כו' ואפילו לאו איכא הצלה כדי פשיטא ע"ז אימא לך דאי לאו קרא דלא תעמוד ה"א קרא דוהשבות' לו לא אתי' כ"א להצלה בכדי אבל השתא דילפינן הצלה בכדי מקרא דלא תעמוד א"כ ע"כ קרא דוהשבות' אתי' אפילו להצלה בגופו ודוק:

בגמרא וכי עונשין מן הדין דבי רבי תנא כו' מ"מ שפיר קאמר לכתחלה דאתי' בק"ו למאן דאית ליה לקמן דעונשין מן הדין ולהכי לא קמקשה הש"ס הכא והלא אין עונשין מהדין כאלו הוה פשיטא ליה דאין עונשין אלא קאמר וכי עונשין בלשון תמי' שמתמ' על דבריו דנראה כאלו הוה ודאי דעונשין וזה אינו דהלא הוא מילתא דתליא בפלוגתא וק"ל:

שם וכי מה למדנו מרוצח מעתה כו' אית לן לתקן הלשון דעושה תמי' ולא ידענו מה היא התמי' שמתמ' ונראה אתר דבאמת בקרא דעושה היקש קמיירי מפטור דנערה מאורסה באמרו ולנערה לא תעשה דבר כי כאשר יקום כו' ובמאי דילפינן מן היקש הזה מביא לן באמת חיוב והיינו שיהרג ואל יעבור כדאי' לקמן ולהכי שפיר קאמר וכי מה למדנו מרוצח מעתה כלומר הלא בפטור עסקינן והאיך אפשר לומר דלא אתי' ההיקש כ"א לחייב דבר מה לכך קאמר שנמצא ג"כ לימוד שלא תהרג שניתן להצילה ודוק:

בגמרא נער זה זכור נערה זו כערה מאורסה כו' הנה נראה לומר דמאי דקאמרה הש"ס נער זה זכר היינו דהוה ליה למכתב באמת נער ממש ולקרותו ג"כ נער דהוה מיירי באמת בזכר ממש ודוק כי בזה יתיישב שפיר מאי דמדקדקי' תוס' בדבריהם:

בתוס' ד"ה להצולו בנפשו משמעות הלשון כו' עד אבל קשה מנערה מאורסה כו' הנה קיימו וקיבלו כאשר אמרו תחלה דמצילין הנרדף בדמו של הרודף ומ"מ נראה דמבהמ' לא קשי' מידי דבאמת אי לאו המיעוטי' אשר הביאה הש"ס לקמן למעט מהם בהמה וע"ז ושבת ה"א דהטעם דניתנה להציל נערה מאורסה ורוצח הוא משום כדי להציל הרודף מן העבירה וא"כ אף אלו נמי אבל אחר דממעט לן התורה את כל אלו נתברר לן דהטעם הוא משום הצלת הנרדף וא"ש א"כ ג"כ לישנא דמתני' ואלו הן שמצילין כו' כלומר הנרדפים אבל הרודף כו' כלומר דלא תימא דהצלה הוא לרודף ואתי' ג"כ אלו קמ"ל דלא וק"ל. בא"ד וא"ת כו' האי קושי' מדובק' שפיר לדקודם וק"ל. בא"ד ולא מסתבר למימר כו' כלומר דהוה אפשר למטעי ע"ז קאמרו דודאי לא הוה אפשר למטעי כלל ודוק:

אבל אפשר לדקדק דאי הוה ילפינן לטובע בנהר מכח ק"ו ה"א די לבא מן הדין כנדון מה שם דוקא בשלא יהי' לה מושיע לה הוא דחייב להציל כו' אבל בזמן שיהיה לה מושיע לה לא כדבסמוך אף בטובע בנהר בשיהי' לו מושיע אין חייב להציל וזה אינו דודאי כל הקודם להציל עלי' המצוה רמי' ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה