כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף נו:
בגמרא מאי לאו דודתו מן האם דעתו דאל"כ ל"ל לקרא לאשמעינן
דנשא דודתו וקמהדר ליה לא דודתו מן האב דקרא אתא לאשמעינן איפכא דזה נשא דודתו הואיל דהוה מן האב אבל מן האם אסיר' וק"ל. שם מכלל דבת האם אסיר' דעתו דאברהם מחמת יראה קמשקר ליה וקמהדר ליה דאינו כן אלא דהאמת קאמר ליה וק"ל:
שם מפני מה לא נשא אדם את בתו כו' משום דהקב"ה הוה מצי למבר' בת זוג לקין כמו שבראו לאדם אלא כדי כו' שנאמר עולם חסד כו' כלומר כדי להראות העולם דיעשה אדם חסד עם חבירו כי גם אדם עשה חסד עם בנו ש"מ א"כ דאל"ה אסיר' דאל"כ מה שאלה קשאל דלא ברא הקב"ה בת זוג לקין הואיל דכבר הוה ליה בת זוג ול"ל למברי בריאה שלא לצורך וקמהדר ליה הואיל ואשתרי כלומר דהוצרך למשתרי כדי להראות העולם שיעשה אדם חסד עם חבירו ונשאר א"כ בהיתירו ודלא כדכתבו תוס' ועיין בספר ת"ח כי יפה מדקדק על דבריהם ז"ל:
בגמרא אלא אמר רבא בן נח שבא כו' אפשר לומר דר"א טעה בדברי ר"ח ששמע ממנו דאמר ודבק ולא שלא כדרכה וסבר הוא דעל אשתו קאי ובאמת על דיוקא קאי וכדמפרש רבא וק"ל:
שם א"ר חנינא גוי שהכה את ישראל כו' ואר"ח הסוטר לועו של ישראל כו' אפשר דר"ח הוצרך לזה אחר דאמר דגוי שהכה ישראל חייב מיתה א"כ הוה קשה ליה למה לא קחשב לי' בהדי ז' מצות ולכך קאמר עוד דהוה כאלו סוטר לועו של שכינה כלומר כאלו חירף כלפי מעלה וא"כ נכלל בכלל ברכת השם דחייב הגוי עליו וק"ל:
שם ר"ה אמר תיקצץ ידו כו' ר"ה קץ ידא אפשר דר"ה הראשון קמיירי שלא עשה כ"א הרמת יד ור"ה האחרון קמיירי שהכה אותו ממש וק"ל:
שם אמר רבינא אפילו ב' בשבת וליחשב' גבי שבע מצות אפשר לומר אי לאו דרבינ' ה"א דמיירי ששבת בשבת ממש כישראל או בא' בשבת וא"כ לא הוה קשה ליה דלחשב' גבי ז' מצות דאי מיירי בשבת א"כ הוה דינו כמו נערה מאורסה או כגזל כדלקמן בסמוך ואי בא' בשבת הוה כמו עובד ע"ז וק"ל: לעיל אמר רבא מי איכא מידי דישראל לא מחייב וגוי מחייב אפשר לפרש דה"פ דישראל לא מחייב לשמש עם אשתו דוקא בכדרכו וגוי מחיי' לשמש עם אשתו דוקא בכדרכה וא"כ לא צריכנא להגה' דמהרש"א: